שמותיהם של הזוכים בתחרות 'פרסי השינוי הגלובלי' (Global Change Award), לחדשנות בטכנולוגיות אופנה וטקסטיל, הוכרזו אתמול (רביעי), ולראשונה צוות ישראלי זכה במקום השלישי בתחרות ובמענק של 150 אלף אירו לפיתוח הרעיון. הצוות הישראלי בהובלת רננה ועודד קרבס גבר על למעלה מ-2,600 הצעות שהוגשו לתחרות מתוך 151 מדינות ברחבי העולם בזכות הטכנולוגיה הייחודית שפיתחו – Algae Apparel, ההופכת אצות לסיבי ביו ולצבע ידידותי לסביבה ולעור.

בנוסף לסכום הכסף בו זכו, יקח הצוות חלק בחממת האצה טכנולוגית שאורכה שנה, שמטרתה לספק לצוותים הזוכים ארגז כלים, רישות עסקי, וחשיפה שיסייעו להם במימוש רעיונותיהם, גישה ישירה לתעשייה והדרכה כיצד למקסם את ביצועיהם.

Algae Apparel שואף לפתור שתי בעיות מרכזיות בייצור הבגדים: ייצור הטקסטיל וצביעתו על ידי שימוש באצות כחומר הגלם. ייצור בדים באופן קונבנציונלי מכותנה דורש כמות רבה של מים וחומרי הדברה, וצביעתם כוללת לרוב שימוש בחומרים כימיים חזקים שנועדו לקשור את הצבע לבד, תהליך הגורם לזיהום סביבתי רב. מפתחי Algae Apparel שואפים להפוך את האצות מהאוקיאנוסים הסובבים אותנו לחומר גלם חדש ממנו יפתחו בד אורגני המתכלה בתום השימוש בו וצבע אקולוגי לצביעת הבדים. לדברי המפתחים ללבישת בגדי האצות ישנו יתרון נוסף והוא החומרים נוגדי החמצון (אנטי-אוקסידנטים) והוויטמינים שהאצות פולטות לעורו של הצרכן בעת הלבישה.

"אנחנו מרגישים תחושת גאווה, אישית ולאומית. מאד שמחים וגאים להיות שגרירים ולהפיץ את העשייה שנעשית בישראל", אמרו רננה וד"ר עודד קרבס ל'דבר ראשון' לאחר הזכייה. "עצם קבלת ההכרה הבינלאומית והיכולת להיות החלוצים בשינוי ממשי של תעשייה שלמה נותן לנו את האפשרות להיות מנוע של שינוי וצמיחה. הפרס שקיבלנו, מעבר למענק הכספי, נותן לנו תמיכה גדולה לרוחב התעשייה וגישה לכל חלקי שרשרת הייצור".

"אנו נעדיף לפתח ולהשאיר את הטכנולוגיה בארץ" השיבו השניים לשאלתנו היכן בכוונתם לפתח את הטכנולוגיה שיצרו. "אנחנו בהחלט בעננים – אבל זוכרים שצריך להמשיך ולעבוד. השנה הזו הולכת להיות מסחררת מבחינת קפיצה משמעותית – כחברת סטארט-אפ קטנה למגרש של השחקנים הראשיים. אנחנו מאד נרגשים ושמחים לייצג את ישראל", סיכמו השניים.

רננה קרבס, בוגרת החוג לעיצוב אופנה בשנקר, עבדה כמעצבת אופנה בברלין ושם נחפשה לאתגרים העומדים בפני תעשיית האופנה. בהמשך למדה קרבס לתואר שני באופנה בת-קיימא באסמוד ברלין, ובמסגרתו חקרה את עולם האצות והאפשרויות להשתמש בהן בעולם האופנה והטקסטיל. את היוזמה שזכתה בתחרות, פיתחה יחד עם אביה ד"ר עודד קרבס.

רננה קרבס ואביה ד"ר עודד קרבס (קרדיט: יח"צ)

מלבד הצוות הישראלי, זכו במקום הראשון בתחרות ובמענק על סך 300 אלך אירו יזמי הטכנולוגיה Crop-A-Porter מארה"ב שפיתחו מכשיר המסוגל להפוך שאריות מגידולים חקלאיים כגון אננס, בננות וקני סוכר, לסיבים ביולוגיים מהם ניתן לייצר בדים אקולוגיים. במקום השני ובמענק על סך 250 אלך אירו זכתה טכנולוגיית The Regenerator משבדיה המשתמשת בכימיקל ידידותי לסביבה המסוגל להפריד מחדש כותנה ופוליאסטר ובכך לאפשר להשתמש בהם בשימוש חוזר כחומרי גלם חדשים. יחד עם טכנולוגיית Algae Apparel הישראלית זכו במקום השלישי מפתחי טכנולוגיית Fungi Fashion מהולנד שבאמצעות השימוש בשורשי פטריות בשילוב עם טכנולוגיית תלת-מימד מקווים לייצר בגדים בהתאמה אישית שלא דורשים גזירה ותפירה, ויזמי טכנולוגיית Smart Stich מבלגיה שפיתחו חוט מיוחד המחבר את חלקי הבגד השונים אך מותך בחום ומקל על ההפרדה בין חלקי הבד הניתנים למחזור לבין הכפתורים, הרוכסנים ושאר העיטורים על הבגד.

