דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הלווים הגדולים

אשראי בסיכון / 'ועדת האשראי לטייקונים': מאחורי הצהרות לוחמניות עוסקים בבעיות האתמול

ועדת החקירה הפרלמנטרית שהושקה אתמול ותעסוק במינוף שניתן לטייקונים תפיק אולי כמה כותרות מפוצצות, אבל אין בה הרבה תועלת לציבור הישראלי | הבעיות המבניות שבלב עיסוקה של הוועדה פחתו בשנים האחרונות, ואת הסכנות המתפתחות היא יכולה בעיקר להסתיר

הפגנה נגד מתווה הגז בתל-אביב (צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90).
הפגנה נגד מתווה הגז בתל-אביב (צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90).
יונתן קירשנבאום

בקול תרועה גדולה התכנסה היום (ראשון) לראשונה ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת האשראי לטייקונים, תוך הצגת קו לוחמני, אותו אפילו תיאר יו"ר הוועדה איתן כבל שאמר ש"יש שמתפללים שהכנסת תתפזר, ולו כדי שהוועדה תתפזר". אלא שמאחורי ההצהרות על צדק וקריאות הקרב, עומדת ועדה שככל הנראה הולכת לעסוק בבעיות האתמול בשוק האשראי, ומלבד כותרות מפוצצות לא בטוח שתניב ערך של ממש לציבור הישראלי. האם זה אומר שאפשר להירגע וששוק האשראי הישראלי, המהווה את צינור החמצן של הכלכלה הישראלית בטוח ומבוצר מפני סכנות? התשובה היא לא, אבל ככל הנראה לא בגלל הבעיות שחוקרת הוועדה.

מטרתה של הוועדה היא לחקור את בחירתם של הבנקים להעניק הסדרי חוב לאליעזר פישמן במטרה למנוע ממנו פשיטת רגל, וכך גם ללווים גדולים אחרים, ובמסגרתה אמורים להגיע להעיד גורמי רגולציה שאמורים היו למנוע מצב, וכל זאת מתוך הנחה כי האשראי המוגזם שניתן לטייקונים ממונפים הוא בעיית יסוד בשוק האשראי הישראלי. אלא שהסיפור הזה כבר לא ממש מתאר את המצב בשוק הישראלי היום. זה עשוי היה להיות נכון בתקופה בה שני הבנקים הגדולים נתנו את ההלוואות הראשונות לאליעזר פישמן, לפני יותר מעשור, אך בשנים האחרונות הבנקים הולכים ומלווים באופן שמרני יותר ויותר ללווים גדולים. במקביל, מרבית האשראי לאותם ה"טייקונים" כלל לא ניתנים היום על ידי הבנקים, אלא על ידי המגזר החוץ בנקאי.

למול זאת, בשנים האחרונות הולכות ומתפתחות בעיות אחרות בשוק האשראי, שבהם הוועדה לא דנה. זאת למרות העובדה שהם עשויים, בטווח הלא רחוק, לפגוע בצרכנים הישראלים פי כמה מפרשת פישמן. כך, בשם "הגברת התחרות בין הבנקים", לה קראו שוב ושוב חברי הוועדה, הולך ותופח חוב משקי הבית בישראל, ונמכרים שחקנים מרכזיים בשוק האשראי לגורמים זרים- דבר שעשוי לערער את יציבותו של כלל שוק האשראי בישראל.

הבנקים כבר לא המלווים הגדולים

בנושא זה, הטענה העיקרית שמופנית כלפי הבנקים הולכת ככה: בגלל הקשרים הסבוכים בינם לבין אותם בעלי עסקים חזקים, שכוללים לעיתים קשרי בעלות, הבנקים מוכנים ללוות להם בתנאים מיטיבים מאד. כאשר אותם בעלי הון אינם יכולים להחזיר את חובותיהם, הבנקים מוחלים להם, ומעניקים להם "תספורות" בשווי מיליארדי שקלים. כל זאת בניגוד מוחלט לאופן הקר והנוקשה בו מתייחסים הבנקים אלינו, הציבור הרחב. אלא שהטענה הזו איננה משקפת יותר את מצב העניינים בשוק האשראי הישראלי.

