היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הגישה הבוקר (רביעי) את דוח הפעילות הראשון שלה, בתום השנה הראשונה לפעילותה. תפקידי היחידה כוללים את תיאום הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה, קליטת תלונות בנושא והפנייתן לטיפול הגורמים הרלוונטיים, בחינת הצורך בשינויי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה, וקידום הצעות חוק בנושא במשרד המשפטים. תפקיד מרכזי של היחידה הוא מעקב אחר יישום המלצות וועדת פלמור למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, וקידומן, המלצות שקיבלו תוקף בהחלטת ממשלה. על פי הדוח, מבין 52 החלטות אלו, 60% בוצעו באופן מלא, כ-30% נמצאות בהליך ביצוע וכ-10% טרם בוצעו. זאת, תוך שנה וחצי מיום קבלת ההחלטה.
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הוקמה ב-2016, כתגובה למחאת בני העדה האתיופית נגד גזענות ממסדית ואלימות משטרתית שפרצה שנה קודם לכן. מחאה זו והשיח הציבורי הרחב שהחל בעקבותיה, הביאו להכרה בקיומה של גזענות ממסדית, ובצורך להתמודד עם תופעה זו ולטפל בה.
החלטות רבות של הוועדה נוגעות לגופי אכיפת החוק השונים, בראשם המשטרה והפרקליטות. החלטה אחת שבוצעה כבר הינה כי יש לספק יצוג משפטי על ידי הסניגוריה הציבורית לחשוד שטוען כי הופעלה כלפיו אלימות משטרתית על רקע גזעני במהלך האירועים בגינם הוא נחשד. החלטה אחרת הינה צמצום השימוש בטייזר על ידי שוטרים. במטרה ליישם החלטה זו הופצה הנחייה לפיה יש להשתמש בטייזר ככלי למעצר חשודים באופן מידתי ומרוסן, ומתקיים מעקב שוטף במטרה לוודא שהשימוש בטייזר אכן יהיה רק ככלי אחרון. החלטה נוספת הינה כי יורחבו חקירות הקטינים הזוכות לתיעוד בוידאו. זאת, בעקבות ההבנה כי צעירים יוצאי אתיופיה ממעטים להתלונן במח"ש נגד שוטרים, בין היתר כי לרוב חסרות ראיות לתלונותיהם. עם זאת, כרגע החלטה זו נמצאת בהליכי ביצוע בלבד, וקידומה מתעכב.
החלטה נוספת שהוועדה שמה לעצמה הינה הקמת בתי משפט קהילתיים בערים בהן קיים ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה. בתי משפט קהילתיים נועדו לשים את הדגש על שיקום עבריינים ומניעת פשיעה חוזרת, יותר מעל ענישה. הדוח מסמן החלטה זו כהחלטה ש"בוצעה", ומפרט כי כיום קיימים שלושה בתי משפט קהילתיים – ברמלה, בת"א, ובבאר-שבע. למרות זאת, יש לומר כי תוכנית בתי המשפט הקהילתיים החלה לפעול עוד ב-2014, שנתיים לפי הקמת הוועדה, כאשר בית המשפט הקהילתי בבאר-שבע הוקם ב-2014 וזה שברמלה הוקם ב-2015.
החלטה נוספת של הוועדה הינה פתיחת הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה, שוטרים, או אנשי שב"ס, הנוהגים בגזענות במסגרת תפקידם. החלטה זו התקבלה כאשר היועמ"ש מנדלבליט פנה אל נציב שירות המדינה בבקשה לקבוע התנהגות גזענית של עובד ציבור כעבירת משמעת, ולהגביר את האכיפה ביחס אליה. החלטה זו בוצעה עד כה, וכעת נבחנת החלטה נוספת מסוג זה: העמדה לדין משמעתי עובדים במקצועות רישויים שינהגו בגזענות. בעלי מקצועות רישויים הם מי שתפקידם מחייב קבלת רישיון מטעם המדינה: עורכי דין ורופאים למשל. עובדים אלה נתונים זה עתה לרגולציה מטעם המדינה, והיכולת להעמידם לדין משמעתי במקרה בו יפעלו בגזענות במסגרת תפקידם תוביל לכך שגם בעלי מקצועות אלה יחששו לנהוג כך. ביצוע החלטה זו נמצאת כעת בבחינת לשכת היועמ"ש.
החלטה אחרת, שמומשה לפני מספר חודשים, הינה כי המשטרה תחקור היבטים משמעתיים בתיקים שנסגרו על ידי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש), ועניינם שימוש בכוח על ידי שוטרים. התיקים שיועברו כעת לבחינה משמעתית במשטרה יכללו תיקים בהם התלונה היא על שימוש מינורי בכוח על ידי שוטרים, או שימוש בכוח שלא חרג במידה רבה ממידת הכוח שנדרשה במקרה. סוג נוסף של תיקים שיועברו הם תיקים שנסגרו במח"ש ללא חקירה או בדיקה מקדימה, או תיקים בהם ההחלטה שלא לפתוח בחקירה התקבלה על בסיס חוסר עניין לציבור. על-פי נתוני מח"ש, מדובר בכ-180 תיקים בשנה.
