לאחר ביקורת של חברי כנסת, עמותות וארגונים חברתיים על תכנית הסיעוד הודיעו אתמול (רביעי) השרים כחלון, כץ וליצמן על שינויים בתכנית לפיהם הפעימה השנייה תוקדם כבר לשנת 2018, מספר השעות ברמת הסיעוד הנמוכה יעלה ל-9 שעות במקום 5 כיום ולמבוטח הסיעודי תינתן זכות הבחירה בכל הרמות לגמלה בכסף או בשירותים.

במקום תוספת הדרגתית של השעות ב-4 פעימות, תוקדם הפעימה השנייה ותאוחד לפעימה אחת כבר בנובמבר 2018. כך, הרמה הגבוהה החדשה, תגיע כבר ב-2018 עד ל-28 שעות למטפל ישראלי, במקום 24 שעות בהצעה המקורית.

300 קשישים, מטפלים ועובדים סוציאליים בהפגנה מול קריית הממשלה תל אביב נגד החלפת שעות הסיעוד בגימלה בכסף . (צילום: טל כרמון)

ברמה הנמוכה החדשה במקום 1,000 שקל לחודש, יעלה הסכום לגמלה הכספית ל-1,205 שקל ומבוטח סיעודי שיהיה זכאי לרמה זו יוכל לבחור בין הגמלה הכספית לבין שירותים שונים ברמה של 9 יחידות שירות: ביקור במרכזי יום, קהילה תומכת, מוצרי ספיגה, משדר מצוקה, שירותי כביסה, השגחה מרחוק ועוד. צריך להגיד שברמה הזאת יש הרעה ביחס למה שהיה לפני אז מי שהוגדר סיעודי ברמה הזאת קיבל 10 יחידות שירות.

בכל שאר הרמות החדשות, רמה 2 עד רמה 6, ברירת המחדל תינתן בשעות סיעוד. בניגוד להצעה המקורית, במסגרת ההסכמות החדשות, לראשונה ובשונה מהמצב כיום (בו לצורך מימוש גמלה בכסף יש צורך בהמצאת אישורים), תינתן זכות בחירה מלאה למבוטח הסיעודי בין גמלה בעין (מימון עובד סיעודי למטופל) לבין גמלה בכסף, שתגיע עד לכ-5,200 שקל ברמה הגבוהה. כמו כן, במידה שיבחר המבוטח לממש רק חלק מיחידות השירות לגמלה כספית, יוכל לבחור בכך במידה ויממש סכום מינימלי של 4 יחידות שירות (כ- 800 שקל).

במצב הנוכחי ישנן שלוש רמות סיעוד וטווח השעות הניתן לחולה סיעודי מהביטוח הלאומי נע בין 9.75 ברמה הנמוכה לבין 18 (למטפל זר) או 22 (למטפל ישראלי) ברמה הגבוהה.

הרפורמה בשעות הסיעוד – לאחר השינוי (גרפיקה: אידאה)

החל משנת 2018 יתחיל מדרוג חדש של שש רמות כאשר ברמה הנמוכה יינתנו 9 יח' סיעוד או גמלה בכסף בסך 1,205 ש"ח בחודש, וטווח השעות יגיע עד ל-28 שעות למטפל ישראלי או 24 שעות שבועיות למטפל זר. בשנת 2021, עם ההבשלה המלאה של הרפורמה, שעות הטיפול ברמה הגבוהה יגיע עד ל-30 שעות שבועיות למטפל ישראלי ו-26 שעות לעובד זר.

שר האוצר, משה כחלון, אמר כי "מדובר בהרחבה ושיפור של תכנית הסיעוד הלאומית, תוך מתן תוספת תקציבית משמעותית. הגדלנו בצורה משמעותי את שעות הסיעוד באופן שיענה על הצרכים של הקשישים. הבטחנו שלא נשאיר אף קשיש ללא כיסוי וזה בדיוק מה שאנחנו עושים היום״.

שר העבודה והרווחה חיים כץ, אמר כי ״בשיתוף פעולה פורה עם השרים הצלחנו להביא לשינויים משמעותיים בחוק לטובת מקבלי שירותי הסיעוד. באנו לעזור לאלו שנזקקים והלכנו למהלך משלב של הגדלת שעות בצורה דרמטית ועכשיו הרמה הגבוהה מכסה כמעט במלואה את העובד הזר ונתנּו למבוטחים לבחור אם הם רוצים שעות סיעוד, כסף או שילוב עם שירותים״.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, התייחס גם הוא ואמר כי הרחבת שירותי הסיעוד כוללת בשורה חברתית חשובה לאוכלוסייה המתבגרת בישראל. "נאבקתי במשך שנים למען רפורמה ממלכתית בסיעוד ואנו מיישמים אותה לטובת הנזקקים לשירותי סיעוד ובני משפחותיהם. ברצוני לברך את שר האוצר כחלון ושר העבודה והרווחה כץ על שיתוף הפעולה למען אזרחי ישראל".

מוביל המאבק הסיעודי בכנסת וחבר ועדת הרווחה, חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני), התייחס לשינויים ברפורמת הסיעוד עליהם הכריזו שרי האוצר, הרווחה והבריאות ואמר כי "אמנם השינויים שהוכנסו מבורכים ומהווים שיפור מסוים ביחס למצב הקיים ואני שמח שהממשלה התקפלה וקיבלה את השינויים שאותם דרשנו בוועדה. אבל שאף אחד לא יטעה – ביחס לרפורמת הסיעוד הממלכתי שלה התחייב משרד הבריאות אין ולא כלום. לקרוא לכמה צעדים נקודתיים שמוצעים כאן 'תכנית סיעוד לאומית' זה ממש לא רציני". לטענת שמולי, גם לאחר הרפורמה הזו הרוב המוחלט של הנטל בגובה אלפי שקלים בחודש יהיה על הקשיש ומשפחתו "ומי שאין לו – ייאלץ לעבור לבית אבות שחלקם נראים כמו גיהנום, במקום להזדקן בכבוד. בפועל, המשימה לקדם ביטוח סיעוד ממלכתי הייתה ונותרה מרכזית".

ח"כ איציק שמולי (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90).

הממשלה ממשיכה בנוהל הפסול של לאלץ סיעודיים לבחור בין עובד זר שיאכיל וירחץ אותם ובין מרכז יום שיוכל להפיג את בדידותם. חובה לפתוח לסיעודיים את המרכזים ללא חיובם בתשלום בשעות הסיעוד שלהם".