כמעט כולנו משתמשים באשראי לצרכים שונים, החל מרכישת רכב חדש, בית, נסיעה לחו"ל ואפילו קניות בסופר. לכן, רובנו כנראה נרצה לדעת שלא כל המומחים מסכימים כי דירוג האשראי האישי, שייכנס לתוקף בישראל החל מסוף השנה, יוריד את מחיר האשראי. להיפך, הוא עשוי דווקא להעלות אותו.

פרופ' דוד לוי-פאור מהאוניברסיטה העברית, מתמחה ברגולציה וממשליוּת שהיה מעורב רבות בתהליך החקיקה של חוק נתוני האשראי. לוי-פאור ליווה את הדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת ומזהיר כי חוק נתוני האשראי אינו פועל לטובת הצרכן, ועשוי דווקא לייקר את האשראי הצרכני.

מערכת דירוג האשראי מכניסה שחקן שלישי למערכת היחסים בין הלווה למלווה. במשולש הזה של לווה-מלווה-מדרג, המדרג מקבל את שכרו מהמלווה ולכן צריך להתאים עצמו לאינטרסים של המלווה

כמעט כולם זקוקים לאשראי

היום, אי אפשר שלא להשתמש באשראי. כמעט כולנו, לעיתים אפילו ללא חשיבה מעמיקה, לווים כספים כדי לעמוד בהוצאותינו השוטפות והמיוחדות כאחד. צריך רק לחשוב על מספר הפעמים בהם אנחנו מגהצים את כרטיס האשראי בשבוע כדי להבין את היקף התופעה. כל זאת מבלי לקחת בחשבון את הרכב אותו רכשתם בליסינג, או ההלוואה שלוקחים כדי לצאת לחופשה משפחתית פעם בשנה. הריביות הנמוכות במשק הישראלי בשנים האחרונות רק מקלות עלינו ליטול יותר ויותר הלוואות, בלי השלכות.

לוי-פאור מצביע על כך שהיקף נטילת האשראי הצרכני בישראל הולך וגדל בשנים האחרונות. "המגמה שאותה אנחנו רואים כבר עשור ויותר היא של הרחבת השימוש באשראי. האשראי נדחף בהלוואות ברגע – על ידי חברות האשראי, על ידי ספקי מזון, מוצרים ושירותים, על ידי הבנקים ועל-ידי מדיניות הממשלה", הוא מסביר. מדיניות הריבית האפסית אותה קבע בנק ישראל בשנים האחרונות הופכת את האשראי לזול מאוד, מה שמקל עלינו לקחת הלוואות בלי להצטרך לדאוג יותר מדי מההשלכות.

פרופ' דוד לוי-פאור, מתמחה ברגולציה וממשליוּת (תמונה באדיבות המצולם)

עדות לכך אפשר לראות במספר האדיר של חברות ההלוואות שקיימות כיום במשק הישראלי, ובקלות שבה מתאפשר לנו ליטול אשראי. לפני מספר חודשים התריע בנק ישראל על "גידול מטריד" בחובות משקי הבית, כאשר מאז שנת 2014 גדל החוב לחברות כרטיסי האשראי בלבד בכ-83%.

בנוסח החוק שעבר בשנה שעברה נכתב כי מטרתו היא "הרחבת הנגישות לאשראי" תוך שמירה על עניינו של הלקוח. עם זאת, פרופ' לוי-פאור מסביר כי במצב כזה, שבו האשראי זמין וזול כל כך, כלל לא ברור מדוע חוק כזה נחוץ. לטענתו החוק אף עשוי לפגוע באינטרס שלנו כצרכנים. לוי-פאור פרסם בשנה האחרונה עבודה במסגרת מכון ון-ליר, שבה הוא משווה את מתווה חוק נתוני האשראי למודל דירוג האשראי האישי בארה"ב. המסקנה אליה הוא הגיע היא כי דירוג האשראי האישי עשוי לפגוע דווקא בצרכנים.

