קצב הגידול בחוב של משקי הבית עשוי לסכן בעתיד את יציבות המערכת הפיננסית – כך אמרו קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל וחדוה בר, מפקחת על הבנקים בכנס של הפיקוח על הבנקים בנושא שוק האשראי היום (שני). פלוג ובר הציגו נתונים המראים כי העשירונים התחתונים בישראל נוטלים הלוואות, ולכן נמצאים בחובות גובהים פי שתיים מהעשירונים המקבילים באירופה. "כשמחלקים את האוכלוסייה לפי עשירונים – המינוף או החוב ביחס להכנסה בעשירונים התחתונים הוא גבוה בהשוואה לעשירונים הגבוהים" אמרה פלוג. בר אמרה כי "בעוד בהסתכלות מקרו כלכלית רמת החוב של משקי הבית בישראל סבירה, יש לא מעט אנשים, בעלי הכנסות נמוכות, שמסתבכים במינוף יתר."

בחודש יוני האחרון התריע בנק ישראל על 'גידול מטריד' בחוב משקי הבית הישראליים, וטען כי בשלוש השנים האחרונות חל גידול של 23% בחובות משקי הבית. בדו"ח הבנק על התפתחות חוב משקי הבית שהתפרסם לפני כחודשיים נטען כי מאז תחילת שנת 2014 חל גידול של 83.1% בהיקף חוב משקי הבית לחברות האשראי, מ-9.5 מיליארד שקלים ועד 17.4 מיליארד שקלים בתחילת חודש יולי 2017.

פלוג אמרה בכנס כי הנתונים המקרו כלכליים החיוביים של ישראל, בשילוב עם הרפורמות לעידוד התחרות בשוק האשראי, עשויים להוביל ל"פגיעה בסטנדרטים של מתן אשראי", בעקבות העלייה במספר המלווים והתחרות ביניהם. כלומר – התחרות הגוברת עשויה להביא למתן הלוואות בתנאים אותם יתקשו הלקוחות להחזיר בטווח הארוך. "אנחנו נמצאים בשילוב של מצב מקרו כלכלי מאוד טוב ביחד עם ריביות נמוכות. כושר ההחזר שאנחנו מעריכים אותו כעת, יכול להיות מוערך בייתר אופטימיות", טענה פלוג.

"הלוואות גרועות ניתנות בתקופות טובות" אמרה פלוג במה שאולי יזכר כמשפט מפתח בסוגיה הכואבת, וטענה כי יש להגביר את הפיקוח על המלווים."יכול להיות שלווים לוקחים אשראי ממקורות שונים, ולא כל מלווה אשראי יודע על הלוואה אחרת שנלקחה, וזה סיכון שצריך לשים אליו לב", אמרה פלוג.

בר הציגה בכנס את הנתונים המטרידים לפיהם העשירונים הנמוכים בישראל נוטלים הלוואות בשיעור כפול מזה שאותם העשירונים באירופה. "אין הדרת אשראי בישראל, אבל מצד שני הסיכון גובר. חייבת להיות אחריות קודם כל על הלקוח שנוטל אשראי – האם הוא יצליח להחזיר. היום הפיתוי הוא מאוד גדול, וזה יכול להביא משקי בית בעלי הכנסה נמוכה לקחת הלוואה גדולה מהיכולת שלהם", אמרה בר.

בר התייחסה לכך שהעלייה במספר השחקנים בשוק האשראי והגברת היצע האשראי הובילו לכך שמשקי בית רבים לווים כספים ממספר מקורות. זאת בניגוד למצב בעבר, בו משקי הבית נטו ליטול להלוואות מהבנק שבו הם לקוחות. לטענתה, מצב זה מקשה את הרגולציה על שוק האשראי, היות וגופים אלו נמצאים תחת פיקוחם של רשויות שונות.

השופט איתן הורנשטיין, שעוסק בתיקי פשיטת רגל, טען כי ישנן כ-50 אלף בקשות להכרה בפשיטות רגל, ואמר כי מהתיקים בהם הוא מטפל עולה התמונה כי הבנקים "דוחפים" אשראי ללקוחות מבלי לבצע בדיקת עומק.