ועדת הפנים והגנת הסביבה, החליטה אתמול (שני) לפצל מחוק ההסדרים את התיקון לחוק רישוי עסקים, שכה כבר לכינוי "חוק חיפה כימיקלים", שיאפשר לממשלה לקחת מרשויות מקומיות את סמכות מתן רישיון העסק לגבי מפעלים שיוכרזו כבעלי "חשיבות לאומית". הפיצול מחוק ההסדרים יאפשר גם לח"כים שמחויבים להצביע בעד חוק ההסדרים להתנגד לחוק זה במליאה. החלטה זו התקבלה פה אחד על ידי שמונה מחברי מחברי הוועדה. יו"ר הוועדה יואב קיש: "החוק מעורר לא מעט ויכוחים. לכן נאפשר גמישות לח"כים להצביע לפי מצפונם". כעת, יעבור התיקון השנוי במחלוקת הליך חקיקה מזורז במיוחד, ויעלה להצבעה במליאה כבר מחר.

על פי הצעת החוק, הממשלה רשאית להחליט, כי עסק שיש בפעילותו חשיבות לאומית, יוכל לקבל רישיון עסק, שלא כמקובל היום, על ידי הרשות המקומית, אלא באמצעות מנגנון אחר:  בדיקת צוות מנכ"לי משרדי ממשלה (משרד רוה"מ, משרד הפנים ומשרד האוצר), שייקרא "הצוות המייעץ", שימליץ כי אכן מדובר בעסק בעל חשיבות לאומית, והעברת ההמלצה לממשלה, שתקבל את ההכרעה הסופית. לאחר שהממשלה תחליט שמדובר בעסק בעל חשיבות לאומית, משרד הפנים יעניק לה רישיון עסק, לאחר שיבדוק מול הגופים המאשרים שהעסק עומד בכל הדרישות, כגון היתר בניה כחוק ועל פי התב"ע, תנאי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, דרישות רשות הכבאות, וכו'. הרישיון לא יינתן, אלא אם ניתנה לראש הרשות המקומית הזדמנות להביע עמדתו.

במהלך הדיון אתמול, ניסו נציגי משרד האוצר והמשפטים לטעון כי לא מדובר בחוק פרסונלי. קיש ציין כי "אולי הוא פרסונלי כלפי עיריית חיפה, כי גם את חיפה כימיקלים וגם את בז"ן, אבל זה לא חוק פרסונלי כלפי מפעל". רשימת המוזמנים לדיון חושפת מציאות שונה מדברי קיש. לצד עשרות גופים ציבוריים שהוזמנו לדיון, רק מפעל אחד הוזמן לשלוח נציג – חיפה כימיקלים.

ח"כ יעל גרמן: "מן הראוי לקיים דיון יותר מעמיק. החוק משנה את יחס המפעלים כלפי הרשות המקומית, וזה רק חלק מהנימוקים. יש לי כמה דברים שהייתי רוצה להוסיף. יש עוד כמה אנשים שהיו רוצים לדבר. אני תומכת בפיצול החוק מחוק ההסדרים, אבל מבקשת דיון נוסף".

יו"ר הוועדה יואב קיש: "הוועדה דנה בנושא אתמול 4 שעות ושמעה את הנימוקים לכל ההסתייגויות. לא יהיה דיון נוסף. מטרת הפיצול לאפשר גמישות לח"כים שיוכלו להצביע בסוגיה זו לפי צו מצפונם, ולא כמקשה אחת בתוך חוק ההסדרים. ההסתייגות היחידה שאני מקבל, והיא תוכנס לנוסח החוק עליו נצביע היא הרחבת הצוות המייעץ. על פי בקשת הממשלה יו"ר הצוות הוא מנכ"ל רוה"מ, וחברים בו מנכ"ל האוצר ומנכ"ל משרד הפנים. נוסיף להם שני חברים – מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ומנכ"ל משרד הכלכלה. הממשלה לא קיבלה את כל רצונה. נביא את החוק להצבעה בוועדה ביום ד'".