"בארה"ב, שם מערכת הדירוג קיימת כבר שנים, אין בעיה של זמינות אשראי. להיפך, אנחנו רואים תופעה של הצפת אשראי, במחיר גבוה יותר", הוא אומר. "זה אולי נשמע פרדוקסלי, אבל אלו הם הלקחים מארה"ב. שם יש תרבות של חיים על אשראי, שם יש דירוג אשראי אבל במחירים גבוהים מאשר בישראל היום. במילים אחרות, הלקח ההיסטורי, מארה"ב הוא שדירוג אשראי אינו בהכרח לטובת הלקוח".

מי שייפגעו יותר הם הלווים החלשים יותר. מידת הפגיעה תהיה בהתאם למידת החולשה

חיזוק כוח המלווים על הלווים

את טענתו מסביר לוי-פאור דרך יחסי הכוחות בינינו, הלווים לבין המלווים. לטענתו, במקום מערכת היחסים המוכרת שבין הלווה למלווה, מערכת דירוג האשראי מכניסה גורם חדש לתמונה. לוי-פאור טוען כי גורם זה עשוי דווקא לחזק את המלווה מול הצרכן, ולא להיפך.

בקרוב כולנו נדורג (גרפיקה: אידאה).

"מערכת דירוג האשראי מכניסה שחקן שלישי למערכת היחסים בין הלווה למלווה. במשולש הזה של לווה-מלווה-מדרג, המדרג מקבל את שכרו מהמלווה ולכן צריך להתאים עצמו לאינטרסים של המלווה", הוא מסביר. לטענתו, ברגע שחברות הדירוג, או "לשכות האשראי" כפי שהן נקראות בשפה המקצועית, נדרשות להתחרות על השירות למלווים, הדבר יוצר להן תמריץ למכור את המוצר המושך ביותר מבחינתם. לוי-פאור טוען כי במצב כזה נוצר "כשל שוק", כי המוצר הטוב ביותר בעבור המלווים עשוי להיות דווקא דירוג נמוך יותר, שיאפשר למלווים לדרוש ריבית גבוהה ככל שניתן, במידה והלקוח אכן יוכל לעמוד בהחזרי החובות.

"האינטרסים של המלווה הם לספק אשראי במחיר הגבוה ביותר ובסיכון הקטן ביותר. כדי למכור דירוג. המדרג חייב לספק את הסחורה למלווה, כלומר להפוך את הלווה למסוכן ככל האפשר, כדי לאפשר למלווה מיקסום רווחים בסיכון הקטן ביותר", אומר לוי-פאור. "המוצר שיימכר על ידי המדרג מיועד לשוק המלווים ואלו ילחצו על תחרות בין המדרגים כך שהדירוג שיקנה בסופו של דבר על ידי נותני האשראי ימקסם את רווחיהם".

"הדירוג הולך להעצים את המלווים על חשבון הלווים", אומר לוי פאור – בניגוד לעמדת מנסחי החוק. לטענתו, המערכת תיצור לחברות הדירוג תמריץ להגדיל את רמת הסיכון בו הם מסווגים את הצרכנים, ובעצם תייקר את הריבית על האשראי. "הבנקים ושאר נותני האשראי הולכים לקבל לגיטימציה נוספת, כביכול מדעית, על ידי אלגוריתמים שמיועדים למקסם את רווחי המדרגים והמלווים. התחרות לא תהיה בין הבנקים על הלווים הטובים אלא בין המדרגים על הבנקים. כיוון שכל התהליך לא יהיה שקוף פערי המידע בין המלווים ללווים יגדלו לטובת המלווים".

