דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
למ"ס

כלכלה / מאזן התשלומים הלאומי - ייצוא הסחורות קטן כשייצוא השירותים עלה

המגמה, הקשורה בייסוף השקל של השנה האחרונה ובצמצום המתמשך של התעשייה הישראלית, מביאה לירידה בעודף הכללי של מאזן התשלומים | ככה נראית כלכלה מבוססת שירותים?

דולרים ושקלים (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
דולרים ושקלים (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
יונתן קירשנבאום

ירידה נוספת בהיקף יצוא הסחורות מישראל לחו"ל – כך עולה מדו"ח מאזן התשלומים הלאומי של הלמ"ס שפורסם היום (חמישי). מאזן התשלומים, שמודד את הפער בין שיעור הנכסים והסחורות שנכנסים למדינה ובין אלו שיוצאים ממנה בשנה, מצביע על המגמות במסחר של מדינת ישראל עם העולם. מהנתונים אפשר לראות כי בשנת 2017 ייצאה ישראל פחות סחורות, אבל ייצאה מעט יותר שירותים. בנוסף, חל זינוק בהשקעות הפיננסיות של אזרחים זרים בישראל – תהליך הקשור ככל הנראה למגמת ייסוף השקל בשנה האחרונה.

העודף הכללי במאזן התשלומים נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות, ועמד ב-2017 על 10.5 מיליארד דולר, לעומת 15.5 מיליארד בשנת 2015. משמעות הדבר היא כי שווי הסחורות וההון שנכנסות מחו"ל לישראל הולך וגדל, לעומת שווי ההשקעות והנכסים הישראלים שנמכרו בחו"ל. כך, ניתן לראות כי על אף שההון שנכנס לישראל מחו"ל רב יותר מההון היוצא, מצב שנקרא עודף בחשבון השוטף, עודף זה הולך ומצטמצם בשנים האחרונות.

עובדי מפעל "טבע משאפים" באזור התעשייה הר חוצבים בירושלים נערכים להעביר את הלילה במפעל. (שחר סמוראי, באדיבות דוברות ההסתדרות)
עובדי מפעל "טבע משאפים" באזור התעשייה הר חוצבים בירושלים נערכים להעביר את הלילה במפעל. (שחר סמוראי, באדיבות דוברות ההסתדרות)

עם זאת, כאשר מסתכלים באופן ספציפי על שוק הסחורות, התמונה עגומה הרבה יותר. הגירעון במאזן הסחורות הולך ומתרחב מאז שנת 2015, או במילים אחרות, ישראל מייצאת פחות סחורות מאלו שהיא מייבאת. הגירעון במאזן הסחורות עמד בשנת 2017 על 3.1 מיליארד דולר, לעומת 1.4 מיליארד דולר בשנת 2015. במילים אחרות, מאז 2015 הפער בין ייבוא וייצוא הסחורות גדל פי שתיים.

בשנים האחרונות נקלעים מפעלים תעשייתיים בישראל ליותר ויותר קשיים. השמירה על רווחיותה של התעשייה הישראלית נמצאת בכותרות בחודשים האחרונים, מאז החל הקמפיין של התאחדות התעשיינים הקורא להתערבות הממשלה בנושא שער הדולר.

הישראלים קונים פחות כחול-לבן

הירידה בהיקפי יצוא הסחורות מצטרפת לנתונים שפורסמו בשבוע שעבר, אשר הצביעו  על ירידה בהיקף המוצרים הישראלים הנצרכים בשוק המקומי. בשבוע שעבר פורסם כי . בעוד בשנת 1995 הרכיבו מוצרים תעשייתיים מיובאים וישראלים כ-50% כל אחד מהצריכה של משקי הבית, איזון שכיום הופר לחלוטין. מאז שנות התשעים חלה ירידה דרסטית ברכישת מוצרי תעשייה ישראלים. חלקם של מוצרי תעשייה ישראלים בהרכב הצריכה של משקי הבית קטן ביותר מחצי מאז שנות התשעים. בעוד שבשנת 1995 עמדו מוצרי התעשייה הישראלים על כ-50% מתוך הצריכה של משקי הבית, כיום הם עומדים על 22.3% בלבד.

לעומת זאת, בשנת 2017 הרחיבה ישראל במעט את יצוא השירותים לחו"ל. בשנה שעברה עמד העודף במאזן השירותים על 3.7 מיליארד דולר, זאת לעומת העודף במאזן השירותים בשנת 2015, שעמד על 3.4 מיליארד דולר. שירותים מוגדרים כענפים במשק שאינם מייצרים מוצרים, אלא עוסקים במכירת שירותים שונים.

עליה בהשקעות זרות בנכסים פיננסיים בישראל

לעומת זאת, חל זינוק חד בהיקף ההון הזר שהושקע בפיננסים בישראל בשנת 2017. כך, מ-11,336 מיליארד דולר שהושקעו בנכסים פיננסיים ישראלים בשנת 2015, המריא נתון זה ל-18,955 מיליארד בשנה שעברה. במילים אחרות, מאז שנת 2015 חל גידול של כ-120% בהשקעות הפיננסיות של זרים בישראל. השקעות אלו כוללות מניות של חברות ישראליות, אגרות חוב סחירות ונגזרים.

ההשקעה הישירה בישראל במיליאדי דולר (נתונים: למ"ס גרפיקה: אידאה)
ההשקעה הישירה בישראל במיליאדי דולר (נתונים: למ"ס גרפיקה: אידאה)

נכסים מסוג זה הם לעיתים קרובות השקעה מועדפת של משקיעים פיננסיים, אשר מחפשים רווחים מהירים ברחבי העולם. משקיעים אלו נוטים לחפש נכסים אותם ניתן יהיה לקנות ולמכור במהירות, מה שמכונה "נכסים בעלי רמת סחירות גבוהה", ורוכשים את אותם הנכסים עליהם הם מהמרים שערכם יעלה. לאחר עליית ערכם, הם מוכרים אותם ומרוויחים את הפער.

מגמת הייסוף בשקל מול מטבעות שונים בעולם בשנת 2017 עשויה להוות הסבר חלקי לתופעה זו. השקל, שהתחזק בכמעט 10% במהלך השנה שעברה, מהווה יעד אידיאלי בעבור סוג זה של משקיעים ספקולטיביים. זאת מכיוון שניתן לרכוש ני"ע בשקלים ולמכור אותן ברווח לאחר שערך המטבע עולה. עם זאת, סוג זה של מסחר מגביר את הביקוש לשקל ברחבי העולם, ובכך תורם לחיזוק מגמת הייסוף הקיימת.

התחזקות השקל פוגעת אנושות ברווחיות הייצור והייצוא מישראל. התעשיינים הגישו לאחרונה הצעה להתמודדות עם משבר ייסוף השקל, הכולל הטלת מס על רכישה ספקולטיבית של שקלים, והתערבות רחבה יותר של בנק ישראל בשוק המט"ח.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!