לאחר שהוצאו ממנו רבים מהסעיפים שעוררו מחלוקת, אישרה היום (שלישי) הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת חוקה,לקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. 9 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק ו-7 התנגדו. הסעיף שגרר ביקורת רבה, לפיו היותה של מדינת ישראל מדינת לאום של העם היהודי יגבר על חוקים אחרים, יצא מההצעה.

החוק עלה השבוע לכותרות גם בנסיבות המשבר הפוליטי שהתחולל לו לכאורה בין סיעות הקואליציה כשהלך וגבר הרושם לפיו נתניהו עצמו הוא זה שמעוניין בהקדמת הבחירות, זאת לאחר שבליכוד הודיעו לפתע כי הם דורשים מחברי "כולנו" של כחלון לתמוך בחוק הלאום כתנאי לאישור התקציב – זאת אף שבכולנו הודיעו מראש כי הם מתנגדים לנוסח הקיים.

ח"כ אמיר אוחנה: "עמדתי על כך שהמשפט העברי לא ייכלל בחוק הזה וכל עוד אני יו"ר הוא לא ייכנס"

הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ובתוך כך את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, סמלי המדינה, ירושלים כבירת ישראל, השפה העברית כשפה הרשמית, ועקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות (כך בלשון החוק) ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד. הצעת החוק כוללת סעיף אליו מתנגד היועץ המשפטי לממשלה, ובכל זאת נשאר בהצעת החוק, האומר כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".

לאחר דיונים ממושכים הוסרו מהצעת חוק הלאום סעיפים בעייתיים אחרים, בהם סעיף העליונות הפרשנית שקבע שסעיפה הראשון של הצעת החוק – היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, יגבר על כל דבר חקיקה אחר, לרבות חוקי יסוד אחרים. גם הוסרה ההתייחסות למשפט העברי כמקור השראה לבית המשפט במקום שיש לקונה בחוקי מדינת ישראל. כמו כן הוסר הסעיף שמתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. בנוסף, הסעיף שכלל ההתייחסות לקיומה של זכות השבוּת האישית הוחלף בסעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.

הדיון בוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט על חוק הלאום. 13 במרץ (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

חבר הכסת אוחנה אמר כי הצעת החוק שסוכמה היא "פרי איזונים ומשא ומתן בתוך הקואליציה וכן עם האופוזיציה". ביחס לסעיף העליונות למרכיב היהודי והכפפה של המרכיב הדמוקרטי למרכיב היהודי, סעיף שכאמור הוסר מהצעת החוק, אמר אוחנה כי "אין בכך לומר שהחוק נחות מול חוקי יסוד אחרים אלא לומר שהיהודית והדמוקרטית שלובות זו בזו ולא כפופות אחת לשניה". עוד הוסיף אוחנה כי "עמדתי על כך שהמשפט העברי לא ייכלל בחוק הזה וכל עוד אני יו"ר הוא לא ייכנס". אוחנה הדגיש גם כי לפי הנוסח הסופי של הצעת החוק, המדינה תשקוד לא רק על שלומם של בני העם היהודי אלא של כל אזרחיה הנתונים בצרה בשל אזרחותם.

נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד איל זנדברג, הבהיר כי היועמ"ש מתנגד לסעיף ההתיישבות הנפרדת ואמר כי "הסעיף קובע שניתן לפגוע באדם רק בשל השתייכותו הלאומית או הדתית. זו הפליה בוטה בין בני אדם שאינה עולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המשמעות היא שיכול להיות שלט בוועדת הקבלה שיאמר שאין כניסה למי שאינו יהודי. עמדת היועמ"ש היא שהסעיף מעורר קשיים חוקתיים ולכן אין מקום לחוקקו בנוסח זה.

ח"כ אבי דיכטר: "מסתובבת הרבה דיס-אינפורמציה ביחס לחוק ואני מציע לקרוא את סעיפי החוק לפרטיהם כדי שידו של מי שמתנגד תרעד אם יצביע נגד מדינת הלאום לעם היהודי"

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי, הסביר כי "השמטת סעיף העליונות הפרשנית מונעת יצירת היררכיה בין אופייה היהודי של המדינה לאופייה הדמוקרטי, והותרתו הייתה עלולה להתפרש כשינוי מהותי באופייה החוקתי של המדינה". עם זאת הוא ציין שראוי היה לכלול התייחסות לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית ולמגילת העצמאות וזאת כדי "ליישר קו" עם חוקי היסוד בדבר זכויות האדם הכוללים התייחסות דומה.

עוד הדגיש עו"ד בליי כי הקושי הניכר שנותר בהצעת החוק הוא סעיף ההתיישבות הקהילתית הנפרדת. הוא מעורר קושי משמעותי ביחס לעקרונות היסוד של השיטה ובפרט עקרון השוויון, שכן הוא יאפשר הקמת ישובים על בסיס הפליה כנגד קבוצות שונות בציבור, ובראש ובראשונה כלפי לא יהודים. הוא ציין כי לא נתקל בתקדים כזה בשום חוקה ומדובר בסעיף מאוד בעייתי, והסביר כי בחוק ועדות הקבלה, יש בסיס להקמת קהילות קטנות בנסיבות מסוימות אבל חל איסור מפורש על הפלייה מחמת אחת העילות החשודות, לרבות על בסיס לאום או דת.