מידת הפגיעה בהתאם למידת החולשה

לוי-פאור טוען כי מצב זה יביא לפערי כוחות בין הצרכן למלווה, ויחלישו בפועל את הצרכנים. "כולם יפסידו מהדירוג כיוון שפערי המידע בין הלווים למלווים והמדרגים יגדלו ומכיוון שלרשות נותני האשראי יעמדו יותר כלים 'מדעיים' להצדקת מרווחי האשראי שהם גובים", הוא אומר. במצב זה, יפגעו החלשים ביותר, היות והם זקוקים לאשראי במידה הגדולה ביותר. דירוג נמוך כמה שניתן לבעלי הכנסה נמוכה יביא לטענתו לעלייה בריבית אותה הם נדרשים לשלם. היות ולרבים בישראל אין ברירה אלא להסתמך על אשראי למענה על הצרכים השוטפים, מצב זה עשוי לדחוף רבים בישראל עמוק עוד יותר למעגל האשראי. "בסיטואציה הזאת הפגיעה לא תהייה פגיעה שווה", אומר פאור-לוי. "מי שייפגע יותר הם הלווים החלשים יותר. מידת הפגיעה תהיה בהתאם למידת החולשה".

דירוג אשראי אישי (איור: אידאה).

מה יקרה עם מי שלא יוכל לקבל אשראי?

נוסח החוק מכיל סעיף המורה על הקמת קרן ל"מודרי אשראי"- מי שהדירוג הנמוך לא יאפשר לו גישה לאשראי בשוק. הקרן תופעל על ידי מלווים שונים במשק, ואותן ההלוואות יוענקו עם ערבות המדינה, כך שהסיכון אותו נוטלים המלווים יהיה נמוך מאוד. הקרן תסייע לאותם מודרי אשראי בגישה להלוואות בריבית שתאפשר להם להחזיר, ותסייע לחלק מאותם אנשים לקבלן. עם זאת, לוי-פאור טוען כי ישנה בעיה מהותית, החורגת מגבולות התייחסותה של אותה הקרן.

"אני חושב שצריך להפסיק לדבר על 'מודרי אשראי'. זהו מונח בעייתי שכן אשראי זמין לא רק למי שיכול להחזיר אלא בעיקר למי שאפשר לגבות ממנו קנסות ודמי פיגורים", הוא אומר. "האנשים הללו צריכים מדינת רווחה אפקטיבית במצבי מצוקה ולא אשראי שיגרום להמשך ההתדרדרות במצבם. הם צריכים עבודה בתנאים של דור א' ולא להיות עובדי קבלן. הם צריכים שכר הוגן והגון ולא שכר מנצל. יותר מכך הם צריכים ועדי עובדים והסתדרות שתגן עליהם. אשראי לאנשים במצוקה הוא דחיית הקץ ובור עמוק יותר של מצוקה".

"מדינת ישראל לא יצרה מערכת רווחה שמסוגלת להתמודד עם אנשים במצוקת חובות ולא מערכת רגולטורית אפקטיבית שמגבילה את ריביות הפיגורים והקנסות על אנשים שאינם מסוגלים לשלם את חובותיהם. לפני שדוחפים את מערכת האשראי יש להבטיח שיהיו רשתות מתאימות לחלץ את הלווים במצוקה", הוא אומר.

כיצד נקבע דירוג האשראי האישי? (גרפיקה: אידאה).

לוי-פאור טוען כי הסתמכותן של אוכלוסיות מוחלשות על אשראי רק תלך ותתגבר עם כניסתו לתוקף של דירוג האשראי האישי. לטענתו, רבים מבעלי ההכנסה הנמוכה ידחקו עוד יותר תחת ריביות גבוהות, ואלו עשויים להידחק למלווים מסוכנים ו"אפורים". "אתגר חשוב שעומד עכשיו בפני חברי הכנסת החברתיים ובפני התנועות החברתיות השונות הוא לבנות מערכות ביטוח לאנשים במצוקת חובות. כיום משכללים את היכולת שלהם לפשוט רגל. פשיטת רגל אינה שיקום, ושיקום הוא המטלה החברתית האמיתית", הוא אומר.