"בכל תחילת שנה אני יושב עם הכלכלנים שלי, בוחן את 'תחזית הכנסות המדינה' שבתקציב ותופס את הראש. אני אומר לעצמי 'וואו, איך אנחנו עומדים בזה?'. הסכום המטורף שבתחזית הוא היעד שלי".
את המשפט הזה אמר לנו מי שהיה מופקד בחמש השנים האחרונות על גביית המסים מאיתנו, אזרחי המדינה, ואין ספק שהוא עמד ביעד. בתקופתו של משה אשר, ראש רשות המסים היוצא, חצו הכנסות המדינה את רף 300 מיליארד השקלים בשנה, ונוצרו עודפי גביה של עשרות מיליארדי שקלים. מהסיבה הזו, כנראה, קשה היה שלא להרים גבה במהלך הראיון המקיף שהעניק ל"דבר ראשון" טרם פרישתו.
אין מצב שתבוא ותגיד, "בואו תאתגרו אותנו יותר, אנחנו עומדים ביעדים ואפשר להעלות את התחזית"?
"היעדים הם גבוהים, הכלכלן הראשי מעלה אותן מראש. ואנחנו מחפשים כל שנה איך אנחנו מצליחים לעמוד ביעד הזה".
אתה מדבר על הצלחות בגביה אבל מי שרואה את העודפים שמצטברים כל שנה עלול להגיע למסקנה שיש פה הערכת חסר של הכנסות המדינה.
"אנחנו עושים הרבה מאוד פעילויות, גם בחקיקה וגם בהרתעה. אלו דברים שהכלכלן הראשי לא יכול לאמוד אותם. קשה לאמוד מה יתפסו ומה לא יתפסו. כשאני יושב עם הבנקים בשווייץ ומעודד אותם לדווח על כספי הישראלים שנמצאים אצלם, המודל של הכלכלן הראשי לא יודע לחשב את זה. כל הפעולות הללו של העמקת הגביה לא חוזים אותן, אבל הן נכנסות לתחזית בשנה הבאה.
"וכמובן, שאם בשנה מסוימת יש נפילה בנתוני המקרו, תהיה גם נפילה בגביה וראינו את זה ב-2012".
התחזית הזו בסופו של דבר קובעת את תקרת ההוצאה ביחס לגרעון. האם אין מקום להעלות את התחזית, לאור הישנות הגבייה העודפת?
"אנחנו מדברים על שני אחוז עודף. זה לא הרבה".
אלו מיליארדי שקלים בתקציב שיכלו לצאת לקשישים ולנכים
"זה גם יכול היה להיות 2% פחות. מה יותר טוב בסוף שנה, שיהיה לך שני אחוז תוספת או שני אחוז פחות? קח בחשבון שאי אפשר לדייק, אלו תחזיות".
"ב-2017 עקפנו את הצפי בכ-18 מיליארד שקלים. במקור היעד היה 294.5 אבל צריך להוריד ממנו כשני מיליארד שקל בגלל נטו משפחה ובגלל שנפל חוק מס על דירה שלישית. אז הבסיס שלי הוא 293 מיליארד והגענו לכ-18 מיליארד שקלים יותר".
מתי במהלך 2017 הבנת את זה?
"חלק מהתמונה התבהרה בסוף הרבעון הראשון של השנה, כשראינו שאנחנו בפלוס של 2 מיליארד שקל מהאומדן שלנו. תכפיל פי ארבע זה 8 מיליארד שקל. בהמשך השנה גבינו עוד ועוד ועוד ולקראת סוף השנה נכנס הסיפור של חברות הארנק".
מפחידה יותר מהמשטרה
מנהל רשות המיסים הוא אחד התפקידים בעלי העוצמה וההשפעה החזקות במגזר הציבורי. אשר צמח בתוך המערכת, עורך דין ורואה חשבון מוסמך שהחל לעבוד ברשות המסים בשנת 1991 כמפקח מס בסניף "פקיד שומה" בפתח תקווה. ב-98' החל לעבוד כיועץ למנהלי הרשות והמשיך בשורה של תפקידים ניהוליים, עד שמונה במרץ 2013 לראש הרשות. את מקומו יתפוס היום (חמישי) ערן יעקב, שהיה עד לאחרונה הממונה על השכר במשרד האוצר.
אשר, המשדר מקצועיות וענייניות בכל הופעותיו, חתום על קפיצת המדרגה שעשתה רשות המסים. נדמה שבקרב מקבלי החלטות ואף בציבור נוצרה הערכה לרשות, גם אם זו לא החליפה את האיבה המקובלת שחשים אזרחים כלפי גובי המסים.
הסיפור של רשות המסים הוא סיפור של מערכת ממשלתית שהוחלט להפסיק לייבש ולקצץ, והתוצאות מופיעות ב"שורת הרווח" של המדינה (לא שאמורה להיות למדינה "שורת רווח", אבל זה כבר סיפור אחר). מי שהניע את התהליך הזה היה שר האוצר ב-2013, יאיר לפיד.
קראנו על תוספת של 700 תקנים לרשות המסים
"הוספנו 230 עובדים ועוד סטודנטים. 700 עובדים נוספים לרשות זה היה רק בעיתון. תוספת כח האדם הייתה חשובה מאוד. צפויה תוספת נוספת של כמה מאות עובדים לרשות המיסים, אך זה נדחה משנה לשנה ואני מקווה שבשנה הקרובה נתחיל בגיוסים.
