דו"ח מבקר המדינה לבחינת פעילות צה"ל במבצע "צוק איתן" בהיבטים של המשפט הבינלאומי הוגש היום (רביעי). הדו"ח שם דגש על מנגנוני הבדיקה והבקרה של הדרג האזרחי והדרג הצבאי. הממצאים והליקויים העיקריים אותם בדק המבקר הם היערכות צה"ל בשנים 2014-2012 להקטנת האפשרות לפגיעה בבלתי מעורבים בעת לחימה, פקודות "חניבעל" ערב מבצע "צוק איתן" ובמהלכו אשר התגלה כי ישנם פערים במהות הפקודה בין המטכ"ל לפיקוד דרום ולאוגדת עזה, התנהלות הדרג המדיני במהלך מבצע "צוק איתן" בראי המשפט הבינלאומי ויישום המלצות דו"ח טירקל ב'.

בעשור האחרון מדינת ישראל נאלצת להתמודד באופן הולך וגובר עם גורמים בינלאומיים המנסים באמצעים משפטיים לפגוע בלגיטימציה של ישראל להפעיל כוח צבאי ולהגן על עצמה. לאחר מבצע "עופרת יצוקה" בסוף שנת 2008, אליו יצאה ישראל בתגובה לירי רקטות בלתי פוסק מרצועת עזה לתחומה, מצאה את עצמה ישראל במערכה בינלאומית על הלגיטימציה להגן על עצמה. ועדת גולדסטון, ועדת חקירה של האו"ם, האשימה את ישראל, לצד ארגון הטרור חמאס ותוך השוואה שאינה מידתית אליו, כמי שהפרה את החוק הבינלאומי ובחשד לביצוע פשעים נגד האנושות.

תקיפת צה"ל בעזה, 8 באוגוסט 2018 (Abed Rahim Khatib / פלאש90)

שנתיים מאוחר יותר, לאחר אירועי עצירת משט המרמרה, במהלכם נהרגו תשעה אזרחים טורקים ונפצעו מספר חיילים ועשרות נוסעים, ישראל כבר הגיבה בעצמה לזירה הבינלאומית כאשר יזמה ועדה ציבורית ובלתי תלויה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, לבדיקת אירועי המשט ולבדוק בין היתר, "אם מנגנון הבדיקה והחקירה ביחס לתלונות וטענות המועלות בדבר הפרות של דיני הלחימה, הנוהג בישראל באופן כללי, וכפי שהוא מיושם ביחס לאירוע הנוכחי ['אירוע המרמרה'], תואם את חובותיה של מדינת ישראל בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי".

מבקר המדינה כתב בדו"ח כי זה שנים שאויביה של מדינת ישראל מנסים לפגוע בלגיטימציה שלה להגן על עצמה באמצעות ניסיון ליזום הליכים משפטיים במדינות שונות בעולם נגד בעלי תפקידים בכירים בדרג המדיני בישראל וכן נגד חיילי צה"ל, בטענה שביצעו פשעי מלחמה והפרו את כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי. בהקשר זה יש לציין, כי ארגוני הטרור, ובהם ארגון "החמאס" הפועל בעיקר ברצועת עזה, מנסים לנצל את מחויבותה של מדינת ישראל לכללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות המחויבות להימנע מפגיעה מכוונת באוכלוסייה בלתי מעורבת בלחימה, וזאת כדי לפגוע במדינת ישראל בתחומים צבאיים, מדיניים וכלכליים, וכדי להקשות על צה"ל ולצמצם את מרחב הפעולה שלו באירועי לחימה ובשגרה.

חשוב להדגיש כי על ישראל לשים את ליבה למשפט הבינלאומי ולא להתנער ממנו מאחר והוא לא רק מגביל את כוחה ואת אמצעיה אלא יש ביכולתו גם לשמש חומת הגנה מפני המנסים לחתור תחת הלגיטימציה הישראלית להפעיל כוח בעת הצורך. בסיכום הדו"ח נכתב כי "כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי מסדירים את החובות, הזכויות וההגנות העומדות למדינה ולפרטים המעורבים בעימות מזוין או מושפעים ממנו ואת המסגרת למניעת סבל אנושי מיותר בעתות מלחמה ועימות מזוין" ומוסיפים כי "מדינת ישראל שותפה לכללים אלה, הקובעים נורמות וכללי התנהגות במהלך ניהול הלחימה ובפעילות התחקור והחקירה במקרים שבהם עולה חשש להפרתם". עוד נכתב כי "פעולה על פי המשפט הבינלאומי עשויה גם לסייע בהתמודדות במערכה המשפטית, המדינית והציבורית, שתהיה קרוב לוודאי בלתי נמנעת".

