דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
צבא ההגנה לישראל

צבא וחברה / בעקבות המחלוקות: תצומצם מעורבות גופים אזרחיים בחינוך חיילים בצבא

רק 15 מכונים יורשו לעסוק בחינוך חיילי החובה ובשלושה נושאים בלבד: זיכרון השואה והגבורה, מורשת קרב ו"בחירה בחיים" | המטרה: צמצום מעורבותם של גורמים פוליטיים והעצמת מקומם החינוכי של המפקדים

רב בהרצאה לחיילים מחטיבת גבעתי בזמן הכשרה שלהם. ארכיון ספטמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
רב בהרצאה לחיילים מחטיבת גבעתי בזמן הכשרה שלהם. ארכיון ספטמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
שי ניר

שנה וחצי לאחר החלטת הרמטכ"ל גדי איזנקוט להשיב את הפעילות החינוכית בצה"ל לידי המפקדים ולבטל מכרז בעניין שפנה לגופים אזרחיים, הודיע היום (ב') דובר צה"ל באופן רשמי: מספר הגופים האזרחיים שיעסקו בהעברת תכנים חינוכיים לחיילי צה"ל בשירות חובה יצומצם ל-15 בלבד, שיעסקו בשלושה נושאים יחידים – זיכרון השואה והגבורה, מורשת קרב, ו"בחירה בחיים" (מניעת שימוש בסמים ובאלכוהול, בטיחות בדרכים ומניעת משחק בנשק). 

הודעת צה"ל הגיעה לאחר עבודת מטה שנערכה בחיל החינוך, בעקבות דגשים עליהם הצביע איזנקוט. דגשים אלו כללו התייחסות לממלכתיות ולהעברת הסמכות על תכנים חינוכיים מהגופים החיצוניים אל המפקדים – זאת תוך הימנעות מעיסוק בשסעים ובהעצמתם, התאמת הפעילות החינוכית לדרגים השונים ולכשירות הנדרשת, ובדגש על כבוד האדם. איזנקוט החליט לבטל כאמור מכרז בעניין שפנה לגופים אזרחיים בתחום החינוך בין היתר בעקבות ביקורת מצד עמותת ימין, שהלינה על כך ששני מכונים מרכזיים שהובילו סדנאות חינוכיות לחיילים מומנו על ידי הקרן החדשה לישראל (המזוהה לכאורה עם השמאל).

נראה כי ההחלטה התקבלה גם על רקע הניסיון של צה"ל להגן על עצמו בכל הקשור למחלוקות-ציבוריות-לאומיות-פוליטיות, כמו מקרה החייל היורה בחברון אלאור אזריה ובנושאים טעונים של דת ומדינה, סוגיות של להט"ב בצה"ל, שוויון לנשים בשירות ושירות משותף. 

מתוך התעצמותם של גופים אזרחיים-חינוכיים בכל הקשור להדרכה והשתלמות ערכית לחיילי צה"ל, התפתחו במקביל שתי תופעות לא רצויות על פי הדרגים הבכירים בצה"ל. הראשונה, שצה"ל "ויתר" יותר ויותר על תכני הליבה שלו בכך הפנה את המשאבים להכנסת הגופים האזרחים שיטפלו בהם ויתנו את המענה הדרוש. בהעדר פיקוח ראוי על התכנים והגופים האזרחים קרה לא אחת שגופים פוליטיים חדרו למערכת ועסקו במלאכה. התופעה השנייה והדרמטית יותר, אותה זיהו בחיל החינוך והוגדרה בהערכות מצב שונות, שהמפקדים נמנעו מלקיים שיח ערכי-חינוכי עם פקודיהם, כל שכן שיח זהות, מתוך נפיצות התכנים בחברה הישראלית ומתוך מחסור בכלים מתאימים להתמודדות. חשוב לומר כי למפקדים היה גם ברור ונוח שיהיו גורמים מקצועיים שיעשו את זה במקומם.

"במהלך העבודה, הדגשנו את הדברים הבאים", מדגיש קצין בכיר בצה"ל: "פעולות חינוכיות, תמיכה באפקטיביות מבצעית, חיזוק מעמדו של צה"ל כצבא עם ממלכתי במדינה, חיזוק המסגרת ואיתנות הפרט והקניית כשירות ערכית למפקדים לשירותם החינוכי". לדבריו, "המפקד הוא המחנך, ואותו אנחנו רוצים להעמיד בחזית המאמץ החינוכי, ולא להישען על גופים בתחום", ממשיך הקצין, "כל גוף שיעבוד איתנו יצטרך להכיר את האתיקה שלנו ולעבוד לפיה ולפי רוח צה"ל".

לפחות על פניו מדובר בהחלטה אמיצה למדי: בצה"ל ובחיל החינוך יודעים שבטווח הזמן הקרוב יהיו לכך תשלומי מחיר ביחס לאיכות הפעילות החינוכית וביחס לכמות הפעילות אותה יוכלו להעמיד במצב הקיים. יחד עם זאת, ומתוך ראייה לטווח של שנתיים שלוש קדימה, ישנה ציפייה כי מתוך הנגזרות מהחלטה זו יידעו מפקדי צה"ל לעמוד בכוחות עצמם בשיח הפיקודי-חינוכי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!