החלטה נוספת שבוצעה נוגעת להתנהלות המשטרה, והיא כי במקרים בהם עולה חשד להתנהלות גזענית או פסולה מטעם גורמי האכיפה יש לדווח על כך למח"ש או למחלקת המשמעת במשטרה. פרקליטות המדינה הפיצה הנחייה לאגף החקירות במשטרה ולפרקליטי המחוזות – לפיה, יש לדווח לגורמים הרלוונטים על כל חשד להתנהלות גזענית של גורמי אכיפת החוק. בנוסף, הונחו ראש אגף החקירות ופרקליטי המחוזות להעביר ליחידה לתיאום המאבק בגזענות דיווח כל שלושה חודשים לגבי כלל הפניות שהגיעו אליהם בנושא, על מנת לבחון האם מדובר בתופעה ומה סדר הגודל של הדברים.
הדוח מציין גם החלטות וועדה שטרם בוצעו, שתיים מהן הנן באחריות משרד החינוך: הכשרת עובדי הוראה לטיפול בדעות קדומות ומניעת גזענות, ותמרוץ בתי ספר לעידוד יצירה ותכנים נגד גזענות.
דוגמה אחת להתערבות היחידה מול התנהלות גזענית הינה במקרה שפורסם בתחילת השנה, בו הורי תלמיד כיתה א' ממוצא אתיופי המתגורר במעלה אדומים, לא הורשו לרשום את בנם לבית הספר הקרוב לביתם, שבו לומדת אחותו הגדולה. לטענת הרשות בבית הספר הקרוב לביתו של התלמיד יש ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה ועל כן החליטה הרשות, כי הילד ילמד בבית ספר בצידה השני של העיר. היחידה פנתה לראש עיריית מעלה אדומים בנושא, ופעלה בשיתוף פעולה עם גורמים במשרד החינוך, במשרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים. בעקבות התערבות היחידה שינתה הרשות המקומית את עמדתה והילד נרשם לבית הספר בו הוריו רצו שילמד.
במקרה אחר, צעירה ממוצא ברה"מי תושבת כרמיאל, ניסתה להתקבל לעבודה ל'שניצליה'. במהלך הקשר ביניהם פנתה נציגת המסעדה לצעירה בשאלה אם היא 'יהודייה'. הצעירה, שהיתה נבוכה מהשאלה השיב בחיוב, ולמרות זאת החליטו נציגי המסעדה כי יבדקו את העניין והצהירו: "אצלנו רוסיות לא עובדות". למרות שמקרה זה הגיע לידיעת היחידה, המסעדה הצדיקה את פעולותיה וטענה כי פעלה בהתאם למדיניות הרבנות. כיום מתקיימת בחינה בשיתוף פרקליטות המדינה לגבי שינוי מדיניות זו.
עם קבלת הדוח, אמרה שרת המשפטים איילת שקד כי "לפני שנתיים וחצי פרצה לתודעה הציבורית הגזענות והאפליה כלפי בני העדה האתיופית. מדינת ישראל מטבעה היא מדינה קולטת עליה, מדינה רב תרבותית. אין כל הצדקה לגילויי גזענות רק כיוון שמישהו נולד לעדה אחרת. ננהג באפס סובלנות כלפי כל גילוי של גזענות ממוסדת".
מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור מסרה כי "שאלת קיומה של גזענות ממסדית שהוכרה בהקשר של יוצאי אתיופיה, רלוונטית בימים אלה יותר מתמיד. אני מאמינה שיש בידינו הכלים לפעול לצמצומה, והיחידה לתיאום המאבק בגזענות פועלת בדרכים שונות כדי לטפל בתלונות ולהשפיע על מדיניות. ככל שתזכה לאמון הציבור ויופנו אליה תלונות כך תיטיב היחידה למקד פעילותה".
ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, עו"ד אווקה (קובי) זנה: "גזענות אינה גזירת גורל – היא תוצאה של הבניות חברתיות, תהליכים היסטוריים ותרבותיים שנוצרו על ידי בני אדם, ולכן בני אדם יכולים לשנות אותם. בכוחות משותפים – שירות המדינה, ארגוני החברה האזרחית והציבור בכלל – נפעל למגר את הגזענות וליצור חברה שיוונית וצודקת, המאפשרת לכולם לחיות בביטחון אישי ולממש את עצמם. מדינת ישראל התברכה בפסיפס חברתי מגוון ויפה. הכוח שלנו הוא ביכולת של כולנו לקבל את השונות כערך חיובי, ולהתייחס בכבוד לכל אדם באשר הוא אדם".
יו"ר המועצה הציבורית המייעצת ליחידה, המשנה (בדימוס) לנשיאת העליון, השופט אליקים רובינשטיין: "הגזענות היא תולעת מכרסמת והעלולה להוליד שכמותה, שכן אינה רציונלית, והיא ככל פוביה המכוונת כנגד 'אחר'. כנגד תופעות אלה יש צורך ביד חזקה ובוטחת, וההכרח לא יגונה, ואדרבה. יש לברך על מינוי ממונים במשרדי ממשלה להידרשות לתלונות בשל גזענות ממסדית. לדעתי יש מקום להרחיב דבר זה גם לשלטון המקומי, שהשאלות העולות בו בתחום זה אינן פחותות מאלה שבשלטון המרכזי".
