בזמן שהישראלים עסקו בשאלות תיאורטיות של בחירות או לא, התרחש בסוף החודש שעבר שינוי היסטורי בסין, שעתיד גם לתת אותותיו גם בישראל. ועידת המפלגה הקומוניסטית, מהגופים הפוליטיים החזקים ביותר בסין, החליטה על שינוי דרמטי בחוקת המדינה – ביטול הסעיף שהוכנס אליה בסוף שנות השבעים המכתיב כי נשיא סין יוכל לכהן רק למשך שתי קדנציות.
"במידה מסויימת אפשר להגיד שהתקופה האחרונה בסין היא סוף של עידן מאד ארוך, ואולי תחילתו של עידן חדש", אומר יורי פינס, היסטוריון מהאוניברסיטה העברית שמתמחה בהיסטוריה של סין. לטענת פינס, מגמות הליברליזציה הפוליטית שהתרחשו בסין מאז סוף שנות השבעים נמצאים כיום במגמת היפוך, תחת שלטון שי ג'ינפינג.
המשמעויות של ביטול הגבלת הכהונה עשויות להיות מרחיקות לכת בעבור הפוליטיקה והכלכלה הסינית, ולפיכך גם בעבור העולם כולו. סין היא כיום הכלכלה השניה בגודלה בעולם, והיא הולכת וצוברת עוצמה פוליטית וכלכלית ברחבי העולם.
שי ג'ינפינג, שמכהן כנשיא סין מאז שנת 2013, ואמור היה לפרוש בסיום שתי כהונות בשנת 2023, עשוי להשתמש בשינוי זה כדי להאריך את שלטונו בסין לתקופה בלתי מוגבלת. שינוי זה הוא צעד נוסף לקראת ריכוז סמכויות פוליטיות וביטול הדרגתי של הרפורמות הפוליטיות שהונהגו בסין מאז סוף שנות ה-70.
כדאי להזכיר כי לפני מספר חודשים הכירה המפלגה הקומוניסטית בהגותו של שי כחלק מהותי בקנון הקומוניסטי בסין. בנאומו במעמד שינוי החוקה תיאר שי ג'ינפינג את הצעדים המרכזיים אותם יוביל בהמשך כהונתו, דבר שאנליסטים רבים פירשו כאיתות לכך שג'ינפינג מתכוון להמשיך לכהן עד הרבה אחרי שנת 2023.
הטלטלה הליברלית של סין
פינס מסביר כי מאז הקמת הרפובליקה העממית של סין בשנת 1949 ועד לסוף ימיו ב-1976 של מַאוֹ דְזֶה־דוּנְג (המוכר לציבור הישראלי כמאו צה טונג), הייתה המפלגה הקומוניסטית הסינית בשליטה ישירה על כל חלקי המשק, וביצעה פיקוח הדוק על ההתנהלות האזרחית במדינה.
לאחר מותו של דזה-דונג, החל מאבק פנימי במפלגה הקומוניסטית לגבי מידת הריכוזיות הפוליטית הרצויה למפלגה על הכלכלה והחברה בסין. האגף "הליברלי" בהובלתו של דנג שאופינג, שתמך ברפורמות שכללו נסיגה של שליטת המדינה בשוק וליברליזציה פוליטית הדרגתית, השתלט על המפלגה. שאופינג תמך במה שפינס קורא לו "רפיון בשלטון", גם בריכוז הכוח הפוליטי בידי המפלגה, וגם במתן אפשרות ליצירת שוק חופשי מוגבל.
"שאופינג אמר: 'הגזמנו עם העוצמה הפוליטית', המפלגה התחילה להתערב יותר מדי בכלכלה ובחברה וכמעט מוטטה את הכל', מתאר פינס". גישתו של שאופינג היתה מקלה מאוד יחסית, "בואו ניסוג, ניתן לכלכלה ולחברה להתקיים קצת בלי ההשפעה של השלטון, נרשה חוסר שיוויון, נרשה פערים נרשה בזבוז גם לפעמים, אבל ניתן לחברה לשקם את עצמה", כך פינס.
