בחודשים האחרונים הזדמנו לי אפשרויות להגשמת כמה חלומות.
מדובר בחלומות מבוססים שאחזו בי כמה שנים. ואני נאחזתי בהם.
ההזדמנות להגשים את החלומות הללו הייתה מרגשת ואפשרתי לעצמי לפנטז שהנה והם מתגשמים.
ומה יקרה לי, איך ארגיש, מי אני אהיה?
התחושה הייתה שהשמש מגיחה מבין העננים ומאירה במיוחד עבורי,
שהרוח חושפת את הכנפיים שלי ואני מתחילה לעוף.
ואז כמה חלומות התנפצו, וחלום אחד התגשם
ויחד עם החלומות אני התנפצתי, הרגשתי מובסת
אני ראיתי בעיקר את ההתנפצות, את הרסיסים, את המציאות שלא תתחיל או תמשיך להתקיים עבורי.
גאה בי הכעס על כל מי שלא רצה או לא האמין בי.
התחלתי לנסח קללות עסיסיות ומיוחדות עבור שלל האנשים – מנפצי החלומות שלי.
עברו כמה ימים והבשילו אצלי שתי תובנות אחרות:
יתכן ואני זכיתי לגעת במימוש החלומות כדי להצליח לשחרר אותם ולהתפנות לחלומות חדשים, ושמתחת לאף שלי חלום אחד גדול וקמאי התגשם.
אז אני משחררת את תחושת התבוסה, את הפחד מליפול לתהום המוכרת ומתמקדת בלומר תודה על כל מה שיש לי,
וכל מה שעוד נכון לי,
ולמי שלא רצה בי אני מזכירה להוציא את המשאף מהתיק – כי אתם תאכלו את האבק שאני אשאיר אחרי.