"הבעיה בהעסקה של עובדי קבלן היא לא רק לדאוג לשכר וענייני רווחה – בחברה מאוגדת למעסיק יש גם אינטרס שיהיו עובדי קבלן שיוכלו להחליף עובדים שובתים", הבהיר יו"ר ועד עובדי מגדל מודי גת שהיה בין הנואמים בכנס אילת של נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות שעסק בנושאים הקשורים לעולם העבודה. "לא אשכח כשלפני ארבע לא הכירו ביציגות אצלנו ושבתנו – היה יוצא בכל יום ואן או שניים עם ארגזי מסמכים לכיוון אשקלון – והקווים של שירות לקוחות היו מנותבים לשם כדי לעקוף את העובדים השובתים. עיסוקי ליבה לא צריכים להיות במיקור חוץ".

"היום יש אצלנו הרבה פחות עובדי קבלן" הבהיר גת שבחודש יוני האחרון הוביל מהלך משותף עם הנהלת החברה לקליטה של 250 עובדי המוקד האשקלוני שהועסקו במיקור חוץ. "כל עובדי התפעול עברו להעסקה ישירה ומדובר בעובדים מהפריפריה, מאשקלון. מגדל גם שידרגה את התנאים ושכרה מקום חדש. היא הרימה להם את המוראל, והפכה אותם לעובדים הרבה יותר טובים. גם בטכנולוגיות בנושא המחשוב עשינו קליטה בשנתיים-שלוש האחרונות – ואנחנו עומדים כרגע על שליש עובדי קבלן ושני שליש עובדים רגילים". לדבריו, בתחום זה ישנם עובדים בחלקיות משרה המקשה על קליטתם.

"הם עובדים כתף אל כתף וכשאני עובר שם אין לי דרך להבדיל. אנחנו משתדלים באירועי הרווחה שאנחנו עושים לשתף אותם, אבל אני לא יכול לעשות את זה מקופת הוועד כי היא מקבלת את הכסף שלה מהעובדים והוא חייב לחזור אליהם". עם זאת ,לדבריו בתהליכי המכרזים להחלפת הקבלנים הוכנסו סעיפים המחייבים אותם להשתתף בעלות השתתפותם של עובדי הקבלן באירועים. "השנה אנחנו יוצאים לנופש בחו"ל, בבוקרשט, ומזמינים גם את עובדי הקבלן. זה יעלה להם כסף אבל גם הקבלנים משתתפים בעלות הנסיעה. במסיבות שאנחנו עושים אנחנו מאפשרים להם לבוא במחיר יותר גבוה, אבל עדיין מסובסד, ולהצטרף".

"הסכם יולי 2015 היה פורץ דרך לא רק במסה של העובדים ובדגש ששמנו על קליטה להעסקה ישירה – אלא גם בתשומות ששמנו בו כדי לאכוף אותו, כולל מעורבות כמעט יום יומית של יו"ר ההסתדרות בנושא", אמר הממונה על אכיפת יישום ההסכם בהסתדרות גיורא ואלה. עם זאת, לדבריו נקלטו עד כה כ-5,200 עובדים בלבד מתוך 15 אלף עובדי הקבלן שההסכם מקיף – המועסקים במקצועות ליבה בשירותים הציבוריים החברתיים. "היישום של הסכמים והתחייבויות שיש למדינת ישראל בהסכמים הגדולים – מאוד קשה ומאתגר. העבודה מול הרגולטור על זרועותיו השונות מאוד קשה. יש מצבים אבסורדיים שבהם אני ממש מפעיל גורמי פקידות ממשלתיים כדי שיפעילו לחץ על הממונים עליהם".

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן (מימין) וחבר ועד מגדל מוטי רוזנבוים עם עובדות במרכז השירות החדש באשקלון (צילום: אסף צבי)

לדבריו על שולחנו של יו"ר ההסתדרות עומדת גם השלמת הסדרת ההעסקה הרציפה של עובדי הניקיון והשמירה בבתי הספר והגנים בחופשות. על אף שבהתאם להסכם מתקצב האוצר את הרשויות המקומיות בגין 12 חודשי העסקה מלאים, מועסקים רבים ממאבטחים אלו באופן חלקי בתקופות החגים ובחופשות הקיץ. בנוסף נקלטו להעסקה ישירה גם 1,200 עובדים בעקבות הסכמים קיבוציים עליהם חתמה ההסתדרות בסקטור הפרטי.