"אני מברך את הצוותים הזוכים שהוכיחו לנו שלחדשנות אין גבולות וכי שורשיה במחשבה האנושית. היום אנו פותחים חממת האצת חדשנות בת שנה עבור הצוותים. בחממה זו, קרן H&M, Accenture ומכון KTH המלכותי לטכנולוגיה בשטוקהולם יתמכו בזוכים במטרה לקצר את משך היישום של רעיונותיהם ולהביא אותם למרכזי אופנה וחדשנות בשטוקהולם, ניו יורק ושנחאי", אמר קארל-יוהן פרסון, חבר מועצת המנהלים של קרן H&M ומנכ"ל חברת H&M.

תחרות פרסי השינוי הגלובלי שהוקמה וממומנת על ידי קרן H&M, הזרוע הפילנטרופית של ענקית האפנה המהירה, מתקיימת זו השנה השלישית ומציגה חמישה פיתוחים טכנולוגיים בשלבי פיתוח ראשוניים שליזמיהם יוענקו מענקים בסכום כולל של מיליון אירו לצד ליווי ותמיכה מצד אנשי הקרן בהמשך הדרך. התחרות מתקיימת לצד ההבטחה של ראשי תאגיד האופנה להגיע ליעד השאפתני 'לסגור את הלולאה' עד 2030, כלומר, להגיע למצב בו חומרי הגלם בתהליך הייצור ממוחזרים במקום לצרוך חומרי גלם חדשים.

למרות שהיא לרוב לא נתפסת ככזו, לתעשיית האפנה השפעה העצומה על כדור-הארץ ועל בריאות תושביו. על פי הערכות, היא המזהמת השנייה בגודלה לאחר תעשיית הנפט, ואחראית לכ-8% אחוז מסך פליטת גזי החממה בכדור הארץ. כמו כן, צורכת התעשייה כמות מים רבה וחומרי הדברה לגידול חומרי הגלם מהם עשויים הבגדים, זאת בנוסף לכמות הפסולת שיוצרים הבגדים שלנו בתום השימוש בהם.

בשנים האחרונות עקרונות הקיימות ומחשבה על הסביבה החלו לתפוס מקום גם בקרב גורמים מרכזיים בתעשיית האופנה, כאשר לדוגמה, מגזין האופנה 'ווג' הכריז על שנת 2017 כשנה בה הקיימות הפכה ל"אופנתית".

כל הזוכים בתחרות Global Change Award השלישית. (קרדיט: יח"צ)

לצנן את ההתלהבות

יש לציין כי למרות שהפיתוחים הטכנולוגיים נראים מפתים ומהפכניים, הם עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים מאד ולא בטוח מה יהיה עתיד הטכנולוגיות שהוצגו בתחרות. הזוכים בתחרות בשנתיים האחרונות לא הצליחו עדיין לפתח מוצר מתפקד כלשהו, ולכן לצד הפיתוח והמחקר של טכנולוגיות שנועדו 'לסגור את הלולאה' חשוב להמשיך ולפתח שיח ביקורתי כלפי תרבות הצריכה ותרבות האופנה המהירה, שהרגילה אותנו לצרוך בגדים בכמות רבה ובזול. אסור לנו לשגות במחשבה שיום אחד תגיע הטכנולוגיה שתאפשר לנו לצרוך באותו אופן כמו היום רק בלי 'רגשות המצפון' והנזק הסביבתי והאנושי.

במחקר מקיף על ההשפעה הסביבתית של תעשיית האופנה שפורסם בפברואר האחרון טענו החוקרים כי גם הגעה למודל ייצור מעגלי מלא תשפיע רק על חלקים מסוימים משרשרת הייצור, ולא תשפיע על השלבים המרכזיים הגורמים למרבית פליטות גזי החממה – שלבי האשפרה והצביעה. ולכן קבעו החוקרים כי ההשפעה של 'סגירת הלולאה' תשיג ירידה של 10% בלבד מסך פליטות הגז של תעשיית הביגוד.

פועלות במפעל טקסטיל בהודו. למצולמות אין קשר לכתבה (AP Photo/Mahesh Kumar A)

נקודה נוספת למחשבה היא שהתחרות מאורגנת על ידי הקרן הפילנטרופית של תאגיד האפנה H&M, אחד מהתאגידים הגדולים בתעשיית האופנה ובעל שליטה והשפעה רבה בתוכה. לצד פעילותו הפילנטרופית ממשיך התאגיד, באמצעות הזרוע העסקית שלו, לפעול באותם אופני פעולה מזהמים ומנצלים. רק בנובמבר נחשף כי H&M שורפת עודפי בגדים עוד לפני שהגיעו לחנויות. כמו כן, ישנן טענות כי הזרוע הפילנטרופית של התאגיד ובתוכה התחרות הנ"ל משמשות כלא יותר מ"גרינווש" (מצג שווא של אידאולוגיה ירוקה) כדי להתחמק מביקורת ולהצליח למכור לנו יותר בגדים בפחות רגשות אשם.

בהקשר זה, חשוב לזכור כי הפתרון לנזק הסביבתי של תעשיית האופנה טמון לא רק בטכנולוגיות חדשות שאולי יועילו לנו בעשור הבא אלא גם בשינויים מהותיים בהרגלי הצריכה והייצור שיכולים לתרום להפחתת הנזק הסביבתי כבר ממחר בבוקר.