ועדת הפנים והגנת הסביבה, צפויה לאשר היום (שני) את התיקון לחוק רישוי עסקים, שכה כבר לכינוי "חוק חיפה כימיקלים", שיאפשר לממשלה לקחת מרשויות מקומיות את סמכות מתן רישיון העסק לגבי מפעלים שיוכרזו כבעלי "חשיבות לאומית". זאת אחרי הדיון שקיימה אתמול הוועדה בנושא, בו הושמעו כל ההסתייגויות מההצעה.

על פי הצעת החוק, הממשלה רשאית להחליט, כי עסק שיש בפעילותו חשיבות לאומית, יוכל לקבל רישיון עסק, שלא כמקובל היום, על ידי הרשות המקומית, אלא באמצעות מנגנון אחר:  בדיקת צוות מנכ"לי משרדי ממשלה (משרד רוה"מ, משרד הפנים ומשרד האוצר), שייקרא "הצוות המייעץ", שימליץ כי אכן מדובר בעסק בעל חשיבות לאומית, והעברת ההמלצה לממשלה, שתקבל את ההכרעה הסופית. לאחר שהממשלה תחליט שמדובר בעסק בעל חשיבות לאומית, משרד הפנים יעניק לה רישיון עסק, לאחר שיבדוק מול הגופים המאשרים שהעסק עומד בכל הדרישות, כגון היתר בניה כחוק ועל פי התב"ע, תנאי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, דרישות רשות הכבאות, וכו'. הרישיון לא יינתן, אלא אם ניתנה לראש הרשות המקומית הזדמנות להביע עמדתו.

"החוק הזה נולד בגלל משבר חיפה כימיקלים ובתי הזיקוק", כך ניסה יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש (הליכוד), להניח אתמול על השולחן, כבר מההתחלה, בהקשרו – מפרץ חיפה. הודאתו לא הרגיעה את הדיון, בו השתתפו נציגי תושבים במפרץ חיפה, לצד בכירים ברשויות המקומיות החוששים מהקטנת סמכויותיהם.

את הצידוק לחוק הסביר אריאל יוצר, סגן ממונה על התקציבים ואחראי על השלטון המקומי במשרד האוצר: "לעיתים רשויות ימנעו ממתן רישיון עסק לתשתיות לאומיות, למפעל כזה או אחר בעל חשיבות לאומית, יש לו השפעה שלילית מסוימת על הרשות המקומית ולכן הגורם המאשר, או זה שמוציא את רישיון העסק רואה את האינטרס המקומי בלבד, בלי ראיה לאומית של הנושא ולכן נוצר מצב שתשתיות מהסוג הזה מתקשות או לא מקבלות רשיון עסק".

לכאורה, מדובר טיפול בתשתיות לאומיות, ובראשי רשויות שלא רוצים לתת רישוי עסק וכך לחבל באינטרס הלאומי. למעשה, נכון לכעת, הצעת החוק לא כוללת שום קריטריון ברור לגבי מה הוא עסק חיוני. כפי שהגיש ח"כ קיש כשאמר: "גם אם המפעל מייצא 99.99% מתוצרתו לחו"ל, אבל ה0.01% שנועד לשימוש בארץ הוא חיוני, אז מבחינתי זה מפעל חיוני". הגדרה כזו היא יוצאת דופן, והיא שונה לחלוטין מכל הגדרה מקובלת,  כמו הכרזה של משרד הכלכלה על מפעל חיוני, או מפעל בעל חשיבות בטחונית.

קיש התעלם מכך שאת החלק החיוני, כביכול, של חיפה כימיקלים המשק הישראלי ניתן לספק מהמפעל הדרומי של החברה, שהוא מפעל פעיל ולא מושבת. קיש התעלם גם מעמדת החברה עצמה, לפיה מדובר בעסק פרטי שנסגר ויש לפטר את עובדיו, ולא לשמור עליהם כעובדי מפעל חיוני למשק.

הפתעה נרשמה מכיוונו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי), שהתנגד לנוסח החוק. "זה לא יעבור במבחן בג"ץ" טען, "לא ברור למה משרד הפנים הוא המאשר. לא הסבירו בבירור מהו האינטרס הלאומי שמצריך את ההחרגה הזו. קיבלנו חוות דעת מהמל"ל על ערך בטחוני, אז למה לא משרד הביטחון מאשר? צריך שהגורם המאשר יהיה בהתאם לאינטרס הלאומי וגם לשמוע אינטרסים לאומיים אחרים, כמו הגנת הסביבה".

עם זאת, ח"כ סמוטריץ לא מתכוון להפיל את החוק, אלא לשפר את הניסוח המרושל בעיניו של ההצעה. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הסכים לאחד את הצעתו הפרטית עם ההצעה הממשלתית.

מי מייצג את השלטון המקומי ?

בני ביטון, ראש עיריית דימונה וסגן ראש מרכז השלטון המקומי, הודיע כי ישנם ויכוחים קשים בין ראשי רשויות שונות לגבי החוק הזה, אך מרכז השלטון המקומי תומך בחוק. עמדה זו הייתה בניגוד מוחלט למכתב מטעם מרכז השלטון המקומי, ויו"ר הוועדה אף התייחס לסתירה ואמר כי "צריך להבהיר את אי הבהירות לגבי עמדת השלטון המקומי לגבי החוק".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) גינתה את החוק במילים חריפות: "עכשיו יחליטו שבית הדפוס של ישראל היום הוא מפעל חיוני למשק". ודב חנין (הרשימה המשותפת) אמר ש"מדובר בחוק מסוכן, במדינה שלנו יש איומים ביטחוניים , בטיחותיים וסביבתיים רבים. צריך להחמיר את הרגולציה על חומרים מסוכנים ולא להקל אותה".