מתוך דו״ח בנק ישראל (נתונים: בנק ישראל).
מתוך דו״ח בנק ישראל (נתונים: בנק ישראל).

ראשית, כיום הבנקים אינם הלווים הגדולים ביותר למגזר העסקי. על פי נתונים שפורסמו בדו"ח בנק ישראל לשנת 2016, הבנקים מלווים פחות מחצי מהאשראי לעסקים בישראל. לעומת זאת, יותר מחצי מהאשראי שניתן לעסקים בישראל מגיע דווקא מהמגזר החוץ בנקאי- בעיקר מהגופים המוסדיים. בדו"ח אף מוזכר כי מאז שנת 2003, תחילת התקופה אותה בוחנת הועדה, שיעור האשראי הניתן על ידי המגזר הבנקאי למגזר עסקי הלך וקטן באופן עקבי.

לכן, צדק ח"כ יואב קיש כשאמר בועדה היום כי "במבט לעתיד הייתי מסתכל על המוסדיים. הבנקים צמצמו (את מתן האשראי) אבל הכסף שלנו עדיין באותה רמת סיכון". אם הועדה מעוניינת בביקורת אפקטיבית על האשראי שניתן ל"טייקונים", לכל הפחות עליה להתייחס למגזר החוץ בנקאי בנוסף לבנקאי.

מתוך דוח יהציבות הפיננסית (נתונים: הפיקוח על הבנקים).
מתוך דוח יהציבות הפיננסית (נתונים: הפיקוח על הבנקים).

נקודה נוספת שיש לשים אליה לב בהקשר זה היא היקף החובות הבעייתיים של המגזר העסקי. טענתם של ראשי הועדה היא שהבנקים המשיכו להלוות כספים לאותם טייקונים, על אף העובדה שהם ידעו שלא יוכלו להחזיר את אותם החובות. עם זאת, לפי נתונים שפורסמו על ידי הפיקוח על הבנקים בשנה שעברה, גם מגמה זו הולכת ומצטמצמת בשנים האחרונות.

כך, על פי הנתונים, ירד שיעור החובות הבעייתיים של המגזר העסקי מ-2.6% בשנת 2012 ל-1.2% בשנה שעברה. נראה שלא רק שהבנקים הולכים ותופסים חלק קטן יותר בהלוואות הניתנות למגזר העסקי, אלא שאותם בעלי עסקים הולכים ומחזירים חלקים גדולים יותר של ההלוואות אותם הם נוטלים.

גם בהשוואה למדינות אחרות בארגון ה-OECD מצבה של ישראל טוב מאד מבחינה זו. הפסדי האשראי של הבנקים למגזר העסקי בישראל נמוכים בשני שליש מהממוצע של ה-OECD, מגמה שאף מתחזקת בשנים האחרונות.

"הציבור זועם כי הוא מרגיש שיש קבוצה קטנה של טייקונים שעושה קומבינה עם קבוצה קטנה של בנקאים, שעושים קומבינה עם קבוצה קטנה של רגולטורים בכסף של כולנו", כך אמר כבל על הועדה שהתכנסה הבוקר. אם כך, מדוע הוועדה שטוענת להיות נציגת האזרח הפשוט מול השחקנים הפיננסיים הגדולים מתעקשת להתייחס לבעיות שנראה שלכל הפחות נמצאות במגמת השתפרות בשנים האחרונות?