לדרג המדיני נתן המבקר מילה טובה וכתב כי מהסטנוגרמות של דיוני הקבינט שהתקיימו ממועד קבלת ההחלטה על תחילת מבצע "צוק איתן" ועד לסיומו וכן מהדברים שמסרו במהלך הביקורת שרי הקבינט דאז ובעלי תפקידים בכירים אחרים, ניכרים משקל משמעותי שניתן לכללי המשפט הבינלאומי במסגרת פעילות צה"ל בעזה, הליווי המשפטי השוטף של כל דיוני הקבינט במהלך המבצע וכן ההתגייסות לסיוע לאוכלוסייה האזרחית בעזה. במתן הנחיותיהם בדיוני הקבינט הקפידו הן הדרג המדיני והן הדרג הצבאי לפעול למניעת הפרות פוטנציאליות של הוראות המשפט הבינלאומי.

חיילים בשטח כינוס במהלך מבצע צוק איתן (צילום ארכיון: פלאש 90 / יונתן זינדל)

ביחס לצה"ל מבקר המדינה מתח ביקורת כי "טרם הטמיע בתרגיליו את ההשפעות העשויות לנבוע ממספר כה רב של נפגעים אזרחיים בעת התקיפה, ביחס ליכולתו להשיג את יעדי המבצע – הצבאיים והמדיניים. עוד נכתב כי בתכנית למתן סיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה אין התייחסות להתאמות הנדרשות עבור טיפול הומניטרי באוכלוסייה בעת לחימה בשטחי יהודה ושומרון ובזירה הצפונית.

המבקר ממליץ לצה"ל לפעול "בהקדם" לסיום התהליכים "כדי להיות מוכן עם תפיסה מבצעית שלמה למצב לחימה כאשר זה יתרחש", להבטיח כי במסגרת ההכשרות הצבאיות יוקצה זמן מתאים לנושא דיני הלחימה, להטמיע בקרב הכוחות הלוחמים ובתרגול המפקדות את נושא המרכיב האזרחי בלחימה בתרגילים ובאימונים, להבטיח שהתכנית להתמודדות עם אסון הומניטרי בכל גזרות הפעולה האפשריות תביא בחשבון את היקף האוכלוסייה הריאלי שיידרש לתת לה סיוע הומניטרי בעת לחימה. המבקר אף ממליץ 'להוריד לשטח' את הייעוץ המשפטי ולשקול את הצבתם של יועצים משפטיים של הפרקליטות הצבאית "קרוב ככל הניתן" לדרג השטח הלוחם, במהלך לחימה בלבד, ולהבטיח "ככל הניתן" שהלחימה תתבצע בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי.

"אסון הומניטרי בקרב האוכלוסייה האזרחית בעת לחימה", כתב מבקר המדינה בדוח, "עלול, נוסף על משמעויותיו הערכיות, להוות הפרה של החובות של מדינת ישראל במישור הבינלאומי ולפגוע פגיעה קשה בתדמיתה של המדינה ובמעמדה הבינלאומי, ואף עלולות להיות לו השלכות משפטיות". מבקר המדינה מוסיף כי גם בהיבטים האופרטיביים אסון הומניטרי יכול לפגוע, "אסון שכזה עלול להשפיע על יכולתו של צה"ל לממש את יעדי הלחימה. נוכח רגישות הנושא וחשיבותו ונוכח הליקויים שהועלו בנושא זה בדוח, על צה"ל להבטיח שהתכנית להתמודדות עם אסון הומניטרי תביא בחשבון את היקף האוכלוסייה הריאלי שיידרש לתת לה סיוע הומניטרי בעת לחימה, ולתקף תכנית זו מפעם לפעם כדי להבטיח את יישומה בעת פקודה".

