לקראת היום הבינלאומי למאבק בעוני בסימן מיצוי זכויות שיצוין היום (שלישי) בכנסת, פרסם הפורום למאבק בעוני נייר עמדה שעוסק בזכויות חברתיות ומיצוי זכויות. על פי נייר העמדה במדינת ישראל חיים בעוני 1,809,200 אזרחים, שהם 22% מתושבי ישראל. היקף העוני בישראל הינו הגבוה ביותר בין המדינות המפותחות. במסמך פורטו שני דברים שצריכים להשתנות: על מדינת ישראל לחוקק חוק זכויות חברתיות, שיגדיר סל זכויות חברתיות מקיף ורב ממדי שיאפשר חיים בכבוד לכל אזרחי המדינה, ועל רשויות המדינה לפעול באופן פרואקטיבי כבר היום על מנת לסייע לאנשים החיים בעוני למצות את זכויותיהם.
הפורום נתן כדוגמא את סיפורו של ט' המממש את זכויותיו לקצבת נכות ולדיור ציבורי. ט' סובל ממחלת הסוכרת, ועל מנת לשמור על בריאותו נדרש לתזונה מיוחדת. קצבת הנכות לא מספיקה לרכישת מזון מתאים, ולכן הוא מתקיים על תזונה שאינה תואמת את מצב בריאותו. כתוצאה מכך, באופן תדיר מאבד ט' את הכרתו, ונדרש לטיפול חירום רפואי על ידי אמבולנס. הזעקת אמבולנס משמעה הוצאות כספיות גדולות נוספות שאין באפשרותו לעמוד בהן, והוא צובר חובות למגן דוד אדום. על מנת לסייע לט', נדרשת התאמה של סל זכויות ספציפי, שייקח בחשבון את מצבו הרפואי וההוצאות הנוספות הנגזרות ממנו, כמו ההוצאות על אוכל בריא המתאים למצבו.
שוויון מתחיל ממיצוי זכויות
בדוח מבקר המדינה נכתב על מיצוי זכויות חברתיות כי "מבקר המדינה מדגיש את נושא ההגנה על זכויות אדם במדינת ישראל, ובכלל זה הזכויות החברתיות והכלכליות של השכבות החלשות בחברה, שכן המבחן האמיתי להגשמתן של זכויות האדם הוא ההגנה על זכויותיהן של השכבות הללו. על יסוד מדיניות זו הוכן דוח זה, שעניינו הנגשת הזכויות החברתיות ומיצויין. עוד הוסיף המבקר כי ״הבטחת הצדק החברתי אינה תלויה רק בעצם קיומן של זכויות חברתיות, אלא גם במימושן והענקתן לכלל הזכאים להן. יישום יעיל של תכנית חברתית שגלומה בה זכות מסוימת מחייבת מיצוי מלא ככל האפשר של הזכות. בפועל, בשל חסמים כגון אי-הכרה של הזכויות ושל האפשרויות וההסדרים הקיימים, ביורוקרטיה ואי-ידיעת השפה, רבים אינם ממצים את זכויותיהם, ובייחוד בני השכבות החלשות, הזקוקים להן במיוחד. חסמים למיצוי הזכויות עלולים אפוא להביא לידי הגדלת הפערים בחברה". במחקר שנערך ב-2017 מחלקים החוקרים בניש ודויד את החסמים לשלוש קבוצות: הראשונה – חסמים הקשורים למודעות ולידע, השניה – חסמים הקשורים ל"סבך הביורוקרטי", והשלישית – חסמים תפיסתיים, פסיכולוגיים ותרבותיים בקרב נותני השירות ובקרב מקבליו.
לטענת הפורום השילוב בין התלות של האנשים שחיים בעוני בזכויות שהמדינה מעניקה להן לבין החסמים בפני מימושן יוצר תמונה קשה שבה דווקא האנשים שחיים בעוני אינם מצליחים לממש את המגיע להם מרשויות המדינה. בנוסף, מחקרים גילו קשר בין דרגות מיצוי נמוכות לבין מאפיינים מסוימים של התוכניות כמו למשל מבחן אמצעים, מורכבות בירוקרטית בהגשת התביעה והרתעה ביורוקרטית. כל זאת, יחד עם העובדה שזכויות חברתיות אינן מעוגנות בחקיקה, וחלקן אינן ניתנות על ידי המדינה, מייצר מציאות שבה אנשים שחיים בעוני אינם מסוגלים לחיות חיים בכבוד, גם בגלל הקושי במיצוי זכויות וגם מכוון שלא כל הזכויות הדרושות מעוגנות בחקיקה. מבקר המדינה מפרט את החובות של הרשות הציבורית: לספק מידע על עצם קיום הזכות ועל התנאים לקבלתה באופן מלא ושקוף, להסיר חסמים למימוש הזכויות ולנקוט בפעולות ליידע את הזכאים על זכויותיהם.
הפורום למאבק בעוני דורש מהמדינה פעולות נוספות שעליה לנקוט כדי להקל על מיצוי זכויות. בין היתר דורש הפורום לפשט תהליכי קבלת זכויות ולהקטין את ההכרח במבחן אמצעים והסטיגמה הנלווית לקבלת הזכות, לקצר תהליכים בירוקרטיים, להפחית התלות של זכויות בקבלת זכויות אחרות, לאפשר ערעורים מינהליים, להגביר ביקורת משפטית, לקצר זמנים בין זמן הגשת התביעה לזכות לקבלת המענה ומימוש הזכות במיוחד בנושאים כמו קצבאות קיום, מענק הכנסה ודיור ולהקמת מענים שונים כמו מרכזי מיצוי זכויות שיקלו על האזרחים.
