לא הייתי מתייחס להופעתו של עורך התרבות של הארץ, בנימין ציפר, שהגן כהרגלו על חבריו החדשים בנימין ושרה נתניהו, אלמלא האמרה שלו: "מה שלמדתי מביבי בחמש דקות לא למדתי בשנים רבות." והרי זה דבר מדהים לגבי בן תמותה גם אינטלגנטי, שקורא את העיתון לאנשים חושבים "הארץ" ומחרף את עתותיו בקריאת "ספרים הרבה", כמו שאמר החכם באדם שלמה המלך, ואפילו איינשטיין נאלץ ללמוד שנים רבות מגאוני תבל כדי להגיע לתובנותיו.
אפילו משה רבנו נאלץ להמתין על ההר ארבעים יום וארבעים לילה, ולא חמש דקות, כדי להעמיק בעשרת הדיברות, וכשחזר, ראה, שהעם הטיפש (זה עבר בגנים אל העם היושב בציון) מתהולל עם עגל הזהב, שבר את לוחות הברית משה המסכן, ונאלץ לשהות בהר עוד ארבעים יום וארבעים לילה, כשאלוהים נוזף בו ואומר "לא חשבת מספיק ". "ארבעים יום וארבעים לילה לא מספיק יא ראבי?" התמרמר משה. השיב לו הקב"ה "מה אתה חושב שאתה? בני ציפר ואני ביבי נתניהו? חצוף" ביקש משה סליחה והבין שיש לו הרבה מה ללמוד למרות שהיה כבר בן שמונים.
במושב שגרתי בחוף הכרמל, יש רב חב"דניקי, שהיה פעם איש הכיפות הסרוגות, ששהייה של שתי דקות במחיצת הרב'ה מלובבי'ץ' הביאה לו, כדוגמת בני ציפר הארה כזו שהוא המיר את דתו לדת החבדניקים. ומספרים, שכאשר הרב'ה נפטר, הוא המתין שבועיים תמימים בשער המושב לבואו של המשיח הרבי מלובביץ', ומאז כל יום הוא שולח אל הרב'ה שאלה והרב'ה מעשי ניסים שולח לו כל יום תשובה. (אני אלמד אתכם פעם את הקסם).
ואני משתגע, משתגע, מה אמר בנימין נתניהו לבימין ציפר בחמש דקות שהוא החכים כל כך? ומקור שלי בסביבת ביבי מסרו לי שזו הייתה עצתו: תראה בנימין ידידי, מי בכלל מכיר מי זה עורך הארץ. בינינו, יש מפה ועד השמיים אגו, ממש כמוני, לך לתקשורת ותגיד שאני ואשתי הם האנשים הכי מקסימים בעולם, כן ואל תשכח להיות מוזר קצת…תראה מה אני עושה עם התסרוקות שלי…אה אתה כבר קרח לגמרי? אז תופיע עם פפיון עם נקודות לבנות, וממחטה בז'קאט תואמת לגמרי לפפיון. בהצלחה. ואל תשכח גם לומר…אה ותהיה הכי מוזר בעולם ותאמר למשל שאנשי רוח רבים היו פדופילים ומה עושים מזה כזה עניין…כאלה דברים בהצלחה בני".
ולא הייתי מטריח עצמי לסייע לעצתו של בנימין נתניהו, לולא אני רואה את אנשי הרוח הקדושים בארץ, ממלאים את פיהם מים מחמת הבושה הגדולה. הרי הם נזקקים מאוד לעורך ציפר שיכניס מאמר מלומד למוסף התרבות, מה הם השתגעו שהם יעזו להוציא מילה על העורך? אפשר להבין אותם. אף אחד מהם לא סוקרטס או ישעיהו לייבוביץ', והם פושטי יד חומרניים של תרבות, חלקם עובד לעגל הזהב של מגדל השן האקדמי וערוץ עשר מזמין אותו לשמוע את השתטויותיו כי כל עיתונאי שם גם האמיצים ביותר מוציא ספר פה ושם.
ותשאלו, איך זה אני שמוציא ספר השנה אם ירצה השם לא מתיירא? הרי זה ספר קלאסי לניתוח במדור התרבות. אז התשובה היא: כי אני היפוכונדר מנעורי, ומחלותי המדומות והלא מדומות מפחידות אותי בהרבה מבני ציפר. עד היום גאה אני שלפני כשלושים שנה, יזמתי את המהלך המוצלח של מערכה כבדה להעיף את ראש עיריית חיפה, וחברת הסרטים שלי הפסיקה לקבל סרטים מהעירייה, הייתי ממקימי אגודת הארבעים להכרה בכפרים הערבים הלא מוכרים, ואני וחברת הסרטים שלי ניזוקה בשל כך לא מעט, ושרדתי בכל זאת בזכות שותפי העסקי הנפלא אבישי כפיר שתמך בי לכל אורך הדרך. מה בכל זאת הרווחתי? את הנשמה.
