דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משרד האוצר

רפורמת 'נסעת שילמת' / באוצר טוענים: ביטוח לפי קילומטראז' יוריד במחיר ויפחית שימוש ברכבים. האמנם?

כך לפי דו"ח שפורסם, במקביל לקידום רפורמה בנושא בחוק ההסדרים | הבעיות: חישוב העלויות מטעה, ואיך ניתן להניח שהוזלת הביטוח תוריד רכבים מהכביש?

מד מהירות במכונית (Shutterstock)
מד מהירות במכונית (Shutterstock)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

האם בקרוב נשלם על ביטוח הרכב שלנו בהתאם למספר הקילומטרים שאנחנו נוסעים? הכלכלן הראשי באוצר פרסם אתמול (ראשון) חוות דעת שתומכת במהלך שמקדם אגף התקציבים במסגרת חוק ההסדרים, במרכזו מודל תשלום לפי נסועה. מי ירוויח מהמהלך ומי יפסיד? ומהן הסכנות שטמונות על פניו בהכנסת מכשיר מעקב נוסף לחיינו?

הכלכלן הראשי יואל נווה ניתח את ההשפעות הכלכליות והחברתיות שיהיו ליישום המודל המדובר על ציבור הנהגים בישראל, וגם מהסקירה שלו מתבהר עוד יותר כי האוצר "סימן" את השינוי המוצע בתשלומי הביטוח כיעד לטווח הזמן הקרוב. מסקנותיו של נווה על הרפורמה הן חיוביות, אך מעלות כאמור מספר שאלות.

הרעיון הבסיסי מאחורי הרפורמה הוא שנוסחת חישוב עלות הפרמיה הביטוחית תכלול רכיב שיושפע מהיקף הנסיעה של המבוטח, כך שמבוטח שנוסע יותר, ועל כן גם נמצא בסיכון גבוה יותר לתאונה, ישלם יותר – זאת לעומת מבוטח שנוסע פחות, ממנו יגבה תשלום מופחת. מצדדי הרפורמה טוענים כי הוספת רכיב הנסועה לעלות הביטוח תביא להפחתת השימוש ברכבים פרטיים ולהורדה של רכבים מהכבישים.

איך מיישמים את השיטה? חברת הביטוח צריכה לקבל מידע מהימן על כמות הנסועה של כל רכב על מנת לחייב אותו בהתאם. יש מספר אפשרויות טכנולוגיות לביצוע המשימה. הכלכלן הראשי מצדד באפשרות המבוססת על התקני  OBD (On-board diagnostics), המתחברים למחשב הקיים בכל כלי רכב שיוצר לאחר 1996. למחשב הרכב יהיה צריך להוסיף התקן המשדר בדרך כזו או אחרת את הנתונים לחברת הביטוח. חברת סטרט אפ ישראלית שפיתחה התקן דומה שנועד לשדר נתונים טכניים של הרכב למוסך המטפל היא חברת ENGIE שבראשה עומד אורי לוין ממיסדי waze. כך למעשה, יצטרך כל בעל רכב להתקין ברכבו מכשיר המעביר את נתוני הנסועה של הרכב, יחד עם נתונים נוספים לחברות הביטוח.

אחד החששות הגדולים מיישום שכזה הוא שחברות הביטוח יוכלו לאגור עלינו מידע שאין ברשותן היום: איך אנחנו נוהגים ולאן, עד כמה אנחנו מטפלים ברכב וכו'. בנוסף ייהנו חברות הביטוח מהערך המאוחד של המידע שייאסף כמו אילו רכבים צורכים יותר דלק, אילו רכבים נוטים לתקלות חשמל או מנוע וכו'. מידע שיש בו פוטנציאל כלכלי גדול מאוד.

פקקים באיילון (צילום: משה שי פלאש90)
פקקים באיילון (צילום: משה שי פלאש90)

את החישוב של השפעת המעבר לתשלום על פי נסועה מבצע הכלכלן הראשי בהתבסס על כך שכ-80% מעלות הביטוח נובעת מתשלומי חברות הביטוח על תביעות בגין תאונות. רכיב זה מושפע באופן ישיר מהיקף הנסועה ועלותו הממוצעת למבוטח נאמדת בכ-2,985 שקלים בשנה. על פי נסועה ממוצעת של 16,300 ק"מ בשנה מדובר בכ- 18 אג' לק"מ.

