חבר הכנסת איתן כבל ('המחנה הציוני') מזהיר: "ישנם מיליון מודרי אשראי בישראל. היום אם אין לך כרטיס אשראי או הוראת קבע בבנק אתה מחוסל". בכנס 'בנקאות 2050' שהתקיים אתמול (ג') בו הרבו להתעסק המשתתפים בעיכוב ביישום רפורמת שטרום, אמר כבל כי על זה דווקא "יש קונצנזוס על זה בכנסת" והדגיש את הצורך להגן על האוכלוסיות החלשות שבהן הרפורמה לא טיפלה – סגירת טלרים, סניפים וכספומטים.

לדבריו של כבל, החברה הולכת להסדרת השימוש בכרטיסי אשראי כנורמה מחייבת, באופן שמשאיר אוכלוסיות שלמות מאחור, ותיאר את הצעת החוק שהגיש במטרה לסייע למודרי אשראי לשלם חובות במזומן. "אמרו לי – אנשים ילבינו הון. אמרתי כן – מישהו ישלם בעבור כולם את החובות שלהם כדי להלבין הון. באוצר יש אנשים מאוד חכמים בעיקר באגף תקציבים וזה מדהים אותי לפעמים מאיפה הם מקריצים את התשובות האלה".

ח"כ איתן כבל. צילום: יונתן זינדל פלאש 90

לגבי המעבר לשירותים פיננסיים דיגיטליים אמר: "אני רואה שהעולם מתקדם, אבל עדיין יש קבוצה גדולה באוכלוסייה שעדיין לא שם וכנראה גם לא תהיה שם". לדבריו, אף שהוא נהנה באופן אישי מניהול פיננסי דרך הטלפון וכמעט ולא נאלץ להגיע לסניף הבנק, הוא התלונן בפני המפקחת על הבנקים שמאשרת פגיעה ברמת השירות ללקוחות הלא מתוקשבים – הקשישים, העולים והערבים.

לפי רן מלמד מעמותת "ידיד", מודרי אשראי הם אנשים שלא יכולים לקבל אשראי, או כאלו בעלי היסטוריה כלכלית גרועה והם מקבלים אשראי בריבית גבוהה מאוד ולכן נדחפים לשוק אפור או שחור. יש 450 אלף איש בישראל שאין להם חשבונות בנק והם מתנהלים בחשבונות בבנק הדואר ללא פקדונות או הלוואות. בנוסף יש בבנקים המסחריים לפחות 700 אלף איש בעלי אשראי מוגבל או מסורבי אשראי. ביחד הם מהווים כמיליון מודרי אשראי. כבל התלונן על האישורים שהפיקוח על הבנקים מעניק לסגירת סניפים, או פגיעה בשירות על ידי צמצום טלרים. מגמת הפיקוח היא לייעל את הבנקים על ידי הוצאת עובדים לפרישה מוקדמת והסבת הלקוחות לצריכת שירותים דיגיטליים שעלות התפעול שלהם נמוכה והם נוחים הרבה יותר. בעבור אוכלוסיות מוחלשות, שירותים אלו לא רלוונטיים. על נושא יוקר הכספומטים הפרטיים אמר כבל: "זה נובע מהעובדה שהבנקים לא עושים את עבודתם. הם לא שמים מספיק כספומטים, השוק הפרטי מנצל את זה ושם בכל מקום. פשוט מאוד".

הכנס עצמו עסק בעתיד הבנקאות בישראל והתמקד בשאלת אי-יישום מסקנות ועדת שטרום. הכנס אורגן על ידי הארגונים החברתיים "אנו", התאחדות הסטודנטים, ובלטו בו גופים כמו עמותת "צדק פיננסי". במושב שעסק בהשפעות הרפורמה על המשק אמר ד"ר מיכאל שראל מפורום קהלת לכלכלה כי אין טעם בהגברת האשראי וסבסודו לשכבות החלשות לטובת רכישת דיור. לטענתו זה יהפוך אותן בעתיד לסיכון מערכתי. "אם רוצים לעזור לשכבות החלשות צריך להגדיל את ההכנסה הפנויה שלהן, לא לדחוף להן אשראי זול".