דווקא הדרג המדיני נהג כשורה לפי הדו"ח. נתניהו, גנץ ויעלון בתדרון במהלך מבצע צוק איתן (צילום: קובי גדעון \ לע"מ)

ביחס לפקודת "חניבעל", כתב המבקר כי בשל המשמעויות כבדות המשקל הנובעות מאירוע חטיפה, ונוכח ההבדלים בהבנת ההוראות בפקודות "חניבעל" בצה"ל וההשלכות העלולות להיות לכך, ראוי היה לבטל, בכל מקרה, את פקודת "חניבעל", כפי שעשה הרמטכ"ל תוך כדי מהלך הביקורת רק ביוני 2016. המתכונת החדשה של הפקודה צריכה לתת מענה לממצאים שעלו בביקורת זו, ועל כן, על הרמטכ"ל להנחות על בחינה של העלאת דרג הסמכות להפעלת אש בעת אירוע חטיפה או חשש לחטיפה בהתאם לחומרתו, לאפשרות שיביא להסלמת המציאות הביטחונית ובהתאם לסביבה שבה הוא מתרחש ולמידת הוודאות של התממשות האירוע, ולתקן בהתאם לכך את הפקודות בשיתוף עם הפרקליט הצבאי הראשי. חשוב להדגיש כי נוהל חניבעל הופעל לאחר חטיפתו של סגן גולדין והתפתח לאירוע שנחרט בעזה כ"יום שישי השחור". הערכות שונות מדברות על 130-150 הרוגים פלסטינים, ברובם אזרחים, מאש כוחות צה"ל.

ביחס ליישום המלצות דוח טירקל ב' מותח המבקר ביקורת כי לא הונחו על שולחן הכנסת הצעות החקיקה ל"פשעי מלחמה" ו"אחריותם של מפקדים וממונים אזרחים" הדרושים להשלמת הפערים בין המשפט הישראלי למשפט הבינלאומי. עוד כתב המבקר כי הביקורת העלתה ליקויים בנוגע להיבטים ביעילות ובמהירות של עבודת המנגנון לבירור עובדתי במהלך מבצע "צוק איתן" ולאחריו. עם זאת, הביקורת העלתה כי המנגנון עשה את עבודתו בתום לב ומתוך רצון כן לקיים הערכה עובדתית מלאה ויסודית ולהגיע לחקר האמת. נוסף על כך, בביקורת נמצא כי הפרקליט הצבאי הראשי פעל כדי למנוע פגיעה מהותית בתשתית העובדתית שעל בסיסה הוא קיבל את החלטותיו הנוגעות באכיפה.

ב-7 ביולי 2014, לאחר התגברות ירי הרקטות מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל, החל מבצע "צוק איתן". במהלך המבצע נהרגו 68 חיילי צה"ל – בהם שני החיילים המוגדרים כנעדרים ומוחזקים בידי חמאס, סגן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול – וכן חמישה אזרחים ישראלים ואזרח זר, ואלפי אזרחים וחיילים נפצעו. על פי נתונים שפרסם משרד החוץ, נהרגו ברצועת עזה 2,125 פלסטינים, ולפי נתונים שריכזה היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, על פי מידע שקיבלה מגורמים פלסטיניים ומארגונים בינלאומיים נפצעו כ-11,000 פלסטינים, וכן נהרסו כליל כ-10,300 בתים ועוד כ-5,800 נפגעו באופן שאינו מאפשר מגורים בהם. לאחר מבצע "צוק איתן" העבירו לידי הפרקליטות הצבאית גורמים שונים, ובהם ארגוני זכויות אדם, מידע על 464 אירועים חריגים. כלומר, אירועים שבהם נפגעו, לכאורה, אזרחים בלתי מעורבים ונגרם נזק לרכוש אזרחי.

מתוך תגובת צה"ל:

צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו ויפעל ליישום הליקויים.

צה"ל מייחס חשיבות רבה לכללי המשפט הבין-לאומי ופועל בהתאם להם. כפי שנקבע בדו"ח המבקר, בעת ניהול הלחימה בעזה, הדרג הצבאי הבכיר נתן משקל משמעותי לכללי המשפט הבין-לאומי וננקטו צעדים רבים להבטחת יישומם. הדו"ח מלמד על המחויבות של צה"ל לפעול בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי, הלכה למעשה.

לחלק ניכר מהמלצות הביקורת ניתן מענה כבר במהלך הביקורת. צה"ל ימשיך ללמוד את הדו"ח, ולפעול לאור ההמלצות הכלולות בו.