אחיזתן של ענקיות הטכנולוגיה העולמיות בחיינו היא כבר בבחינת עובדה ידועה לכל,  אך מסתבר שכוחן גדול בהרבה מהנראה לעין. בדיקות שנעשו לאחרונה מגלות שחברות כמו גוגל, אפל ומיקרוסופט לא רק מחזיקות בכמויות גדולות של מידע עלינו, הן גם אוחזות בנתח משמעותי ביותר בשוק ההון העולמי, כשלמעשה מחלקות שוק ההון של החברות הפכו למעין בנקי השקעות לא כל כך קטנים. אלא שבשונה מהמוסדות הפיננסים המוכרים, הן לא נתונות לפיקוח משמעותי ויכולות להשקיע באפיקים מסוכנים וספקולטיביים. והבעיה? הרבה מההשקעות שלהן מבוססות על הלוואות, כך שבמקרה של נפילה, ההשלכות יחרגו הרבה מעבר למסדרונות הסיליקון וואלי.

מבדיקות אחרונות שהתקיימו עולה כי 30 החברות הלא פיננסיות הגדולות ביותר בארה"ב מחזיקות נכסים פיננסיים בשווי של מעל 1.2 טריליון דולר, קצת יותר מגולדמן זאקס (860 מיליארד דולר) וקצת פחות מג'י פי מורגן (2 טריליון דולר). למעשה, נראה כי בשנים האחרונות חברות כמו אלו מתפקדות יותר ויותר כמו בנקי השקעות בוול סטריט. הן מנצלות את כמויות הכסף האדיר שברשותן, אותו הן משיגות ברווחים אך גם בהלוואות בהיקף גדול, כדי להלוות לחברות קטנות ולמשקיעים ספקולטיביים בשוק ההון, ולעתים אף להשקיע בעצמן בהימורים על מחירי המניות בשוק ההון. חברת מיקרוסופט לבדה מחזיקה בתיק השקעות של 112 מיליארד דולר, גדול מרוב מדינות העולם.

וול סטריט (צילום: AP)

זול ללוות, קל להשקיע

יכולתם של חברות ההיטק הגדולות לתפוס מקום משמעותי כל כך בשוק ההון העולמי מקורו בשני גורמים: רווחיות גבוהה וריבית נמוכה. שני הגורמים האלו אפשרו לחברות הגדולות והמצליחות בארה"ב לצבור כמויות הון שפשוט אין להן מה לעשות אתו.

רווחיותן של החברות הגדולות בארה"ב הולכת וגדלה באופן מתמיד, ועומדת כיום על סכומים שוברי שיאים. כלכלנים רבים קושרים את העלייה ברווחי החברות הגדולות במדיניות המיסוי בארה"ב, שבאופן עקבי מקלה על אותן החברות. כך, הם טוענים, מאז רפורמות המס אותן הוביל רונלד רייגן בשנות השמונים, הולכת ומסירה המדינה את המיסים המוטלים על רווחי אותן החברות. באמת, מאז שנות השמונים חל זינוק ברווחיותן של התאגידים הגדולים בארה"ב. כך למשל, ברביע האחרון של 2017 עמדו הרווחים התאגידיים בארה"ב על 1,858 מיליארד דולר.

לכך נוספת העובדה שבסביבת ריבית אפסית, זול מאד ללוות כספים לצורך השקעה, וחברות כמו גוגל יכולות לגייס הלוואות (דרך הנפקת אג"ח) בריבית נמוכה. המטרה המסורתית של הנפקת אגרות חוב היא כדי לממן השקעה או התרחבות בעסק, אבל בשנים האחרונות חברות כמו מייקרוסופט, גוגל ואפל לוות כמויות היסטוריות למטרה אחרת- השקעה בבורסה, כמו בנק השקעות מוול סטריט.

אגף פיננסי לחברה ריאלית- בנק או תאגיד?

גם בעבר היו לכל התאגידים אגף פיננסי, שדאג לנהל את השקעותיהם בשוק ההון. עם זאת, בשנים האחרונות חל זינוק אדיר בכמויות הכסף שחברות אלו משקיעות ובהיקפי תיק ההשקעות שלהם- ובהתאם התרחבו מאד אגפי הפיננסים של אותם החברות.

מניית גוגל בנסד"ק. ארכיון (צילום: AP Photo/Mark Lennihan, File)

מתוך 1.2 טריליון הדולר בו מחזיקות 30 החברות האמריקאיות הגדולות בתיק השקעות פיננסיות בשווי של מעל 1.2 טריליון דולר, מחזיקות חברות הטכנולוגיה מייקרוסופט, סיסקו, אורקל ואלפבט (חברת האם של גוגל) ב-80%. זינוק זה התרחש בעשר השנים האחרונות- מאז המשבר הכלכלי של 2008 והורדת הריבית שהתרחשה לאחריו. כך, אם בשנת 2008 החזיקו חברות אלו בנכסים פיננסיים בשווי 100 מיליארד דולר, ב-2016 גדל סכום זה פי שבע ועמד על 700 מיליארד.