נשיא לה"ב, רועי כהן, חלק על שראל: "למה שלא יהיה גם להם נכס, שיוכלו להתבסס ולהעביר משהו לילדים?", שאל. כהן טען כי הבנקים מפלים לרעה את העסקים הקטנים לטובת העסקים הגדולים וכי "עסק קטן לא יותר מסוכן מעסק גדול", ואילו עסקים קטנים משלמים ריבית גבוהה יותר רק בשל כח מיקוח חלש. מקור במערכת הבנקאית הסביר ל"דבר ראשון" כי הטענה שגויה, שכן היכולת של בנק לבדוק בקשת הלוואה של עסק גדול היא גבוהה יותר לאור ההיסטוריה שלו. עלויות התפעול של הקצאת אשראי לעסקים קטנים גבוהות הרבה יותר לבנק לעומת הטיפול בעסקים גדולים. הרפורמה בבנקאות עשויה להוסיף מקורות אשראי לעסקים, אך אין היא מטפלת בכלל באפליה בכח המיקוח בין עסקים קטנים לגדולים או במבנה העלויות של הבנקים, המעודד אותם להיטיב דווקא עם עסקים גדולים. בתחום סליקת כרטיסי האשראי עסקים קטנים יכולים להתאגד לאיגוד סולקים ולשפר את המיקוח שלהם מול חברות האשראי, אך אין היום אפשרויות לעסקים קטנים להתאגד מול הבנקים בקבלת אשראי.

מוסדות מסוג אחר

עו"ד יואל בריס, לשעבר היועץ המשפטי במשרד האוצר, היה ראש הוועדה שהקלה בדרישות הסף ובפיקוח על אגודות אשראי ובנקים קואופרטיביים. לדבריו, ההישג אינו רק ביצירת הרגולציה החדשה אלא גם בשינוי בהגדרת המטרות שלה: "לא רק יציבות, אלא גם תחרותיות, חדשנות טכנולוגית ועסקית". אגודת האשראי אופק מונה כיום כבר מעל ל-5,000 חברים אשר יכולים להלוות זה לזה כסף תוך קבלת ריבית גבוהה יותר למלווה ונמוכה יותר ללווה בהשוואה לבנקים. עם זאת, הסיכון בהלוואת אלו גדול יותר. כאשר תקבל האגודה לקבלת פקדונות והלוואות, היא תוכל להעניק אותם שירותים כמו בנק מסחרי, במחיר עדיף ממנו. עם זאת, השירות מותנה בחברות באגודה, שמנייתה עולה כיום כ-1,000 שקלים – רף שמדיר בקלות אוכלוסיות רבות במדינה.

האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית היא מוסד מבוסס יותר שהונו העצמי ניצב כבר על 50 מיליון שקלים. המוסד מעניק הלוואות קטנות ליחידים ולעסקים קטנים ללא ריבית כלל. כיום הוא גם מעניק הלוואת גדולות יותר של עד 200 אלף שקלים לטובת השלמת ההון העצמי לרכישת דיור בשל מגבלת בנק ישראל על גובה המשכנתא – 75% מערך הדירה בלבד. בעתיד, האגודה שואפת להפוך לבנק ללא מטרות רווח, ובכך להוות תחרות של ממש לבנקים המסחריים, תוך הורדת העלויות ללקוחות.

בנקאות קואפרטיבית – בבעלות הלקוחות, היא מודל מוכר ויעיל בעולם, אך לא בישראל. למעלה מ-100 מיליון אמריקאים חברים באגודות אשראי קואופרטיביות מקומיות, ואגודות אלו עמידות יותר למשברים פיננסיים בשל ניהול סיכונים שמרני יותר מבנקים מסחריים. הפיכת האגודה להלוואות ללא ריבית לבנק חברתי שיקבל פיקדונות ויעניק הלוואות בריבית נמוכה, יכולה להיות ניצן קטן של שינוי בשוק אשר מסייע לציבור, ולא עוסק רק בחלוקת הכח בשוק ההון – הנושא בו התמקדה ועדת שטרום וספגה על כך ביקורת. ככלל, הבעיות הפיננסיות של אזרחי ישראל לא נובעות בהכרח מבעיות באסדרת המגזר הבנקאי, כפי שהן נובעות מחוסר הנכונות של מדינת ישראל לחלץ את אזרחיה מעוני. כפי שרמז ד"ר שראל, אם לשכבות החלשות תהיה הכנסה גדולה יותר, הן יוכלו לממן בכסף של עצמן רמת חיים נאותה יותר, ולא יזדקקו בהכרח לאשראי מסוג זה או אחר.