כדי לבחון את ההשפעה של יישום התוכנית על משקי בית שונים מנתח הכלכלן הראשי את התפלגות לקוחות הביטוח לפי עשירוני נסועה. את נתוני הנסועה גוזר הכלכלן הראשי מהדיווח על הוצאות דלק מסקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס. הוא מחלק את משקי הבית שיש ברשותם רכב לעשרה עשירונים מאלו שנוסעים הכי הרבה ועד אלו שנוסעים הכי פחות. הממוצע נמצא באחוזון 62, כך שכ 62% מבעלי הרכבים ישלמו פחות ו 38% ישלמו יותר ממה שהם משלמים היום. זאת כמובן בהנחה שחברות הביטוח ישמרו על מפתח ההכנסות ופשוט יחלקו אותו אחרת בין המבוטחים. 10% מהמבוטחים שנוסעים הכי הרבה צפויים להתייקרות של כ-2,600 שקלים בשנה, ואילו 10% שנוסעים הכי פחות צפויים להוזלה של כ 1,960 שקלים בשנה.

באשר להתפלגות ההוזלה או ההתייקרות לפי עשירוני הכנסה, הכלכלן הראשי מצא כי על אף שהעשירונים הנמוכים נוסעים מעט יותר מהעשירונים הגבוהים, מדובר בהבדלים זניחים. כשהוא בוחן את ההבדל בין מרכז לפריפריה מתברר שתושבי הפריפריה צורכים יותר דלק ולפיכך נוסעים יותר ק"מ בחודש. גם כאן מסתמך הכלכלן הראשי על ההפרשים הקטנים כדי להראות שעל אף שבפריפריה נוהגים יותר, עדיין מרבית משקי הבית, גם בפריפריה נמצאים מתחת לממוצע הנסועה ועל כן ירוויחו מהרפורמה.

כאן הנקודה להתעכב על בעיה במתודולוגיה של הסקירה. מאחר ונתוני הנסועה מחושבים על פי צריכת דלק, הם מעוותים את המציאות. שכן רכבי יוקר וג'יפים נוטים לצרוך יותר דלק לק"מ מרכבים משפחתיים קטנים. כך שניתן להניח שלמרות שההוצאה על דלק בעשירונים התחתונים גבוהה רק במעט מזו שבעשירונים העליונים, היא מייצגת הפרשים גדולים יותר בנסועה. בנוסף צריכת הדלק לק"מ בפריפריה, שם הנסיעה היא בעיקר בינעירונית נמוכה יותר באופן משמעותי מזו שבמרכז, שם עיקר הנסיעה היא עירונית. כך שלהשוואות הנסועה לפי צריכת הדלק אמינות מוגבלת וניתן להעריך כי הפגיעה בעניים ובאנשי הפריפריה כתוצאה מהרפורמה היא גדולה מזו שמעריך הכלכלן הראשי.

משרד האוצר (צילום: דבר ראשון).
משרד האוצר (צילום: דבר ראשון).

הדו"ח מנסה לנתח גם את ההשפעה שתהיה לרפורמה על הפחתת הנסועה הכללית. כאן מסתמך הכלכלן על מחקרים שנעשו על עליית מחירי הדלק בהם התברר כי לעליה של 10% במחיר הדלק הייתה השפעה של הורדת הנסועה ב 1%-3%, ומכך מסיק כי להצמדת עלות הביטוח להיקף הנסועה תהיה השפעה דומה והיא תהיה שוות ערך לעליה של 23% במחיר הנסיעה התלוי בק"מ ולמעשה תביא לירידה של2%-7% בהיקף הנסיעה בכבישים. עם זאת, גם טענה זה דרושה הוכחה. ההשפעה הפסיכולוגית של מחיר הדלק אינה בהכרח דומה לזו של מחיר הביטוח, גם אם הוא תלוי נסועה. בנוסף, רבים מ"הנוסעים הכבדים" עושים זאת במסגרת עבודתם שכוללת שדורשת התניידות גבוהה ממקום למקום, וגם עלייה של מחיר הביטוח לא תהפוך את התחבורה הציבורית לאופציה מבחינתם. ומעבר לכך, אם עלויות הביטוח אכן ירדו כפי שמעריכים בדוח, המוטיבציה להחזיק ולהשתמש ברכבים רק תגדל.

נראה שבאוצר רוצים שהרפורמה שתאפשר הצמדה של מחיר הביטוח לכמות הנסועה תעבור. מה יהיו ההשפעות האמתיות של הרפורמה על כמות הנסועה ועל ההוצאה המשפחתית על ביטוח עוד מוקדם לדעת. עם זאת, ניתן להעריך כי עם הרפורמה או בלעדיה, כל עוד התחבורה הציבורית בישראל לא תיתן מקיף ומלא, שיעור הרכבים שירדו מהכביש לא יהיה משמעותי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!