במשרד התקשורת מפחדים לקבל החלטות בעקבות פרשת בזק, אבל מה עמדתם בעניין? תלוי את מי שואלים. שר התקשורת השיב לערוץ 10 כי בכוונתו לדחות בעת הזו קבלת החלטות הנוגעות לשוק הטלקום ולבזק בפרט, אולם בדרג המקצועי של המשרד מסרו ל'דבר ראשון' באופן רשמי כי "אין שום קיפאון". מה קורה בפועל? החלטות תקועות, תפקידים לא מאוישים ומהמצב הזה נהנית לא רק בזק, אלא גם המתחרה הגדולה הוט. מי מפסיד? כולנו.
בזמן שכלי התקשורת מתמקדים בחשודים בתיק 4000, במעצרים, בהתכתבויות ובתוקף ומהימנות עדי המדינה, שאלה "קטנה" נותרה יחסית בצל – מה יהיה עם שוק התקשורת? הבעיות בתחום זה הן עמוקות וקדמו ברובן לתקופה שבה לכאורה נעשו מעשי השחיתות במשרד התקשורת. הבעיה המרכזית היא פיקוח שגוי מצד משרד התקשורת על מונופול "בזק". החברה גורפת למעלה מ-90% מהרווח בשוק כולו והמשרד מנסה באופן עקבי, אך בלא הצלחה, להסדיר תחרות בשוק באופן שרווחים אלו יתחלקו בין החברות השונות.
המשרד שם דגש במיוחד על החברות הגדולות יותר – פרטנר, הוט וסלקום. הדבר מתבטא בעיקר בהקלות גדולות להוט – דחיות חוזרות ונשנות של חובתה, כפי שמופיע ברישיון שלה, לפרוס תשתיות בכל רחבי הארץ. להוט חסרים מאות אלפי בתי-אב כדי לעמוד ביעד הזה. על פרטנר וסלקום המשרד לא מטיל שום חובת פריסה כלשהי, מה שמגביל את התועלת האפשרית מהתחרות לאזור המרכז העשיר, ומונע ממנה להגיע לפריפריה שם מונצח המונופול של בזק. כל זאת כמובן בניגוד למדיניות המוצהרת של המשרד.
בפרשת השחלת הסיבים בתשתיות של בזק, הצליח המשרד להוריד את בזק על הברכיים. המנכ"ל בפועל שמילה מימון התייצב אישית לעתירת ועד העובדים נגד ההיתר שניתן למתחרות של בזק לשלוח עובדים מטעמן לתשתיות של בזק ובית המשפט קיבל את טענותיו במלואן. הוא גם גרם להנהלת בזק למשוך את העתירה לבג"ץ, כדי להימנע מפסק דין חמור נגדה כפי שהסתמן בדיון בנושא. גם הקנסות הגדולים שמטיל המשרד על בזק, עליהם מוסיפה גם רשות ההגבלים קנסות משלה, הם בעלי הצדקה משפטית. אבל אין הם מסוגלים להביא לתיקון בשוק התקשורת באופן שיועיל לנו הצרכנים.
אנרגיה רגולטורית עצומה בעבור 141 קילומטר, כשמסמך אחד יכול להפעיל אלפי קילומטרים
המאבק בבזק הצליח לסייע לפרטנר ולסלקום להאיץ את פריסת הסיבים האופטיים שלהן בתוך הקווים של בזק, והן השלימו תוך שנה וחצי 141 קילומטר של סיבים. הוט היא חברת תשתיות של ממש, והיא פרסה כבר כמה מאות קילומטרים של סיבי תקשורת. אך הדרמה הגדולה היא בבזק עצמה – החברה פרסה אלפי קילומטרים, שמגיעים לרוב בתי האב במדינה. בגלל הקושי להסכים עם בזק בנושא הסדרי התחרות שיחולו על השימוש בסיבים הללו על ידי המתחרות – אז "אין לכולם". כלומר הרשת הזו, שנבנית כבר במשך חמש שנים, לא פעילה.
נושא נוסף, הוא שימור ההפרדה המבנית בתוך קבוצת בזק, שמונעת ממנה להתייעל וגם מחייבת אותה בתשלומי מסים גבוהים יותר למדינה. חברי הכנסת נחרדו מכוונת המנכ"ל המושעה שלמה פילבר לבטל את ההפרדה המבנית בבזק, וזה אחד המעשים שנמצאים תחת חקירת הרשות לניירות ערך. למרות האופן הלא חוקי לכאורה שבו פעל פילבר, ההפרדה המבנית בבזק היא לא רק עול על צווארה אלא גם על הציבור. היא מונעת מהחברה להציע חבילות משולשות ומרובעות במחירים נמוכים יותר. זהו האבסורד של "התחרות" בהסדרת משרד התקשורת. כדי לשמור על המתחרות של בזק, הוא מחייב את הציבור הרחב לשלם לבזק יותר כסף, וזאת למרות שהחברה הייתה מסתפקת בפחות.
הוכחה נוספת לכישלון התחרות נמצאת בעובדה שיש טלפוניה קווית מתחרה בבזק בכל החברות, ועדיין רוב הציבור שמעוניין בטלפון קווי נשאר עם השירות של בזק, למרות שהוא יקר יותר. גם שם המשרד מעכב החלטות שבהן היה אמור להכריע לפני שנים רבות על שינוי הפיקוח על מחירי בזק. כיום לבזק אסור לתת הנחות על טלפון קווי, והמשרד מונע ממנה להפוך את המחיר הקבוע למחיר מירבי למרות שהבטיח לעשות את זה.
