חוץ, בית ספר תיכון, המאה ה-21, מיאמי: נערה שחורה עם צמות ומשקפיים מחזיקה צ'ק ענק, עס"כ 50,000 דולר אמריקאים, מלגת לימודים. דרייק לידה מחייך. היא מחבקת אותו ומתרגשת עד דמעות. גם אנחנו.

פנים, חדר, המאה ה-12, עכו: הרמב"ם עומד מעל תלמדיו ומרביץ תורה על הלכות מתנות עניים, סוגיה יהודית ואנושית בסיסית – חלוקת ההון, חמלה, קהילה. אומר הרמב"ם: "שמונה מעלות יש לצדקה – זו למעלה מזו. הכי גרוע, לתת בעצב", מסביר לתלמדיו, "מעט למעלה לתת פחות מן הראוי, אבל בסבר פנים יפות."

חוץ, ככר עם מזרקה, המאה ה-21, מיאמי: נערה שחורה בכסא גלגלים ואמה עומדות ומצפות. דרייק מגיע, הנערה מתרגשת עד דמעות לראות את הכוכב הנערץ. הוא שולף סטיפה של דולרים, ונותן. עכשיו גם האמא בוכה.

על דרייק והרמב"ם

על דרייק והרמב"ם

פנים, חדר, המאה ה-12, עכו: אחד התלמידים מקשה על הרמב"ם, "בן אדם אינו בוחן כליות ולב, איך ידע כמה צריך הנזקק?", השיב הרמב"ם "זו כבר מעלה גבוהה יותר, לתת אחרי שמבקשים וכמה שבאמת צריך, אך עדיין" דורש ומקשה הרופא, "כדי לתת צריך להתאמץ יותר. מעלה גבוהה יותר היא לתת לעני קודם שיבקש."

חוץ, פארק, המאה ה-21 מיאמי: משפחה שחורה יושבת על ספסל בטון, שלושה ילדים, שני הורים, ודרייק אחד שמצטרף אליהם בהפתעה. האמא נופלת מהספסל בהתרגשות, דרייק שולף עוד סטיפה – ונותן. בסבר פנים יפות, לפני ששאלו.

על דרייק והרמב"ם

על דרייק והרמב"ם

פנים, חומות העיר העתיקה, המאה ה-12, עכו: בטיול אחר הצהריים, ממשיך רבי משה בן מימון להוליך את תלמדיו בשבילי המוסר היהודי, "אפשר להתאמץ יותר, ולתת צדקה לעני, כשהוא יודע מי תרם לו אבל אתה אינך יודע למי נתת". "אני לא מבין" מקשה אחד מהתלמידים, "איך אקבל את התודה שמגיעה לי אם איני יודע למי נתתי?". הרמב"ם מחייך, "אתה מתחיל להבין חביבי, אתה מתחיל להבין."

פנים, אולם סגור, המאה ה-21, מיאמי: עומד דרייק עם צ'ק ענק, עס"כ 50 אלף דולרים אותם הוא מעניק ל'לוטוס' מקלט מחסה עבור נשים, נערות וילדים חסרות בית. דרייק לא יודע למי יגיע הכסף, כל מי שתזכה לאכול בזכות הכסף הזה תדע בדיוק מאין הגיע. זה דרייק, האלוהים שלנו.

חוץ, חוף הים התיכון, המאה ה-12, עכו: "מעלה גבוהה יותר, היא לתת לעני – כשאתה עצמך יודע למי הגיעה העזרה, אבל הוא אינו יודע ממי קיבל אותה", אומר הרמב"ם לתלמדיו, מחכה לשאלה שתבוא. "אם קיבלתי עזרה, ואני לא יודע למי להודות, אסתובב כל היום ואומר תודה לאנשים", הקשה התלמיד. "בשביל מה אתה נותן צדקה, בשבילך או בשבילו?" שאלה הרמב"ם. הגלים התנפצו על המזח, פניהם של התלמידים נרטבו.

על דרייק והרמב"ם

על דרייק והרמב"ם

חוץ, לילה, מגרש חנייה, המאה ה-21, מיאמי: דרייק מחלק מכוניות לשלושה אנשים, צעירים ושחורים. הם מחבקים אותו בהתרגשות.

פנים, חדר, המאה ה-12, אלכסנדרייה – מצריים: "חשוב שהאדם לא יראה עצמו כאלוהים, כגואל האדם, לכן טוב יותר יעשה מי שרוצה לתת צדקה ויתן בסתר וגם המקבל לא ידע ממי לקח". "כבוד הרב", תהה תלמיד אחר, "כשעם ישראל בגלות, עדין עומדות מצוות הצדקה בעינן?" "ביתר שאת" השיב הרמב"ם, "צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה, אמר ישעיהו. מצוות הצדקה קשורה בטבורה לחזרה שלנו לציון. חזרה שהיא פיזית וגם רוחנית."

פנים, כשהוא עומד ארגז ליד הקופה השנייה בסופרמרקט TROPICAL במיאמי פלורידה, סופרמרקט שרוב לקוחותיו מהגרים מדרום אמריקה, צועק דרייק, הזמר היהודי והשחור, לתוך מגאפון "כל מה שאתם רוצים בחנות – הוא חינם". האנשים רצים, ממלאים את העגלות, נוטלה, נייר טואלט, חומרי ניקוי. מכל הבא ליד. השקיות מלאות, העגלה ריקה מתמיד.

על דרייק והרמב"ם

על דרייק והרמב"ם

פנים, חדר אפלולי, 12 בדצמבר 1204, קהיר העתיקה, מצריים: כשהוא על ערש דווי, מתאספים תלמדיו של הרמב"ם אל מיטתו. "מה המעלה הגדולה,שאין למעלה ממנה בצדקה?" שואל התלמיד את הרב. "תן לי את ידך" מבקש משה בן מימון והתלמיד נענה, "האופן המוסרי ביותר, הנכון ביותר לצדקה הוא צדק, בלי ה. הוא זה המחזיק בידי ישראל, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות ולא ישאל", אמר ונפח את נשמתו.

התוכנית של אלוקים, ככל הנראה, היא שתוך כדי שמצלמים אותו, דרייק המיליונר רוקד לו על מנוף ענק, מעל קהל האלפים העניים שמתחתיו, שר איך אנשים מאחלים לו דברים רעים, ואז זורק עליהם מצרכים ומכוניות ודולרים והם מודים לו ומתפללים לו ומוקירים אותו, ואז הוא מעלה את זה ליוטיוב.