איש לא ייתן את הדין על מותו של המנופאי אלכסנדר מויסייצ'יקוב ז"ל אשר צנח אל מותו מתא המפעיל של מנוף בגובה 50 מטרים באוקטובר 2010 באתר של חברת מליבו בניה ברמת השרון. כך התברר היום (חמישי) לאחר שמנהל העבודה באתר והמנופאי שהפעיל את המנוף לפני מויסייצ'יקוב זוכו.

על אף שבפסק הדין ציין השופט שאול אבינור כי "חומרת הראיות והעדויות שהובאו לפני בית המשפט מלמדים, לכאורה, על רשלנות ממשית של מבצע הבניה בכל הנוגע להשתלשלות העניינים שהובילה להתרחשות התאונה הטרגית" – כנגד הקבלן המבצע, חברת מליבו בניה בע"מ, כלל לא הוגש כתב אישום.

הטיפול בעגורן צריח דורש מומחיות מקצועית ספציפית – החל מהקמתו באתר, עבור בהפעלתו, אחזקתו ובדיקתו וכלה בפירוקו – ודברים אלה נכונים במיוחד כיום, כאשר באתרי עבודה רבים עגורנים הם מבני ענק, המתנשאים לגבהים של עשרות רבות של מטרים אם לא למעלה מכך

בתא מפעיל של עגורן צריח, אמורה להיות מותקנת רשת מתכת ('סבכה') עליה אמור המנופאי לעבוד, ומתחתיה חלון מזכוכית משוריינת המאפשר לו להתבונן בשטח העבודה מתחתיו. אלא שהסבכה שבתא אליו עלה מויסייצ'יקוב לעבוד ב-29 באוקטובר 2010, הוסרה, והחלון המשוריין הוחלף בפלסטיק שקוף (פרספקס) מודבק אשר התנתק כאשר דרך עליו, וכתוצאה מכך צנח אל מותו.

הפרקליטות הגישה כתבי אישום כנגד מנהל העבודה האחראי על הבטיחות באתר הבניה, בטענה שלא בדק כראוי את פנקס המנוף המתעד את הבדיקות היומיות המבוצעות בו, וכן כנגד שלושת המנופאים אשר עבדו על המנוף לפני מויסייצ'יקוב בלא סבכה. שניים מהמנופאים הללו – ובכללם המנופאי אשר הסיר את הסבכה מלכתחילה – לא אותרו ועל כן נמחקו מכתב האישום.

עגורנים (צילום: אוליביה פיטוסי פלאש 90)

בפסק דינו מתח כאמור השופט אבינור ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה והפרקליטות בתיק – על רקע אי חקירתו של הקבלן המבצע, זאת על אף שבמהלך החקירה מטעם משרד העבודה והרווחה נמצאו בהתנהלותו פגמים בטיחותיים נוספים – תוך גלגול האחריות על מותו של מויסייצ'יקוב על עובדים זוטרים.

חומרת הראיות והעדויות שהובאו לפני בית המשפט מלמדים, לכאורה, על רשלנות ממשית של מבצע הבניה בכל הנוגע להשתלשלות העניינים שהובילה להתרחשות התאונה הטרגית

לדברי השופט, האחריות הכללית בחוק על ניהול פנקסי המנופים מוטלת על הקבלן המבצע עצמו, ואילו תקנות העגורנים אינן מטילות על מנהל העבודה את החובה להבטיח כי מפעילי העגורנים ממלאים חובתם זו. "הטיפול בעגורן צריח דורש מומחיות מקצועית ספציפית – החל מהקמתו באתר, עבור בהפעלתו, אחזקתו ובדיקתו וכלה בפירוקו – ודברים אלה נכונים במיוחד כיום, כאשר באתרי עבודה רבים עגורנים הם מבני ענק, המתנשאים לגבהים של עשרות רבות של מטרים אם לא למעלה מכך. פשיטא, אפוא, כי המומחיות המיוחדת הנדרשת לטיפול בעגורנים אינה מצויה ואינה יכולה להיות מצויה בידי מנהל העבודה, שככלל אינו מהנדס".

בפסק הדין נקבע עוד כי "לפיכך, סביר יותר ונכון יותר להטיל את חובות הפיקוח בעניין עגורנים על מבצע הבנייה. זאת ועוד: כאשר מדובר באתרי בנייה בהם מוקמים עגורנים, מדובר באתרי בנייה גדולים וממילא במבצעי בנייה שהינם גופים כלכליים גדולים אשר בידיהם המשאבים הנדרשים לשכירת שירותיהם של המהנדסים וממוני הבטיחות המתאימים. מכאן, שגם אין כל היגיון או הצדקה לפטור את מבצע הבנייה מחובותיו לפי דין בכל הקשור לקיום ראוי של עגורנים שהוקמו באתר הבנייה, לרבות בעניין הפיקוח על ניהול פנקס העגורן".

