מדדי איכות התעסוקה בארץ, שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מציגים תמונה דו-קוטבית של שוק העבודה בישראל: מחד עלייה בשיעור המועסקים ובגובה השכר החציוני, ומנגד פערים הולכים וגדלים בין יהודים וערבים באותם תחומים ממש.  מדד נוסף שפורסם באותה מסגרת, ועוסק ברמת המיומנות של אזרחי ישראל, עשוי להציע תשובה לפערים המתרחבים ולבעיה עמוקה נוספת של המשק הישראלי, אליה התייחסו השבוע גם בארגון ה-OECD וגם בקרן המטבע הבינלאומית: הפריון הנמוך.

טוב ברמת המאקרו, פחות ברמת המיקרו

על פי נתוני הלמ"ס, מאז שנת 2000  נרשמה עלייה עקבית בשיעור המועסקים ואף בהכנסה החציונית של משקי הבית בישראל: מ-49.7% תעסוקה בשנת 2000 ל-61.1% ב-2016, ומ-12,750 שקלים לחודש ב-2002 ל-16,264 שקלים ב-2016.

בחלוקה למגזרים, התמונה מעודדת הרבה פחות – הפער בשיעור התעסוקה בין יהודים לערבים הולך וגדל לאורך השנים, מ‑17.4% בשנת 2002 ל-22.5% ב-2016. לאורך כל השנים שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות היה נמוך באופן ניכר בהשוואה לנשים יהודיות (24.6% לעומת 63.1%, בהתאמה).

גם בצד ההכנסה, הנתונים לא מעודדים: ההכנסה החציונית מעבודה למשק בית בחברה הערבית נמוכה ב-42% מההכנסה החציונית למשק בית בחברה היהודית, והן עומדות על כ-10,400 שקלים ו-18,100 שקלים בהתאמה.

מדד נוסף של איכות התעסוקה הוא שיעור העובדים במשרות חלקיות שלא מרצונם. בעוד שנתוני הלמ"ס מראים שבין השנים 2012 ל-2016 ירד שיעורם של עובדים אלה מ-3.1% ל-2.4%, בקרב נשים ערביות עמדה קבוצה זו על 9.2%.

שאלה של מיומנות

נתוני הלמ"ס על חינוך, השכלה וכישורים עשויים כאמור, להסביר את הפערים המשמעותיים בין עובדים יהודים לערבים – זאת דרך הפערים בכושר התעסוקתי במיומנויות ובהתאמתן לצורכי השוק המשתנים.

שיעור בעלי מיומנויות גבוהות לפי קבוצות אוכלוסיה וסוגי מיומנות. (גרפיקה: אידאה)

רק 37% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל היא בעלת רמת אוריינות קריאה גבוהה, זאת לעומת ממוצע ה-OECD העומד על 46%. בפילוח למגזרים ניתן לראות שרמת הקריאה בקרב יהודים קרובה לזו הממוצעת ב-OECD ועומדת על 44% – ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית 16% בלבד הם בעלי רמת קריאה גבוהה. יש לציין כי המבחנים לקביעת רמת הקריאה נעשו בשפת האם של הנבחנים, כלומר נתון נמוך זה מתייחס לרמת הקריאה של האוכלוסייה הערבית בשפה הערבית.

תמונה דומה מצטיירת גם בבחינת מצב האוריינות המתמטית בישראל. 36% מהישראלים נמצאו כבעלי אוריינות מתמטית גבוהה – אולם בעוד האוכלוסיה היהודית הפגינה הישגים דומים לאלו של ממוצע ה-OECD העומד על 43%, רק 13% מהאוכלוסיה הערבית הציגו רמת אוריינות גבוהה.

שיעור בעלי המיומנות הגבוהה בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת, מיומנות הנחוצה על מנת להיעזר במחשבים בעבודה, עומד על 33% בקרב יהודים – גבוה מממוצע ה-OECD העומד על 31%. אולם בקרב האוכלוסיה הערבית רק 4% בלבד הפגינו מיומנות זו הנחוצה להשתלבות בענפי משק ותעסוקה הולכים ומתרחבים.

נתונים אלו מתבלטים במיוחד על רקע המחסור ההולך וגובר בעובדים מקצועיים ומיומנים במשק, ובייחוד במקצועות ההנדסיים – שאף הביאה את המדינה להרחיב את היקף העסקתם של עובדים זרים מומחים במקצועות אלו – כך למשל רק כ-3% מעובדי מקצועות האינטרנט והסלולר בישראל הם ערבים.

שוק העבודה הישראלי מציג, באופן עקבי, פריון לשעת עבודה הנמוך בכ-25% מממוצע ה-OECD, וב-36% ממדינות ה-G7 המתועשות – פער שרק הולך וגדל עם השנים.

דו"ח ה-OECD שפורסם השבוע, קושר בין השתלבותן של אוכלוסיות חדשות בשוק העבודה בשכר נמוך, לעובדה שישראל עומדת בראש טבלת המדינות המעסיקות עובדים בשכר נמוך (שני-שליש מהשכר הממוצע במשק) – למעלה מרבע מהעובדים. כמו גם לשיעור הגבוה יחסית של עניים עובדים.

שיעור העניים מתוך ציבור העובדים (גרפיקה: אידאה).

בהקשר זה, המליץ דוח ה-OECD להרחיב את מדיניות שילובן של האוכלוסיות החרדית והערבית בתעסוקה כך שיכלול לא רק עידוד השתלבותן בשוק העבודה אלא גם מדיניות שתאפשר להם להתקדם מרמות השכר הנמוכות ותשפר את רמת הפריון שלהם כעובדים – וכפועל יוצא גם של המשק כולו.

כדי לעשות זאת, נטען בדוח, על ישראל לאמץ מדיניות ממשלתית אקטיבית גם בתחום ההכשרות, הלמידה ורכישת המיומנויות לאורך חיי העבודה לצד רפורמה בתחום החינוך. כיום משקיעה ישראל 0.16% בלבד מהתמ"ג (GDP) בתחום ההכשרה המקצועית, לעומת -0.55% בממוצע הארגון. גם ההכשרות הקיימות כיום מתבססות על מיקור חוץ באמצעות שוברים, ובלא תכנון, מחקר ומידע מעמיק מספיק על איכותם והתאמתם לצורכי השוק. כמו כן ממליצים בארגון כי שירות התעסוקה יספק לבאים בשעריו הכשרות במיומנויות בסיסיות אלו של קריאה, כתיבה ומחשבים – טרם הצבתם במשרות חדשות – זאת לצד יצירת מערכת מתמרצת לפיתוח מיומנויות מקצועיות לאורך החיים המקצועיים של העובד, בייחוד בקרב עובדים בעלי מיומנויות נמוכות.