כיום, אותן השקעות עשויות להגיע למיליארדים רבים. חברת מייקרוסופט, למשל, מחזיקה כיום בתיק אג"ח של כ-112 מיליארד דולר- סכום גבוה כל כך, שיש רק 12 מדיניות בעולם שמחזיקות ביותר אג"ח ממנה. משמעות הדבר היא שחברת מייקרוסופט לוותה לחברות שונות במשק האמריקאי, ולממשל האמריקאי, סכום אדיר של 112 מיליארד דולר. "בשביל הפרספקרטיבה, אם תיקי ההשקעות של אותן החברות היו מדינה, הן היו מרשימת עשרת הכלכלות הגדולות בעולם" אמר ריק ריידר, מנהל השקעות בחברת בלאקרוק, לפייננשל טיימס.

ההערכה היא כי 30 החברות הגדולות בארה"ב מחזיקות כיום באג"ח מוסדיות בשווי 423 מיליארד דולר, ועוד 369 מיליארד באג"ח ממשלתית אמריקאית. משמעות הדבר היא שנתח גדול מאד של שוק האג"ח האמריקאי מקורו באותן החברות הגדולות. זהו שינוי דרמטי, היות והיסטורית תפקיד מימונן של חברות וממשלות נפל על הבנקים. חברות אלו מתפקדות למעשה כמשאבות ענקיות של הון לשוק האמריקאי- איפה שהבנקים לא מצליחים לעשות זאת.

עם זאת, לא כל ההשקעות הפיננסיות אותן מבצעות החברות הן בטוחות כל כך. לאחרונה דווח על עלייה בהלוואות לטווח קצר אותן מעניקות החברות הגדולות למשקיעים בבורסה. הלוואות אלו נועדות, בדרך כלל, לספקולנטים המעוניינים להמר על קריסה או עליה פתאומית של ערך מניה כלשהי. משקיעים אלו בונים על רווחים מהירים, שיאפשרו את החזר ההלוואה תוך זמן קצר.

ראשי פייסבוק, טוויטר וגוגל בשימוע בסנאט על השימוש הרוסי במדיה החברתית בבחירות לנשיאות ארה"ב (צילום: REUTERS/Joshua Roberts).

השקעות מסוג זה עשוית להיות מסוכנות ביותר. כמו כל הימור, אין הבטחה כי אותו המשקיע יצא ברווח. כך, נראה שאותן החברות הולכות ומרחיבות את פעילותן הפיננסית, שבעבר הייתה מבוססת על השקעות בטוחות המניבות תשואה נמוכה יחסית, לאזורים מסוכנים יותר של שוק ההון.

האם ניתן יהיה לפקח על שוק ההון?

אחת המשמעויות העיקריות של מגמה זו היא שאלת סכנת היציבות למשק האמריקאי אותה היא מציבה. כיום, כמעט ולא קיים פיקוח על פעילותם של אותן החברות בשוק ההון. רשויות ארה"ב מפקחות באופן חמור על פעילותן של הבנקים, בתור המלווים העיקריים במשק, אבל מעולם לא נכתבו חוקים המסדירים את פעילותן של תאגידים בשוק ההון.

כך, למעשה, יכולות אותן החברות לפעול בחופשיות, תוך נטילת סיכונים. עם זאת, מאז הזינוק בתפקידם של אותם החברות כנותנות אשראי, נטילת סיכונים עשויה לסכן לא רק את רווחי החברות, אלא את יציבות המשק כולה. זאת מכיוון שהפסדים גדולים לאותן החברות בעקבות פעילות בלתי אחראית עשויה להוביל לקושי להחזיר את ההלוואות אשר נטלו- וכן הלאה.

היבט נוסף של הסכנה הפוטנציאלית קשור בחקיקת דוד-פרנק, אשר הטילה מגבלות ופיקוח על פעילותן של הבנקים הגדולים בוול סטריט. משמעותם של הגבלות אלו היתה צמצום האשראי שהוענק לצורך פעילות ספקולטיבית בשוק ההון. עם זאת, הגבלות אלו אינן חלות על אותן החברות הגדולות, אשר הולכות ומגדילות את תפקידן בשוק ההון.

כך, במידה ומגמה זו תמשיך, עשויות אותן החברות להחליף את מקומן של בנקי ההשקעות במימון פעילות מסוג זה, ואף לבצע אותו בעצמן. הביקוש לנזילות לצורך מימון השקעות ספקולטיביות נשאר גבוה למרות ההגבלות על הבנקים, ואותו ההון הנמצא בידי חברות ההי טק הוא נטול פיקוח. כך, עשוי להיווצר "שוק פיננסי אפור", הפועל באופן חוקי, ועוקף את מנגנוני הביטחון שהוצבו בוול סטריט לאחר המשבר הפיננסי האחרון.