דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות

תשתיות / מסתבר ש'רפורמת המיסוי הירוק', היא הדרך של האוצר להשלים הכנסה

העלאת המס על דלקים מזהמים, גילתה ועדת הכספים, לא תפחית את השימוש בהם, ועשויה לפגוע במשק ובצרכנים | ראש אגף התקציבים הודה שהמהלך נחוץ להשלמת תקציב 2019, וטען שסגירת מפעלים זה מחיר שיש לשלם כדי להוריד מחירים

ערימת פחם בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה (צילום: יעקב נחומי/ פלאש 90)
ערימת פחם בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה (צילום: יעקב נחומי/ פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכספים מעכבת, לעת עתה, את 'רפורמת המיסוי הירוק' של הממשלה, אותה מובילים משרדי האוצר והאנרגיה. בדיון שערכה הוועדה היום (שלישי) בנושא, הביעו חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, התנגדות להעלאת המיסוי על דלקים מזהמים ולביטול "הסדר הסולר", כל עוד התשתיות הנדרשות למעבר המשק לשימוש בגז טבעי אינן מוכנות.

במשרד האוצר הודו כי העלאת המס על הדלקים נחוצה להשלמת התקציב, ולא קשורה רק לייקור מחירי הדלק כך שישקפו חלק מעלויות הנזק הסביבתי והבריאותי הנגרם מהם. או כפי שאמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) במהלך הדיון: "תהיה תמים עם השם אלוקיך, אל תהיה תמים עם אגף התקציבים".

תחת הכותרת "מיסוי ירוק" כוללת הצעת האוצר כוונה לייקר את מס הבּלוֹ על הפחם מ-45 שקלים לטון ל-102 שקלים; ביטול מדורג של החזרי המס על הסולר שעלותו למדינה מוערכת כיום בכשלושה מיליארד שקלים בשנה; והעלאת המס על הדלק לייצור המלט (פטקוק) בהיקף של 50-40 מיליון שקלים בשנה, באמצעות העלאה דרמטטית מ-46 שקלים לטון ל-212 שקלים. מס הבלו על הגז הטבעי אמור לעלות בהדרגה מאפס כיום, ל- 10 אגורות לליטר ב-2024 ועד 1.9 שקלים לליטר מ- 2029 ואילך.

ייקור החשמל ובוננזה ליצרנים הפרטיים

מרבית חברי הוועדה, מהקואליציה והאופוזיציה כאחד, התנגדו להעלאת המס על הפחם, מפני שמשק החשמל אמנם תלוי בפחם אך משרד האנרגיה עושה מאמצים גדולים להפחית את השימוש בו. כך, לטענת חברי הכנסת, העלאת המס לא תתמרץ דבר ורק תעלה את מחיר החשמל לציבור.

סמנכ"לית כלכלה ברשות החשמל, תניב רופא, אמרה במהלך הדיון כי "ההשפעה שאנחנו צופים היא התייקרות ייצור החשמל בכ-420 מיליון שקלים לשנה בגלל צמצום השימוש בפחם, כ-2% מתעריף החשמל לצרכנים".

סמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל, אורן הלמן, אישר שאכן מחיר החשמל לצרכנים יעלה בעקבות הצעדים הללו. לדבריו, "אנחנו משלמים כבר את המס החל מה-1 בפברואר השנה, וגרם אחד לא יירד בשימוש בפחם בגלל העלאת המס, כי אנחנו כבר במינימום הנדרש מבחינת שרידות המערכת. יש שיקולים תפעוליים שלא מאפשרים שינוי בשימוש בפחם. כמובן שהמשמעות היא עליית מחיר החשמל ללקוחות שלנו".

היבט נוסף של ייקור החשמל הוא גם עליית התעריף הנגבה על ידי יצרני החשמל הפרטיים, אף שהם אינם משתמשים בפחם. לפיכך, מדובר ברווח נקי בעבורם וחסר הצדקה סביבתית כלשהיא.

הנאום האידאולוגי של מרידור

במהלך הישיבה ביטא שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר ומנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר, עמדה שלא משתמעת לשתי פנים נגד הגנה על מפעלים בישראל ובעד העלאת המס.

