שר התקשורת איוב קרא נפגש אתמול (ראשון) עם ראשי רשויות מהנגב והבטיח להם כי "לאחר פעילות מאומצת של משרדי הממשלה והצבא, נראה כי נמצא הפתרון לשיבושי הקליטה באזור הדרום", אך תושבי האזור מעידים אחרת. בעוד השר כינס "דיון חירום" בו נפגשו חלק מראשי הרשויות בנגב עם תת אלוף נתי כהן, קצין הקשר והתקשוב הראשי וכן עם נציגי חברות הסלולר, ואלו תיארו את הפעולות שנעשו עד כה על מנת לפתור את הבעיה, סיגל מורן, ראשת מועצת בני שמעון, מסרה ל'דבר ראשון' כי "הבעיה עוד לא נפתרה. היום שוב נפלה הרשת".
כבר שלושה שבועות שתושבי עוטף עזה מתקשים להשתמש בשירותי הסלולר, בצורה הפוגעת בשגרת החיים וגורמת לנזקים כלכליים משמעותיים. משרד התקשורת מסר בכינוס כי "מסתמן סוף להפרעות סלולריות באזור הדרום", אך לא נמסרו לציבור פרטים לגבי מה נעשה, מתי המצב ישתפר והאם מדובר בפתרון כתוצאה מפעילות ישראלית, או פשוט מסיום אותו החלק מהפעילות הצבאית המצרית בסיני, אשר מהווה את מקור הבעיה, ללא כל קשר למאמץ הישראלי.
מבדיקת 'דבר ראשון' עולה כי השיבושים בקליטת הסלולר לא פוגעים באותה המידה בכל החברות, מפני שהם נוגעים לטווח תדרים מסוים. נראה כי פריסה איכותית של אנטנות ברשתות הדור הרביעי לצד רשתות הדור השלישי מפחיתה את חומרת הבעיה, ומאפשרת גלישה רציפה באינטרנט ומיעוט בעיות בשיחות קוליות. כאשר מדובר ביישובים החשופים יותר לפעילות טרור מרצועת עזה, וזקוקים לתקשורת מידית בכדי להעביר מסרים בנושאי ביטחון, הצורך בתקשורת סלולרית רציפה ואמינה גובר.
השר איוב קרא הזמין את ראשי החברות הסלולריות וראשי היישובים למפגש, ככל הנראה, בעקבות ביקורת שהוטחה בשר ובמשרדו לגבי המחדל בטיפול במשבר. כל הסימנים מראים שמלבד הבעת הזדהות עם תושבי עוטף עזה אין יכולת למשרד התקשורת לפתור את הבעיה, ומדובר בנושא בטחוני שאין לו פתרון טכנולוגי מיידי. לפי הודעת המשרד: "הועלו בפני השר הפעולות שבוצעו לפתרון הבעיה. השר הנחה את הגורמים הרלוונטיים לעקוב ולוודא כי אכן הבעיה נפתרה". השר קרא אמר כי "נעשות פעולות נוספות מצד הגורמים הרלוונטיים בישראל האמונים על נושאי חוץ וביטחון על מנת שהבעיה לא תשנה". מבירור עם משתתפים בכינוס, זו הפעם הראשונה בה השר מגיע לנגב להיפגש עם ראשי הרשויות לאחר שלושה שבועות של שיבושי תקשורת, ובאותה ההזדמנות גם מזמין עיתונאים לסיקור, כאשר פתרון של ממש עדיין לא בנמצא.
לפי מורן, הפגישה הייתה בעלת ערך. "שמענו על הפעולות שנעשו, ואינני יכולה לפרט". בהודעה מטעמה נמסר: "אני מעריכה את המאמצים הרבים של צה"ל, משרד הביטחון ומשרד התקשורת לסיים את המשבר, אך עם זאת אני דורשת מהממשלה ומחברות הסלולר לדאוג לפיצוי ראוי לתושבי הדרום שממשיכים לשלם על השירותים שהם אינם מקבלים בחודש האחרון. התושבים נפגעים בצורה משמעותית". השיבושים גם משפיעים על פתיחה וסגירה של שערים אלקטרוניים ביישובים, קופות אשראי לסליקה, ואף במערכות השקיה בחלק מהשדות.