למה דווקא רישוי עסק ? חוק יוצא דופן למקרה יוצא דופן

למעשה החוק הזה הוא טריק של מפעל אחד, שרק נציגיו הוזמנו לדיון בכנסת, ולא של אף מפעל אחר. הבעיה המרכזית בחוק לא קשורה למי יקבל את ההחלטה על רישוי העסק, אלא להיעדר קריטריונים אובייקטיביים המגדירים עסק בעל חשיבות לאומית.

במהלך הדיונים, הבהיר קיש כי החוק עוסק בנושא אחד בלבד – מי מעניק רישוי עסק, ולא בנושאים קרובים כמו דרישות סביבתיות או היתרי בנייה. בישראל פועלים עשרות אלפי עסקים ללא רישוי עסק, אך דווקא מפעל חיפה כימיקלים, ודווקא בצפון, זקוק להסדרה מיוחדת.

ראשית הדבר נעוץ בפסק הדין של בית המשפט העליון בנושא מיכל האמוניה, שהתנה את חידוש פעולת המפעל בהשגת כלל האישורים, כולל רישיון עסק. שנית, ישנה חוות דעת של סגן היועמ"ש ארז קמיניץ המאששת קביעה זו. מצב זה העניק לעיריית חיפה עוצמה שלא הייתה לה קודם – להשבית את המפעל.

חיפה כימיקלים בחרה עד כה שלא לעתור לבית המשפט בטענה להתנכלות מהעירייה, אלא העדיפה להמתין ליוזמות הממשלתיות שמנסות "לשנות את חוקי המשחק" ולגזול את הסמכויות הללו מעיריית חיפה, ועל הדרך, גם מכל שאר ראשי הרשויות המקומיות בארץ.

מכיוון שמדובר בחקיקה, הדבר תקף בכל עסק אשר הממשלה תחפוץ ביקרו. גם אם החוק יעבור, ישנה "תחמושת רבה בקנה" כנגד השימוש בו לטובת חיפה כימיקלים בצפון. קשה לבסס טענה לאינטרס משקי יוצא דופן במפעל הצפוני שלא מקבל מענה כבר כעת, במפעל הדרומי והפעיל של חיפה כימיקלים. אינטרסים של הגברת הצמיחה והתעסוקה תקפים גם לגבי אינספור עסקים אחרים, שגם הם סובלים מקשיי רישוי לעיתים. לו היה מדובר בתשתית לאומית חיונית באמת, הרי שהשבתתה הייתה מצדיקה את הלאמת המפעל, וסילוק הבעלים וההנהלה שהזניחו נכס בעל חשיבות לאומית.

אינטרס לאומי אמיתי קיים דווקא בבז"ן

במרץ אמור להתקיים דיון משפטי לגבי דרישת בז"ן להשיב לידיה את הקרקעות של חיפה כימיקלים בצפון. ייתכן כי מאמצי הממשלה למען המפעל לא רק שלא ישיבו אותו לפעולה, אלא יהוו הקדשת זמן של חברי הממשלה והפקידות בהיקף עצום שישמש אך ורק את ההנהלה למשיכת זמן, לאחר שכבר פיטרה כמעט את כל העובדים במפעל.

בכך, הממשלה מסנדלת את האפשרות לקידום אינטרס לאומי אחר –חשיבה מחדש על מפעלי בז"ן. תוספת הקרקע עשויה להמריץ תכנית ל"פינוי בינוי" של בתי הזיקוק, תוך התאמתם לצרכים מודרניים ותקנים סביבתיים מחמירים, ולסגירת מתקנים מיושנים ומזהמים במיוחד במקביל.

מפעלי בז"ן מופיעים בראש רשימת המפעלים המזהמים של המשרד להגנת הסביבה, והנזק הנשקף מהם לציבור איננו סיכון פוטנציאלי כמו במיכל האמוניה, אם יתרחש אסון, אלא זיהום אוויר המזיק באופן ודאי מדי יום ביומו, אף שיש מחלוקות על היקף ועומק הפגיעה. למרות זאת, בתי הזיקוק הם מפעל לאומי חיוני בתחומי אספקת הבנזין, הסולר וגז הבישול.