"כדי שהמשק הזה ייהנה לאורך זמן מצמיחה, החליטו לחשוף אותו לעולם – גלובליזציה. בתהליך הזה הרבה מאוד מפעלים נסגרו ואחרים נפתחו" אמר מרידור, "מדינת ישראל היא באחוז אבטלה מזערי. שרגא (ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים – א.ר.) מגיע לדיונים מדבר על זה שחסרים מהנדסים וטכנאים למפעלים הקיימים – כי המשק בתעסוקה גבוהה – זה חלק מהיתרונות של משק פתוח, אבל גם מזה שאנחנו מייבאים את המוצרים שאחרת היה יותר יקר לעשות אותם".

"כשמטפלים במשבר דיור חריף, אז עלות המלט היא עלות מהותית, מה לעשות" המשיך, "ואין שאלה שזה דבר חשוב ואי אפשר פתאום להגיד גם 'נעשה שיהיה זול' וגם 'נעשה שיהיה רק בארץ' וגם 'לא נעלה מיסים'. העלות הסביבתית של פחם היא עלות קשה. אם משהו פה חושב שכשפקיד במשרד הכלכלה או משרד האוצר יגיד לחברת החשמל מה נכון זה יצליח – משקים ניסו את זה וזה כשל. פקיד לא יודע מה אחוז הפחם הנכון, אין דבר יותר טוב מאשר לשקף את המחיר האמיתי. פטקוק הוא לא חזות הכל. יש מפעלים שעושים שימוש ביותר גז, אבל יש גם תחליפים לפטקוק. בסוף משלמים על זה (בשל זיהום האוויר – א.ר.), לפעמים בחייהם, לגבי הגז והסולר, היו פה הרבה סיבובים – ראיתם 3 שיטות שונות. בכולן הלכנו לקראת מה שהועדה אמרה שמפריע לה. זה לא מושלם. הבלו על הגז משקף משקף רק חלק מהעלויות הסביבתיות שלו".

"המיסים הם חלק בלתי נפרד מתקציב 2019, ואם לא אז צריך למצוא מקורות אחרים", סיכם מרידור.

למרות הנאום רצוף הטיעונים ההגיוניים, המשפט האחרון משקף את מה שטענו חברי הוועדה כל הזמן – הטיעונים על מיסוי ירוק שימשו ככיסוי להשלמת מקורות למשרד האוצר בהצעת התקציב.

קודם לכם אמר יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), כי "די נדהמתי. יש מה שטוב למדינה ויש כסף. כאן יש לי תחושה שהתערבבו היוצרות. יש תקציב, צריך מקורות, בוודאי מדינת ישראל צריכה לתמוך בכל האופציות שלא מזהמות, אבל צריך לדאוג קודם כל שתהיה תשתית. זה לא הגון, זה עולה עכשיו בגלל זווית הכסף. הייתי תמים, יש לפעמים וקטורים הפוכים".

אמסלם התריע כי תוספת המס תחייב גם את הגדלת ההוצאות, למשל בדמות תקציבי ההסעות של משרד החינוך והשלכות על ההוצאות לא נכללו בתחשיבי האוצר.

ייקור הפטקוק צפוי לסגור את מפעל המלט בהר-טוב

רונן יונה, סמנכ"ל כספים במפעל המלט בבית שמש הודיע כי ייקור המס צפוי להוביל לסגירה מיידית של המפעל, שמתמודד כבר עכשיו עם מספר רב של קשיים – מונופול "נשר", וייבוא מלט במחירי היצף זולים מיוון ומטורקיה, שהוכרזו, אך לא הוטל עליהם מס עד כה. למפעל, חשוב לציין, אין כלל תשתית לגז טבעי.

"אני בעד גז טבעי, אבל הוא עשוי להחליף רק את המזוט, לא את הפטקוק" הסביר יונה, "בכל מפעלי המלט בעולם צריכת הגז הטבעי היא כחצי אחוז. העלאת המס פירושה סגירת המפעל".