פיצוי כספי הוא לא הסיפור
למרות שתושבי עוטף עזה מקבלים שירות משובש, האשמה אינה בחברות הסלולריות. אין שום חובה שהחברות הפרו ברישיון שלהן ואין פתרון טכנולוגי אד-הוק שניתן לפרוס במהירות שיטפל בבעיה. מבדיקת 'דבר ראשון' קיימים פתרונות טכנולוגיים להגברת איכות האות הסלולרי ע"י ציוד גמיש, שניתן לווסת את השימוש בו לזמני משבר ולצמצם את חומרת הבעיה באופן דרמטי. חברות הסלולר הפרטיות לא צפויות להתנדב לשלם על הצטיידות כזו, שלה עלויות לא מבוטלות. ביישובים מתכוונים לדרוש פיצוי עסקי, אך גם אם יקבלו פיצוי בסופו של דבר, אין בכך שום ערובה לשינוי בשטח – וזה מה שנדרש באופן דחוף.
קריאת השכמה למשרד התקשורת?
ככל שמתפתחים אמצעי לוחמה אלקטרונית, עולה גם הצורך לשפר את עמידות רשתות התקשורת. כעת נראה שמי שמחזיק באמצעים זהו צבא מצרים, אך אין שום מניעה מגורמי טרור להשיג ציוד לוחמה אלקטרונית ולהפעיל אותו. בנוסף, גם מדינה בעלת יחסי שלום עם ישראל לא בהכרח תסכים להגביל את שיטות הלוחמה שלה בגורמי הטרור בסיני, בשל ההשלכות של לוחמה זו על אזרחי ישראל. במשרד התקשורת יכולים להגיב ולקבוע תקנים לעמידות רשתות במצבי חירום, כמו מצב לוחמה, ומצבי שגרה, כמו כל כינוס המוני של בני אדם בישראל, הגורם לשיבושים ברשתות בשל עומס מקומי.
הפתרונות הטכנולוגיים קיימים, אלא שללא הצבת דרישה ברורה מטעם המשרד, בעלי החברות הסלולריות לא צפויים להתנדב לספק אותם. להפך, השינויים שהוביל שר התקשורת לשעבר משה כחלון, ובייחוד השר לשעבר אריאל אטיאס לפניו, הקטינו את הכנסות חברות הסלולר ואת שיעור הרווח בהן. מספר האנטנות הסלולריות בישראל צנח, ולא רק בגלל חברת גולן טלקום. אמנם, מחירי קווי הסלולר בישראל ירדו באופן משמעותי, אך במקביל גם ישנה ירידה בהשקעות בתשתיות, פעולה שמשפיעה פחות בזמנים רגילים, אך מובילה לקריסות רשתות דווקא במצבי חירום. סיבה נוספת למעורבות נדרשת היא העובדה שקיימים בישראל יישובים, גם הם ברובם בנגב, שבהם השיבושים בקליטה הסלולרית אינם דבר חדש, אלא תופעה קבועה שניתן לפתור באמצעים פשוטים – התקנת יותר אנטנות.
פריסה מוגברת של אנטנות סלולריות בעצמה נמוכה תורמת לשיפור השירות וגם מקטינה סיכונים פוטנציאליים מקרינה. ככל שיש פחות אנטנות, המכשירים הסלולריים צריכים להגביר את עוצמת השידור שלהם, הקרוב לגופם של המשתמשים, כדי לשמר על קשר עם האנטנות. תופעה שדווקא גורמת להתגברות הקרינה. עד כה אין ממצאים מדעיים חד משמעיים לגבי השפעות הקרינה הסלולרית על בני אדם, אך לו רק מתוך שיקולי זהירות מונעת, יש ערך בריבוי אנטנות סלולריות בעצמה נמוכה, שצפויים להפחית את החשיפה הממוצעת לקרינה.