כל עוד אין תאריך יעד לגמילת הכלכלה הישראלית מדלקים אלו, מוטב לחשוב על אופן הקיום של בתי הזיקוק ולא על סגירתם.  האבסורד הוא שהחוק החדש עשוי דווקא להקל על בז"ן לחמוק מפיקוח, במקום מדיניות משולבת של מתן "גזרים" לבז"ן, על מנת שיוכלו לעמוד בהחמרות בדרישות הסביבתיות. קבוצת המפעלים הסובלים מתקלות בהיקפים נרחבים, הפוגעים בו כלכלית, ונחשדים בהגברת הפליטות לסביבה.

מדוע העירייה מתנגדת לחוק?

עיריית חיפה איננה מעוניינת בסגירת "חיפה כימיקלים", אלא רק במניעת הסיטואציה בה אניית אמוניה עוגנת באופן קבוע בנמל חיפה, ומהווה מעין "מיכל האמוניה 2" עם כמות מופחתת, אך גם עם אמצעי הגנה פחותים.

הפתרון של האנייה הוא המועדף על ידי החברה, ולפי גורמים בתעשייה, קיימת מחלוקת האם ניתן בכלל להפעיל את המפעל אחרת, למשל במיכלים קטנים, המזינים את המפעל הדרומי.

פתרון האנייה אושר על ידי כל גורמי המקצוע במדינה, הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט הסביבתי, ולכן בממשלה רואים בהתנגדות העירייה (באמצעות הפטנט של אי מתן רישוי העסק), כמהלך מתחכם ולא ראוי שנועד לטרפד החלטות ממשלה. יש לציין כי עיריית חיפה נקטה בהתנגדות כאשר היו בידיה רק הערכות סיכונים שלא עומדות בסטנדרטים המדעיים המקובלים בתחום. את הדו"ח הערכת הסיכונים המקצועי שהזמינה בעצמה מחברת DNV היא בחרה שלא לפרסם בינתיים לציבור, כאשר המשרד להגנת הסביבה דחה את טענותיה לגבי פגמים שנפלו בדו"חות המקצועיים שהזמין המשרד, אותם ערך ד"ר אלי שטרן, שנתמכו גם על ידי מומחים אחרים.

מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה: "החוק החדש ישרת, בראש ובראשונה, את הטייקונים המזהמים ויפעל במובהק נגד האינטרס האזרחי הרחב. למרות הלחץ הציבורי המאסיבי, נתניהו, החשוד בקשרי הון- שלטון בלתי ראויים, נחוש להעביר את החוק במחטף, כבר השבוע. באופן הזה לא יוכלו חברי הכנסת להבין עד הסוף את השלכותיו החמורות של החוק ולהתייחס בהתאם. אסור לתת לזה לקרות, מבלי שאנחנו בטוחים לגמרי שנלקחו בחשבון כל השיקולים המקצועיים שיגנו על חייהם של מאות אלפי תושבים. אנחנו דורשים מממשלת ישראל לעצור את המחטף ולא להעמיד בסכנה מאות אלפי תושבים שלא יוכלו לעמוד על המשמר ולהגן על בתיהם מפני כוחות ההון שלטון שנראה, לצערנו הרב, שמכתיבים את מדיניות ממשלת ישראל".

עמותת "צלול": "שוב משרדי רה״מ והאנרגיה עומדים לצידם של הטייקונים במדינת ישראל ומנסים לאשר חוק שיטיב עימם על גבו, בטחונו ובריאותו של הציבור במפרץ חיפה.

למרות שהשינוי בחוק הופרד מחוק ההסדרים, עתידים חברי הכנסת להעלות את החוק לחקיקת בזק ביום רביעי הקרוב ולבצע מחטף בניגוד לדעתם ובהתנגדותם של ראשי ערים, מרכז השלטון המקומי, חברי כנסת, עמותת צלול וגופי הסביבה השונים. עמותת צלול קוראת שוב לחברי הכנסת להתנגד להעברת החוק שמיועד לעקוף את ראשי הרשויות ולקבוע אילו מפעלים מסכני חיים יהיו בעירם."