מרידור ביטא, כאמור, עמדה התומכת בסגירת המפעל תוך עידוד המשק להישען על ייבוא זול מחו"ל, לשם הוזלת העלויות של חומרי הבניין. גפני דחה עמדה זו, בשם ההגנה על פרנסת העובדים.

המס יגיע לפני התשתיות

בעוד נציגי האוצר ומשרד האנרגיה תמכו בהטלת מס על גז טבעי, והבטיחו כי פריסת התשתיות תתרחש במהירות, חברי הכנסת היו ספקנים מאוד. רכז הקואליציה בוועדה, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), אמר כי "הצווים עוסקים במטרה טובה וראויה אך צריך לזכור שלא יעלה על הדעת שאנשים שרוצים להתחבר לגז יחייבו אותם במס הזה".  ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו)הוסיף כי "היה צריך להפריד בין הנושאים. עדיין אין ודאות לגבי התשתיות הכל צריך להיות מותנה בהתקדמות התשתיות. ברור לכולם שהאוצר צריך כסף, עוד 500 מיליון שקלים, זה לא קשור למיסוי ירוק, אלא רק עוד מס".

נציג רשות הגז, קונסטנטין בלוז, הסביר כי ללא העלאות מיסים על סולר, לא תורחב רשת חלוקת הגז מפני שלא יהיה לה די ביקוש. הסיבה לקשר המוזר הוא שחברות חלוקת הגז הן חברות פרטיות עם גב פיננסי חלש, בעוד הקווי הגדולים של הולכת הגז, מונחים ע"י חברת נתג"ז הממשלתית, עם יכולות פיננסיות גדולות יותר, ויכולים להקדים את הנחת הקווים לביקושים באופן שחברות חלוקה פרטיות לא יכולות, במודל שמעכב בשנים רבות את ההתקדמות בפריסת רשת החלוקה.

מהאופוזיציה, האוצר זכה לתמיכה חלקית מחברת הכנסת יעל כהן פארן (המחנה הציוני) שאמרה כי "אני לגמרי מסכימה שצריכים ללכת על הצעדים שמובאים בצו. אך מצד שני לדחות את הטלת הבלו על הגז. מצד שני האוטובוסים ומשאיות זה התחבורה הכי מזהמת במרכזיי הערים ובוודאי חייבים להעביר אותם לגז".

שוב נדחתה הצעת האוצר

גפני סיכם ואמר כי "הנושא דורש דיון מעמיק ולא יכול להיות מאושר כלאחר יד במקביל לדיוני התקציב וחוק ההסדרים". מתוך התנגדות להעלאה דרסטית של המיסוי על הגז הטבעי בעתיד, עם התגברות השימוש בו, העלה גפני להצבעה החלטת ועדה, שלפיה המיסוי על גז טבעי לא יעבור את הרף של 0.2 שקלים לליטר בשנת 2026. הצעתו אושרה פה-אחד. זאת בניגוד לכוונת האוצר, לפיה המיסוי על גז טבעי אמור להגיע לרמה של 1.9 שקלים לליטר מ- 2029 ואילך.

"כולנו תומכים במעבר לגז. הממשלה מציעה שהוא יהיה 17 שקלים לטון וב- 2024 יעלה ל- 100 שקלים וב- 2025 ל- 200 שקלים ואחר אפילו יותר" סיכם גפני, "זה מנוגד למטרה המוצהרת בנושא איכות הסביבה. אני מציע שמ- 2026 זה לא יעלה עוד. לגבי נושא הדלק והסולר, שזה יקודם ברגע שתהיה אפשרות לעבור לגז, שאז יעלו את המיסוי על הדלקים. לגבי הפטקוק והפחם, אני צריך לדבר עם שר האוצר. הפטקוק סוגר את מפעל הרטוב. זו החלטה, אבל אבקש ששר האוצר יעמוד מאחורי ההחלטה הזו. גם נושא הפחם המשמעות שעומדים מול אזרחי המדינה ואומרים השימוש בפחם יישאר אותו דבר אך תשלמו יותר. לא אתן את ידי לפטקוק, כי אצלי עובד שיהיה בבית זה פיקוח נפש".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!