בין השאר, בתקופתו של שאופינג שונתה חוקת המפלגה הקומוניסטית כך ששלטונו של נשיא המפלגה הוגבל לשתי כהונות בלבד. מאז תקופתו גם הופרטו חלקים ממנגנוני המדינה שהיו עד אז בשליטת המפלגה הקומוניסטית, והשוק הסיני נפתח בהדרגה למשקיעים זרים. השליטה הישירה של המפלגה הקומוניסטית על מערכת הייצור הסינית פחתה בהדרגה, ובהדרגה החלו לקום חברות פרטיות. גם שוק ההון נפתח למסחר מחודש, לאחר שנים בהן נאסר סוג כזה של מסחר, על אף הגבלות ופיקוח מחמירים יחסית מצד ממשלת סין.
בשנת 2000 ביטא הנשיא האמריקאי דאז, ג'ורג' בוש, את תפיסתם של רבים במערב כשאמר כי "המסחר החופשי עם סין יביא לחופש פוליטי… ברגע שמידה כלשהי של חירות כלכלית תושג (במובן של "השוק החופשי") בסין, תבוא גם מידה של חופש פוליטי". עם זאת, נראה כי זהו איננו המצב בסין. בשנים האחרונות, מאז סוף עידן השליטה של שאופינג, וביתר שאת מאז תחילת שלטונו של ג'ינפינג בשנת 2013, החלה המפלגה הקומוניסטית דווקא להדק את השליטה שלה בחיים האזרחיים ובפוליטיקה הסינית, יחד עם המשך הליברליזציה הכלכלית.
נלחם במושחתים ומחזק את מעמדו
ג'ינפינג, עם הצעדים לריכוז הסמכויות, נעשה הסמל למגמה הזו. "כעת אומרים במפלגה: רופפנו יותר מדי, בואו נחזור חזרה. כששי ג'ינפינג נבחר הוא אומר שעכשיו הגיע הזמן לשנת חזרה את הכיוון", אומר פינס.
מאז תחיל כהונתו מוביל ג'ינפינג מהלך נרחב של מאבק בשחיתות בצמרת המפלגה, שכולל הדחות של פקידים בכירים מאד במערכת הפוליטית. מתנגדיו מאשימים אותו בניסיון לחזק את מעמדו במפלגה על ידי הדחת מתנגדיו, כך או כל – כעת נראה כי הבטיח את יכולתו לשלוט בסין ללא הגבלה.
"הרעיון שלו זה שצריך להביא את המפלגה לשליטה איתנה בחברה. האוכלוסיה פחות מעניינת אותו, הוא מתעסק בלהגביר את הפיקוח על הפקידים כדי שלא ידברו יותר מדי דברים שיערערו את הלגיטימיות של המפלגה" אומר פינס.
עם זאת, נראה כי בשנים האחרונות שי ממשיך לקדם את ה"ליברליזציה" של המשק הסיני – לפתוח יותר ויותר ממנו למסחר חופשי, ולהקטין את השליטה של המדינה בו. "הדלת לסין לא תיסגר, אלא תיפתח עוד יותר", אמר ג'ינפינג בנאום לפני מספר חודשים מול נציגי המפלגה. ג'ינפינג טען כי המפלגה בראשותו, "תנקה את סין מהנטיות והחוקים שפוגעים בהתפתחות שוק אחיד בעל תחרות הוגנת, תתמוך בהקמתם של חברות פרטיות ותאיץ את קצב הפיתוח של כל סוגי הישויות הכלכליות".
על אף העובדה כי תחת ג'ינפינג החלה השתלטות מחודשת של המדינה על מספר ענפים בכלכלה הסינית, הוא מקדם מספר רפורמות משמעותיות. החשובות מביניהן הן הרפורמות במגזר הפיננסי, שעשויות לפתוח את המטבע הסיני למסחר לחופשי, ולאפשר תנועת הון קלה ונוחה בהרבה לתוך סין.
פינס מסביר כי "הוא (ג'ינפינג) לא רוצה לבטל את כלכלת השוק. הוא לא רוצה לחזור למצב שבו המפלגה אומרת לכל מפעל מה לייצר ואיך לייצר. אבל הוא רוצה שמצד אחד תהיה כלכלת שוק, אבל שהמפלגה תדע לפקח על כל דבר שקורה".
