בתאריך ה-5.3.2018 הוגשה הצעת חוק מרגשת ופורצת דרך על ידי חברי הכנסת יואל חסון, מרב מיכאלי, מירב בן ארי ושרן השכל – שמטרתה לאפשר לבית המשפט להכיר אם הדבר הוא לטובת הקטין ביותר משני הורים לקטין.
הצעת חוק פורצת דרך זו אינה דבר של מה בכך, והיא המשך דרך חשובה והכרה של המדינה בתאים משפחתיים שאינם התאים המוכרים של גבר אישה וילדים. עד לפני שניים שלושה עשורים, הינו רגילים לתאים משפחתיים מאוד ברורים – זה יכול היה להיות תא משפחתי של גבר ואישה, ועם השנים הכירה המדינה גם בתאים משפחתיים ובהורות של אישה ואישה, וגבר וגבר, (למרות שגם פה יש עוד דרך לעשות בנושא).
החיים הם דינמיים, ומזמנים תאים והתנסויות מגוונות. בעשור האחרון אנו רואים יותר תאים בהם מספר דמויות הוריות קבועות. מדובר באנשים שמחליטים לגדל ילדים ביחד והם אינם בני/בנות זוג. כלומר אנשים שמחליטים לקשור את גורלם לצורך הבאת ילד/ה וגידולם, בלי שמתקיים קשר זוגי הטרונורמטיבי.
אולי זה הרגע שבו תרימו גבות ותצקצקו בלשון, אבל בואו נחשוב על זה?
אנחנו גדלים בחברה בה המסרים ההטרונורמטיביים חזקים ועובדים כמכבש לחצים 24/7 . "תלמדו תלכו לאוניברסיטה, תתחתנו תביאו ילדים, משכנתא, כלב וכיו"ב". בתוך כל אלו, הקול שאומר, "רגע האם זה מה שמתאים לכם?", כמעט ולא נשמע. אנחנו עבדים של חברה שיכולה לדכא את הצרכים האישיים והאינדיבידואלים של כל אחת ואחד מאיתנו. חלק מרכזי בבחירות האלו מתייחס לזוגיות, לתא המשפחתי והבאת ילדים. בעבר השיח הטיפולי והחברתי היה שילדים צריכים זוג הורים, גבר ואישה, להתפתחות הרגשית התקינה. לאור מחקרים רבים שנעשו, בעיקר על זוגות חד מינים, הבינו שילדים זקוקים לדמויות הוריות קבועות אוהבות שמייצרות מרחב בטוח ומוגן להתפתחות התקינה של הילדים.
גידול ילדים הינו אחריות גדולה, אבל הזכות הזו ניתנה, עד היום, רק באופנים מאוד מסוימים. הצעת חוק זו מכירה בכך שיש אלטרנטיבות לגידול ילדים, לא עוד רק זוג הורים.
כמטפלת שמלווה נשים, גברים וזוגות רבים, אני שומעת על הלבטים והקשיים, ולפעמים גם על הרצון לגדל ילדים בתאים אחרים וייחודים. אני מאמינה שיש לכולם זכות להיות הורים, ולא רק בדרך שבה הורגלנו.
מאור מאיר שפריר היא פסיכוטרפיסטית פרטנית, זוגית ומשפחתית וקרימינולוגית קלינית