הדרך הנכונה לנקות את השולחן
המצב בו תשומת הלב התקשורתית במשרד התקשורת מכוונת אל חקירות ולא נוגעת בענייני המשרד גורמת לנזק. העיכובים בהחלטות לגבי התשתיות של בזק ושל הוט משרתות בטווח הקצר את הרווח של החברות, כאשר מדיניות של "הקפאת מצב" משריינת את התוקף של הסטטוס קוו, גם אם הייתה מעורבת בו שחיתות של ממש.
כדי לתקן זאת הפעולה הדחופה ביותר היא איוש המשרות במשרד בדרג מקצועי שאינו קשרו בניגוד עניינים לחברות עצמן, או מצוי בקשרים פוליטיים. גם מינוי פוליטי של מנכ"ל למשרד הוא צעד חשוב שעד כה לא נעשה. גם ללא מינויים, יכול שר התקשורת איוב קרא לקדם שימועים חדשים בנושאים הדחופים והחשובים לשוק התקשורת ולשמוע בהם את עמדות הציבור ולא רק עמדות של חברות התקשורת. שקיפות ודיאלוג עם הציבור הם הדרך הטובה ביותר להסיר את עננת השחיתות ולקדם הסדרה לשוק תקשורת מודרני. ביטול ההפרדה המבנית בבזק אכן מאיימת על התחרות בשוק התקשורת, אלא שהתחרות בצורתה הנוכחית לא משרתת את הציבור, אלא רק את חברות התקשורת השונות. את הרעיון שהציע פילבר – הקלות לבזק תמורת מחויבות מצידה לשפר את השירות, אפשר לבצע בשימוע ציבורי תקין ובמעורבות של שר התקשורת עצמו, ולא בעסקאות שנסגרות בין מנכ"ל המשרד לחבורת התקשורת עצמן.
תגובות משרד התקשורת משקפות פחד משינוי
לכתבה בערוץ 10, בה דווח על פגישה שבוטלה בין שר התקשורת איוב קרא לבין מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, שהייתה אמורה להתקיים ב-13 במרץ, השיב שר התקשורת איוב קרא כי "אין לו כוונה לעסוק בכלל בענייני בזק עד להכרעה של היועץ המשפטי לממשלה". לשאלת "דבר ראשון" לגבי הימנעות מהחלטות בנושא בזק על להכרעת היועמ"ש נמסר ממשרד התקשורת כי "אין שום קיפאון. המשרד עוסק בכל ענייני החברות בשוק התקשורת לרבות בזק".
משר התקשורת איוב קרא לא נמסרה תגובה, זאת בשל הידיעה שהמשרד מגיב.
מכך ניתן להבין לכאורה שהשר נמנע מהחלטות, בעוד המשרד לא נמנע מהן. הבעיה היא שישנן החלטות שמחייבות לפי החוק הכרעה של שר או הסמכה כתובה של פקידי המשרד לקבל את ההחלטות בשם השר. למשל, בפרשת המחלוקת לגבי השחלת הסיבים של המתחרות בבזק נקט המנכ"ל בפועל מימון שמילה קו נחרץ נגד בזק ועובדיה, באופן שיצר כאוס בתשתית הפסיבית בעלת החשיבות הלאומית. ככל הידוע עד כה, במועדים שבהם קיבל שמילה את ההחלטות לא הייתה לו הסמכה משר התקשורת לקבל אותן, ואילו שר התקשורת הוא זה שאמור להכריע בסכסוכים מסוג זה. כך למשל, יש הסמכה משר התקשורת שפורסמה ב8 בינואר השנה, שתאריך כתיבתה הוא ה-25 בספטמבר 2017 – כמעט 4 חודשים קודם לכן, המסמיכה את המנכ"ל בפועל לפתור את אותם סכסוכים, אלא שהתאריכים האלו מצביעים על ההחלטות שקדמו לספטמבר ומטילים עליהן צל של החלטות שלא בסמכות. זו עוד סיבה טובה לעשות במשרד התקשורת מהלך של פתיחת דף חדש במקום לנסות להלבין בדיעבד החלטות בעייתיות מן העבר.
לגבי קבלת החלטות בנושא הפריסה של הוט נמסר ממשרד התקשורת כי "העניין נמצא בתהליכי עבודה. חלק מההחלטות פורסמו. כשנגיע למסקנות ויתקבלו החלטות נוספות נביא את הדברים לידיעת הציבור".
לשאלת 'דבר ראשון' לגבי מאמצי המשרד לפתוח דף חדש נמסר: "המשרד אכן עבר טלטלה ותקופה לא פשוטה. עם זאת בהובלתם של השר והמנכ"ל (בפועל) אפשר בהחלט לומר שהטלטלה מאחורינו ויעידו על כך הישגי המשרד". התגובה לא כללה פירוט של הישגים כלשהם.
לגבי החלפת שלמה פילבר במנכ"ל חדש מסר המשרד כי "כרגע יש למשרד מנכ"ל (בפועל) אשר נתונות בידיו סמכויות מלאות בדומה למנכ"ל קבוע". הבעיה היא שהמנכ"ל בפועל מימון שמילה, כבר היה מנכ"ל בפועל בעבר והיותו ממלא מקום היא עוד פגיעה באיוש המשרות במשרד. יתרה מכך, למשרד דרוש מנכ"ל חדש שלא שירת תחת פילבר, וללא שום זיקה, אפילו לכאורה, לחשדות החמורים בפרשה.
לגבי אי איוש של משרות בכירות נמסר כי "המשרד פעל לאיוש משרות בכירות. רובן אוישו והיתר בשלבי יישום מתקדמים".
המשרד בחר שלא להגיב לשאלת "דבר ראשון" – "מתי יהיו שימועים ציבוריים תקינים בנושאים לגביהם הוטל כתם של חשד למעורבות פסולה של מנכ"ל המשרד המושעה?"