"הציבור מבין יותר ויותר שתופעת עובדי הקבלן בעייתית ומסוכנת מאוד. דרך המלך היא מעבר להעסקה ישירה והפיכת מזמין השירות למעסיק. דרך אחרת זו הטלת אחריות על המזמין, ולצד זה יש את ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה שיוצרים סטנדרט מחייב בהעסקה לא ישירה. לצד זה נדרש גם שיפור האכיפה כדי לצמצם תופעות של ניצול עובדים", הוסיף ואלה.
"אני רוצה לבטל את משולש ההעסקה הזה, מזמין שירות-קבלן-עובד, או לפחות לייתר אותו. שהעובדים לא יהיו מנותקים ממזמין השירות ויוכלו לבוא למזמין השירות ולדרוש את תנאי העסקתם. מורים בחטיבה העליונה לדוגמא לא מועסקים על ידי מזמין השירות שלהם שזו מדינת ישראל, אלא על ידי הרשויות המקומיות או הבעלויות. אבל למה זה משולש שעובד כמו שצריך? כי העובדים שם יכולים להתארגן – והם יכולים לשפר את התנאים שלהם במו"מ ארצי מול מזמין השירות – המדינה. הם לא ילכו כמו עובד קבלן קלאסי למזמין השירות שלהם שיסגור להם את הדלת וישלח אותם לקבלן – שישלח אותם חזרה למזמין בטענה שאין לו כסף".

רכז אכיפה באגף הכלכלה בהסתדרות, גיורא ואלה (צילום: דבר ראשון)

"העסקה ישירה היא לאו דווקא הפיתרון", טען עו"ד ירון קרמר ממשרד נחום פיינברג ושות'. "האם החזון הוא שלא תהיה יותר העסקה באמצעות קבלני שירותים? שכל מעסיק באשר הוא שזקוק לשירות מסויים, לאו דווקא ניקיון, לדוגמא: מעסיק שמחזיק בניין משרדים, יהיה חייב לקלוט להעסקה ישירה את עובדי התחזוקה? האם זה אומר שאפשר לבטל את חברות האבטחה והשמירה? אני לא חושב שזה הפתרון ויש לי הרגשה שגם ההסתדרות לא חושבת כך. כשההסתדרות חתמה ב-2013 הסכם קיבוצי עם חברות הניקיון וב-2016 עם חברות השמירה – היא ראתה מול עיניה יצירת יחסי עבודה עם סקטור שצריך להמשיך להתקיים". לדבריו ניתן להסתפק בחוק להגברת האכיפה של זכויות בעבודה – המטיל אחריות על מזמין השירות לוודא את תשלום זכויותיהם של עובדי הקבלן שבשירותו. "אני בעד תנאי העסקה מכבדים לעובדי השמירה. אבל הדרך לטיפול לא חייבת להיות העסקה ישירה".

"הייתי מפסיק את המינוח עובדי קבלן ועובר ל'עובדי מיקור חוץ', זה יותר מכובד ומכובס", אמר יו"ר התאחדות חברות האבטחה פיני שיף. "עובדי קבלן ומיקור חוץ זו לא מקשה אחת. יש מקצועות שניתן לקלוט להעסקה ישירה כי הם חלק מהמקצועות השגורים באותו מקום עבודה – ויש כאלו שלא ניתן. אין עובדי אבטחה בהעסקה ישירה – כי זה לא מרכז הביזנס של אף ארגון. מה אנחנו רוצים, שאלביט שעוסקת בטכנולוגיות על תקים אגף אבטחה? תקים מחסן נשק, תשלח עובדים לאבחונים פסיכולוגיים, למוסדות הכשרה? תעקוב אחר רמתם המקצועית? תקיים ביקורת על תפקוד האבטחה? איזה מנכ"ל יסכים לקלוט להעסקה ישירה את תפקידי האבטחה. ולכן בכל העולם האבטחה היא במיקור חוץ. כך זה בכל המערב". שיף הדגיש כי ענף האבטחה בישראל הוא מענפי המשק הגדולים ומעסיק 90-100 אלף עובדים.

"מתפקידו של ענף האבטחה בישראל לדאוג לעובדים הללו לתנאי העסקה משופרים ולתנאי עבודה טובים כי הם עובדים קשה", הוסיף והדגיש כי בשנים האחרונות מאבטחים נאבקו בפעולות איבה ובאינתיפדאת הסכינים, ואף נפצעו. "העבודה קשה ונעשית בתנאים קשים, לעיתים תחת כיפת השמיים בתנאי קיץ וחורף ישראלי – ומחייבת אותנו יחד עם ההסתדרות לקבוע דפוסי ותנאי עבודה שיכבדו את עובדי הענף. לכן ב-2015 חתמנו הסכם קיבוצי שהוא מרחיק לכת בתנאי העבודה ששיפר את תנאי העסקתם, אבל עדיין לא במידה שתהפוך את העיסוק הזה לאטרקטיבי מספיק. יש חוסר של אלפי מאבטחים בישראל". הפעימה הראשונה של ההסכם העלתה את השכר השעתי בענף ל-28.5 שקלים, ואילו הפעימה השני שאמורה להעלותו ל-30 שקל לשעה מתעכבת בשל התנגדות נשיאות הארגונים העסקיים. לדברי שיף הוא פועל לצד יו"ר ההסתדרות למול הנשיאות בניסיון לקדם פעימה זו.