מאוחרי ויכוח קצר שהתנהל בוועדת הרווחה ביום שני האחרון בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לראש המחלקה המשפטית בהתאחדות התעשיינים עו"ד מיכל וקסמן חילי, מסתתר חוסר הסכמה מהותי באשר להסכם לקיצור שבוע העבודה – או ליתר דיוק באשר להשפעתו על שכר המינימום השעתי. טיוטת צו ההרחבה שאמור לקצר את שבוע העבודה נמצאת על שולחן שר העבודה והרווחה חיים כץ, אך בלא הסכמה על שכר המינימום השעתי עלול הצו להסכם שנחתם לפני כשנה להתעכב.

על פי ההסכמה בין התעשיינים להסתדרות, שגובתה גם בהסכמתו של שר האוצר משה כחלון, יקוצר שבוע העבודה בישראל מ-43 ל-42 שעות. החל מדצבר 2017, עלה שכר המינימום והיום הוא עומד על 5,300 ש"ח לחודש, ו-28.5 ש"ח לשעה. לפי חוק שכר המינימום, מחושב השכר השעתי כחלקו מחודש עבודה, המוגדר כ-186 שעות עבודה. עם קיצור שבוע העבודה אמור גם חודש העבודה להתקצר ל-182, וכך, בחישוב פשוט, לעלות גם שכר המינימום לכ-29 שקלים לשעה. עם זאת, נראה שנקודה זו נמצאת במחלוקת בין המעסיקים להסתדרות.

על אף שהחוק המאפשר העסקתם של עובדים במשמרות לילה במתכונת "שבוע שבוע" הועבר באותה הישיבה במסגרת ההסכמות בין הארגונים לקיצור שבוע העבודה, נשמעה וקסמן חילי כמסתייגת מהמהלך, כשאמרה: "צמצום שבוע העבודה הוא עניין מורכב מאוד ויש לבחון אותו ולהגיע להסכמות". ניסנקורן מיהר להגיב לה והבהיר: "הסכמים צריכים לקיים. לא אוותר לאף אחד". חילי וקסמן ביקשה להגיב ולהדגיש כי המעסיקים מתנגדים להעלאת שכר המינימום הנגזרת מקיצור שבוע העבודה – אך דבריה כמעט ונבלעו בסיכום הדיון.

בחודשים האחרונים הדגיש יו"ר ההסתדרות בפורומים שונים, כי קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות בשבוע – משמעו קיצור חודש העבודה ל-182 שעות והעלאת שכר המינימום השעתי, כאמור. בהסתדרות טוענים שבהסכם עצמו מפורט כי ההסכם קובע ששכר המינימום יחושב לפי שכר המינימום חלקי 182, ומביאים לראייה את ההסכם שנחתם ב-1995 בו קוצר שבוע העבודה ל-43 שעות ושכר המינימום עלה, ושנכתב באותו הנוסח כמו ההסכם הנוכחי. על הסעיף בו נתלים לכאורה התעשיינים בו כתוב כי "הפחתת שעת העבודה לפי הסכם זה לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתות שעות עבודה או לשינויים בתנאי העבודה של עובדים המועסקים לפני תחילת הסכם זה 42 שעות או פחות", מסבירים כי הוא נוגע אך ורק במי שעובד במשרה מלאה, ועל כן לא אמור להשפיע על שכר המינימום השעתי.

המעסיקים מצידם סבורים כי קיצור שבוע וחודש העבודה אין משמעם הגדלת שכר המינימום השעתי, בטענה כי שכר המינימום נקבע בהסכמים נפרדים, ואין להשליך מהחלטה על קיצור שבוע העבודה כי השכר יעלה. יש לציין כי שכר המינימום החודשי יישאר בכל מקרה כפי שהוא, ויעמוד על 5,300 שקלים כפי שנקבע בהסכמים בין ההסתדרות, המעסיקים ומשרד האוצר.

במשרד העבודה והרווחה מסרו לדבר ראשון כי טיוטת צו ההרחבה עדיין אינה מוכנה, ולפיכך היעדר הסכמה בין הצדדים בנושא זה עשוי לגרור עיכוב נוסף ביישום מהלך קיצור שבוע העבודה, על אף שההסכם נחתם כבר לפני למעלה משנה.