הדיון בוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט על חוק הלאום. 13 במרץ (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

התייחסויות להצעת החוק

חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד) אמר כי זה שפסקת ההתגברות הוצאה מהחוק לא אומר שהוא מוחלש או מוקטן מחוק יסוד אחר במדינה וכי כל הפסיקות יצטרכו להיקבע לפי חוק זה כמו אחרים. "שאף אחד לא יחשוב לפרש שהחוק נחות מכבוד האדם וחירותו. מסתובבת הרבה דיס-אינפורמציה ביחס לחוק ואני מציע לקרוא את סעיפי החוק לפרטיהם כדי שידו של מי שמתנגד תרעד אם יצביע נגד מדינת הלאום לעם היהודי".

חברו לקואליציה, חבר הכנסת רועי פולקמן (כולנו) התייחס גם הוא לחוק ואמר כי "זה יום חגיגי. כשהקצוות מסתייגים כנראה שאנחנו עושים משהו נכון. החוק הוא חלק חשוב בכינון החוקה הישראלית והוויכוח בקואליציה שמנע מהחוק להגיע להצבעה כחצי שנה היה על המתח בין מדינה יהודית לדמוקרטית. הפשרה אמרה שהאיזון ייעשה בחוקה הישראלית ולא בחוק הזה. אין פה סעיף עליונות אלא חוק היסוד מהווה מרכיב מסל ערכים של מדינת ישראל שבו מצד אחד יש מדינה יהודית ומצד שני מדינת זכויות שיש בה ערכים דמוקרטיים של זכויות פרט ושוויון מלא בפני החוק". פולקמן אף טען כי גם אם הממשלה הייתה מתפרקת חשוב היה להעביר את החוק הזה.

ח"כ ציפי לבני: "סעיף ההתיישבות הנפרדת הפוך מחזון המדינה. אין כאן שום דבר תמים בכך שהוזעקנו להצביע הבוקר, יש כאן ראש ממשלה לאומן שניזון פוליטית מתקיפת הציבור הערבי, מנרדפות לאומית בארץ הרוב היהודי ולכן אין לי כוונה לשרת את נתניהו וחבריו"

לעומתם, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) התנגד לשינויים שנעשו בחוק ואמר כי סיעתו תתעקש על הותרת סעיף ההתיישבות הנפרדת "וככל שזה תלוי בי נתעקש גם על החזרת סעיף העליונות. חשבנו שהדבר הנכון יותר הוא לא להיחפז אבל לא ניתן לראש הממשלה תירוץ ללכת לבחירות ולכן נתמוך בחוק ונתעקש על התיקונים לקריאות שנייה ושלישית".

מהאופוזיציה, חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) טענה כי אין לחוקק חוק לאום ש"מרבית העם לא עומד מאחוריו". וכי תוצאת המהלך היא קוניונקטורה פוליטית. גרמן הסבירה את התנגדותה בכך שיש הסכמה לחוק-יסוד ושמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי אבל לצד יסודות החירות, השוויון והדמוקרטיה ואילו בהצעת החוק עולים דברים החורגים מכך. "את היסודות הללו במחי יד אתה רוצה לשים בצד. מה זה אומר שכל תושב זכאי לפעול לשימור מורשתו? התרבות יכולה להיות גם מילה לנשים או הפרדת נשים וגברים, או למנוע שירת נשים? השארת כאן הפלייה ברשות וסמכות לגיטימית בתוך חוק. לסעיף הקהילה הנפרדת יש רק מילה אחת- אפרטהייד".

ח"כ ג'מאל זחאלקה: "שולפים את חוק הלאום מול החקירות כמפלט האחרון. אני מכיר יהודים שהם נגד עליונות וגזענות ואתם לעומת זאת דוחקים אותי לפינה בשם היהדות ומדירים אדמות ושפה. מי שמכם כנציגי היהדות? תתביישו לכם"

חברת הכנסת ציפי לבני (המחנה הציוני) אמרה כי זהו "יום עצוב" וכי חוק לאום כזה צריך להתבצע תוך כדי שיח והגעה להסכמות עם רוב הציבור במדינת ישראל ובוודאי הציבור היהודי. לבני כי גם אם מגדירים ("ובצדק") את ישראל כמדינת העם היהודי, יש לדאוג שהציבור הערבי יבין שלכל אחד מהאזרחים יש שוויון מלא. "נכשלתם בכך. 'ירושלים השלמה והמאוחדת בירת ישראל' זה אומר שעד עכשיו היא לא הייתה בירת ישראל? או שאם תחולק היא כבר לא הבירה? סעיף ההתיישבות הנפרדת הפוך מחזון המדינה. אין כאן שום דבר תמים בכך שהוזעקנו להצביע הבוקר, יש כאן ראש ממשלה לאומן שניזון פוליטית מתקיפת הציבור הערבי, מנרדפות לאומית בארץ הרוב היהודי ולכן אין לי כוונה לשרת את נתניהו וחבריו".

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) ציין אף הוא כי זה חמור מאוד שחוק דרמטי כזה נדון בחופזה, בקונסטלציה פוליטית שאין בינה לבין טובת האזרחים כל קשר. "שולפים את חוק הלאום מול החקירות כמפלט האחרון. אני מכיר יהודים שהם נגד עליונות וגזענות ואתם לעומת זאת דוחקים אותי לפינה בשם היהדות ומדירים אדמות ושפה. מי שמכם כנציגי היהדות? תתביישו לכם".

תמכו בהצעה: היו"ר חבר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד) והח"כים אבי דיכטר, שרן השכל, אברהם נגוסה (הליכוד), רועי פולקמן (כולנו) מיכאל מלכיאלי (ש"ס), עודד פורר (ישראל ביתנו), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), אורי מקלב (יהדות התורה).

התנגדו: מיכל בירן, רויטל סויד, סאלח סעד (המחנה הציוני), ג'מאל זחאלקה, דב חנין (הרשימה המשותפת), יעל גרמן (יש עתיד), מוסי רז (מרצ).