את העבודה היסודית ביותר עשתה ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני), שהגישה מספר רב של הסתייגויות לחוק, במטרה להקשות על השימוש בו, לרבות ההגדרה למהו מפעל חיוני – חלק בחוק שהייעוץ המשפטי שינה כמה פעמים.

רשימת המוזמנים מסגירה חוק תפור

במהלך הדיון ניסו נציגי משרד האוצר והמשפטים לטעון כי לא מדובר בחוק פרסונלי. קיש ציין כי "אולי הוא פרסונלי כלפי עיריית חיפה, כי גם את חיפה כימיקלים וגם את בז"ן, אבל זה לא חוק פרסונלי כלפי מפעל.

רשימת המוזמנים לדיון חושפת מציאות שונה מדברי קיש. לצד עשרות גופים ציבוריים שהוזמנו לדיון, רק מפעל אחד הוזמן לשלוח נציג – חיפה כימיקלים.

הרקורד הסביבתי של יונה יהב על השולחן

במהלך הדיון הקריא ח"כ יואב בן צור (ש"ס) רשימת החלטות בהן היה מעורב ראש העיר חיפה יונה יהב, בניגוד לכאורה לאינטרס הסביבתי. "הוא ממנה את עצמו ליו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה, הוא מאמץ את הקמת הפצחן המימני. הצעה לסדר לקיים דיון במועצת העיר על החלטה להגדיל את שטח בתי הזיקוק פי שלושה, עיריית חיפה איחרה באופן משמעותי בהתנגדות שלה לבז"ן".

בן צור, צודק, אלא שהוא השתמש בעובדות אלו כדי לטעון שעדיף לקחת את סמכויות הרישוי מעיריית חיפה. תושבי העיר בדיון חשבו בדיוק ההפך. ליהי שחר ברמן, תושבת העיר ופעילת ארגון מגמה ירוקה אמרה כי "רק בשנה שנתיים האחרונות יהב התייצב לצד התושבים ונגד המפעלים המזהמים והמסוכנים. אני הצבעתי לראשות העיר, לא לוועדה במשרד הפנים, לוקחים ממני את זכות הצעקה".

עוד אמרה ברמן כי "במשך 10 שנים אני הייתי זאת שהפגינה מול יונה יהב בכל פעם שהוא יצא מהבית שלו. ומתי החוק הזה מקודם? בשנה וחצי שהוא עומד לצד התושבים ויוצא נגד המפעלים הכי חזקים והכי מזהמים במשק. ברור לגמרי את מי החוק הזה משרת. יום יום המפעלים האלה עוברים על החוק ועל זה אני לא רואה פה דיונים, על מה עושים עם המפעל שיום יום הורג תושבים. למה על זה ועדת הפנים לא מדברת?".

הדיון המעשי במדיניות של ראש עיר ספציפי, כשההחלטה היא החלטה עקרונית החלה על כלל ראשי הרשויות במדינה, רק מדגיש עד כמה מדובר בחוק שנכתב כ"טיל מונחה מטרה", ולא בשינוי רגולטורי נחוץ.

תגובות

מעמותת צלול נמסר כי "הצעת החוק בניסוחה הקיים מגינה באופן בלתי סביר על אינטרסים של בעלי ההון ומפקירה את מי שפועל להגנה על שלום הציבור, בנוסף, הנוסח המוצע אינו כולל שום מנגנון לערעור על ההחלטה. זאת ועוד, חוק זה מייצר מציאות בה הממשלה תוכל להכריז על כל מפעל כבעל 'חשיבות לאומית', ומאותו רגע לא תהיה אפשרות לרשות המקומית להגביל ולאכוף את המפגעים הסביבתיים שהמפעל מייצר".

ח"כ כהן פארן אמרה כי  "כחברת הכנסת הירוקה, שתחום עיסוקה המרכזי הם נושאי הסביבה, וכנציגת התנועה הירוקה אני בהלם מוחלט מהצעת החוק השערורייתית הזו. מדובר בהצעת חוק פרסונלית, השם שצריך להיות חתום עליה הוא טראמפ, ג'ולס טראמפ, בעלי חיפה כימיקלים. החוק הזה הוא חוק רעיל שנולד בחטא הקומבינה ונועד למצוא פתרון עבור מפעל אחד בישראל, חיפה כימיקלים. לא ייתכן שמיליון תושבי מפרץ חיפה יחיו תחת סכנה קיומית של הרעלת אמוניה, רק כי טייקון אחד מבקש להגדיל את רווחיו. לא אפקיר את תושבי חיפה והמפרץ ואגייס את חברי הקואליציה נגדו כדי לסקל את אישורו."

ירון חנן, חבר מועצת העיר חיפה מסיעת הירוקים מסר כי "הדיון בוועדת הפנים של הכנסת, במסגרת חוק ההסדרים, שמכונה 'חוק חיפה-כימיקלים', היה משחק מכור מראש.  היטיב לתאר זאת יו"ר הוועדה שאמר 'החוק הזה לא היה נולד אלמלא ההתנגדות של עיריית חיפה לפתרון של הממשלה. הכוונה היא להחליף את מיכל האמוניה היבשתי למיכל אמוניה צף כמה מטרים משם. לשם כך עומדים לאשר חוק שערורייתי,  גורף ומוגזם שמפקיע מראשי ערים לפעול במסגרת חוק רישוי עסקים לטובת השמירה על ביטחונם של תושביהם".