בהתאם לזאת זיכה השופט את מנהל העבודה באתר מאשמה על התאונה. כמו כן זיכה גם את המנופאי שעבד על המנוף לפני מויסייצ'יקוב וציין כי על אף שהוכח שלא עדכן את מנהל העבודה בכך שרצפת תא המפעיל במנוף אינה תקינה באופן שהיה עשוי להביא לתיקונה – לא הוכחה אחריותו לגרימת מותו של המנוח.

בסופו של דבר החליטה הפרקליטות להגיש כתבי אישום כנגד המנופאי ומנהל העבודה באתר. דווקא כנגד אותם העובדים החלשים והשקופים שהם בורג קטן באתר הבנייה

כרוניקה של תאונות

במרץ 2017 נפל מנוף באתר בניה של חברת מליבו ברמת גן, ופצע את מפעיל המנוף באורח בינוני ועובר אורח נוסף באורח קל. כשבוע קודם לכן ארעה תאונה באותו אתר בניה בדיוק ובה נפצע פועל באורח בינוני-קשה. על פי רשימת צווי הבטיחות שפרסם לאחרונה משרד העבודה והרווחה, הוצאו כנגד החברה לפחות שישה צווי בטיחות בין השנים 2012-2016 – כולם ביחס לעבירות הנוגעות לעגורנים. בשלושה מהצווים הייתה העילה שמבנה העגורן לא תאם את דרישות החקיקה, במקרה אחד לא היה תסקיר מנוף המעיד כי נבדק על ידי בודק מוסמך, באחר הופעל העגורן בניגוד להוראת בודק שהורה להשביתו, ובאחרון לא צויד העגורן במערכת הטכנולוגית הנחוצה על מנת להראות למנופאי את עומס העבודה הבטוח.

קריסת המנוף באתר של חברת "מליבו בניה" ברמת גן, מרץ 2017 (צילום: תיעוד מבצעי מד"א).

עו"ד ישראל אסל המייצג את משפחתו של מוסייצ'קוב ז"ל, מסר כי "עוד בטרם הגשת כתב האישום בתיק זה פניתי למשטרה ולפרקליטות ודרשתי לבצע חקירות מעמיקות כנגד הקבלן מבצע העבודה כמי שאחראי לבטיחות בעגורן, כנגד המהנדס שבדק את העגורן וכנגד החברה שהקימה את העגורן". אסל הוסיף כי "בסופו של דבר החליטה הפרקליטות להגיש כתבי אישום כנגד המנופאי ומנהל העבודה באתר. דווקא כנגד אותם העובדים החלשים והשקופים שהם בורג קטן באתר הבנייה". לדבריו במסגרת הליך אזרחי הגיעו המשפחה וחברת מליבו בניה בע"מ להסדר פיצויי – אולם ההליך התקיים טרם הגשת כתבי האישום בשל התמשכות הליכי החקירה.

אין כל היגיון או הצדקה לפטור את מבצע הבנייה מחובותיו לפי דין בכל הקשור לקיום ראוי של עגורנים שהוקמו באתר הבנייה, לרבות בעניין הפיקוח על ניהול פנקס העגורן

אסל הדגיש את תקדימיות פסק הדין הקובע כי האחריות לתקינות העגורנים מוטלת ישירות על קבלני הבניה והמהנדסים הבודקים אותם – ולא על מנהלי העבודה. "מזה כעשור אנו מתריעים על רשלנות המדינה בכל הקשור למניעת תאונות עבודה, חקירות רשלניות, שאינן מובילות להגשת כתבי אישום. היום בית המשפט השלום נתן גושפנקא לכך שרשלנות זו של המדינה בטיפול בתאונות עבודה, מחדלי החקירה והתייחסות בביטול לאחריות הקבלן והמהנדס, גרמה לכך, שהגורמים האחראיים למותו של מוסייצ'קוב עדיין מסתובבים חופשי במקום להיות מאחורי סורג ובריח".

עו"ד ישראל אסל (תמונה באדיבות המצולם)

בימים אלה מייצג אסל בהליך אזרחי גם את משפחתו של המנופאי סמיון חודוש ז"ל, שנהרג בתאונת עבודה באוקטובר 2015. באופן תקדימי תובעת המשפחה פיצויים לא מן המעסיק בלבד – כי אם גם ממשרד העבודה והרווחה והמשטרה בטענה כי המדינה התרשלה באחריותה לאכיפת חוקי העבודה והבטיחות בענף הבניה בכלל, ובטיחות המנופאים בפרט. לצד זאת מלווה אסל את פעילות ארגון הפורום למניעת תאונות עבודה.