התשובה עשויה להיות באחד הביטויים שהוזכרו הכי הרבה במהלך הדיון- "הגברת התחרותיות במגזר הבנקאי". במקום להתייחס לסכנות המתפתחות בשוק האשראי הישראלי, חזרו חברי הוועדה על הצורך הדחוף בהגברת התחרותיות בין הבנקים, כפתרון לבעיה, תוך התעלמות מכך שהרבה נעשה בכיוון זה לאחרונה: הקלה על גופים חוץ בנקאיים, הפרדת חברות האשראי מהבנקים. למעשה, חלק מהסכנות הגדולות ביותר לשוק האשראי הישראלי עלולות להיווצר כתוצאה מאותם הצעדים להגברת התחרות בין הבנקים.

הסכנות של המחר: חוב משקי הבית וכניסת גופים זרים 

כיום קיימות בשוק האשראי בישראל בעיות מסוג שונה לגמרי מאלו שנדונו בוועדה. אחת מבעיות אלו היא הגדילה העקבית ההיקף החוב הפרטי בישראל, שהולך ושובר שיאים בכל דו"ח שמתפרסם בנושא. כך, במקביל לעלייה מאסיבית בהיקף החוב של משקי הבית בישראל, חלה עלייה עקבית במספר משקי הבית שאינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם. מאז שנת 2012 הוכפל מספר הבקשות השנתי לצווי כינוס נכסים של אזרחים פרטיים בישראל.

בחודש יוני האחרון התריע בנק ישראל על "גידול מטריד" בחוב משקי הבית הישראליים וטען כי בשלוש השנים האחרונות חל גידול של 23% בחובות משקי הבית. בדו"ח הבנק על התפתחות חוב משקי הבית שהתפרסם לפני כחודשיים נטען כי מאז תחילת שנת 2014 חל גידול של 83.1% בהיקף חוב משקי הבית לחברות האשראי- מ-9.5 מיליארד שקלים ועד 17.4 מיליארד שקלים בתחילת חודש יולי 2017.

לגבי נושא זה רבים הביעו חשש כי הגברת התחרות בין נותני האשראי תוביל גישה קלה יותר לאשראי צרכני, דבר שעשוי להחריף את מגמת הגידול בחוב משקי הבית. בנוסף נטען כי הדבר עשוי לדחוף מלווים "חצי לגיטימיים" לפרקטיקות הלוואה כרישיות, ובכך להכניס יותר ויותר משפחות בישראל למעגל אשראי ממנו יתקשו לצאת.

התפתחות החוב של משקי הבית בשנים האחרונות (נתונים: בנק ישראל, גרפיקה: אידאה).
התפתחות החוב של משקי הבית בשנים האחרונות (נתונים: בנק ישראל, גרפיקה: אידאה).

סכנה עתידית נוספת המתהווה, גלומה באפשרות כי לראשונה בהיסטוריה של המשק הישראלי, נתחים משוק האשראי והפיננסים יוחזקו בקרוב ככל הנראה על ידי חברות זרות. במסגרת רפורמת שטרום הופרדו חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, שהיו עד כה הבעלים שלהם. החוק הגדיר כי על הבנקים למכור את אותן החברות למשקיעים פרטיים, ואיפשר את מכירתם לגורמים זרים. דבר זה נכון גם לגבי חברות הפנסיה, אשר נעשה מאמץ למכור אותם לשחקנים זרים בשנים האחרונות. צעד זה עלול להכיל סכנה ממשית ליציבות הפיננסית בישראל. נזכיר כי אחת הסיבות המרכזיות לכך שישראל לא התרסקה במשבר הכלכלי ב-2008 הייתה העובדה שהמערכת הפיננסית פה הייתה עצמאית יחסית, ולא קשורה באופן אדוק מדי לחברות בינלאומיות, שקרסו. כעת, במידה וחלקים גדולים משוק האשראי ימכרו לשחקנים זרים, עשויה החשיפה של ישראל לזעזועים פיננסיים בינלאומיים לגדול באופן משמעותי.

אלו הן כמה מהבעיות בשוק האשראי, עליהן לא דובר בוועדה. לעומת זאת, בחרו חברי הוועדה לחזור שוב ושוב על אותה הקריאה להגברת התחרותיות בין הבנקים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!