"עד המהלך הזה היינו בגרעון מאוד עמוק של כוח אדם. התוספת הזו, של 5% מכוח האדם ברשות, הייתה אוויר לנשימה אבל היא לא מספיקה. בשנה האחרונה גייסנו סטודנטים. גם אם הם נותנים חצי משרה זו תוספת משמעותית שעוזרת המון בקידום של משימות.
"קידמנו לא מעט תהליכי חקיקה שנועדו להגדיל את בסיס המס ולייצר מצב שכולם משלמים את המס. אם זה חברות ממשלתיות, השקעות בחוץ לארץ או השקעות של חברות זרות, מיסוי הקיבוצים המתחדשים ועוד".
"עשינו ניצול טוב יותר של התקנים על בסיס פרישה של עובדים. כשעובד פרש במחלקת השירות והגביה, עם התקן שהתפנה יכולתי לקלוט מבקר חשבונות במע"מ או מבקר מס הכנסה. בחלק של השירות הכנסנו יותר טכנולוגיות ואת התקנים הפנינו למקומות שבהם נחוץ יותר שיקול דעת וידע מקצועי. בשנים האחרונות פתחנו כמה קורסים של חקירות, מבקרי מע"מ ומס הכנסה ובעצם אנחנו משביחים את כח האדם.
"בנוסף, בשנים האחרונות הלכנו להתייעלות מאוד משמעותית, בעיקר בשיטות עבודה, בטכנולוגיה וגם בחקיקה טובה יותר".
חוק ההסדרים של התקציב הקודם, שעבר ב-2016, היה דוגמה מובהקת לצורת העבודה של הרשות תחת אשר. מבין פרקי חוק ההסדרים, הפרק של תיקוני חוקי המס היה המפורט ביותר, וכלל בין היתר את מיסוי חברות הארנק ופעולות נוספות שהניבו לקופת המדינה הכנסות משמעותיות. אשר מסביר שהמטרה היא סתימת "פרצות מס".
"קידמנו לא מעט תהליכי חקיקה שנועדו להגדיל את בסיס המס ולייצר מצב שכולם משלמים את המס. אם זה חברות ממשלתיות, השקעות בחוץ לארץ או השקעות של חברות זרות, מיסוי הקיבוצים המתחדשים ועוד".
איך זה עובד?
"רשות המיסים פועלת כדי לגלות פרצות מס. אנחנו נמצאים כל היום בשטח, עושים ביקורות, שומות ופרה-רוּלינג (מענה לבקשות חוות דעת מקדימות שמוגשות על ידי גופים שונים לרשות המסים – ע.כ.) ואנחנו מזהים איזה בעיות יש ואילו חוות דעת של רואי חשבון ועורכי דין שוחקות את בסיס המס.
"פעם אחת אנחנו לוקחים את אותם המקרים לבית המשפט. מוציאים שומה ובית המשפט שפוסק לטובת השומה שהוצאנו סותם פרצת מס. פעם שניה כשאנחנו מזהים פרצות עמוקות אנחנו הולכים עם האוצר ומגישים הצעת חוק שמתקנת את המצב".
על מי מקלים, על מי מקשים
שנת 2017 הייתה חריגה בהכנסות רשות המסים ממס דיבידנדים. אשר מציין כי בעוד שבדרך כלל מס הדיבידנדים מניב כ-1 מיליארד שקלים בשנה, הרי ששנה שעברה הניב כ-13 מיליארד שקלים. חלק ניכר מהסכום הזה, כ-8 מיליארד שקלים על פי ההערכות, הגיע ממיסוי חברות הארנק.
קיבלתם ביקורת על המבצע הזה. היו שאמרו שההנחה הייתה גדולה מדי ולכן הגביה עברה את הצפי.
"שר האוצר, סגן השר והמנכ"ל מרוצים מאוד מהעניין הזה. נכון שבפועל גבינו הרבה יותר ממה שתכננו. צפינו מיליארד ובפועל גבינו 13 מיליארד. אבל במבצעים קודמים אלו הסכומים שקיבלנו עם הנחות הרבה יותר גדולות. אז הטלנו שיעורי מס של 5% ו-12%. הפעם המבצע היה של 25% מההכנסות. זה שיעור מס גבוה, למעשה זה שיעור המס שהציבור משלם (לעומת בעלי שליטה).
"אני מאוד שמח שהייתה חקיקה מוסכמת. גם הלשכות (רואי החשבון ויועצי המס) לחצו שניתן גם מקל וגם גזר. הם, רואי החשבון ויועצי המס ישבו עם הלקוחות שלהם, עברו תיק תיק ואמרו להם כדאי לכם. ברפורמות הקודמות זה לא קרה. עשו מבצעי גביה ולא חיברו את רואי החשבון לעניין אז פחות אנשים ניצלו את המבצעים.
"בסופו של דבר הסיפור הוא עובדים מצוינים שקמים כל בוקר לעבודה ושאפשר לסמוך עליהם. זה מה שיש לנו פה ברשות המיסים ובזכותם אנחנו עומדים ביעדים האלה"
"הפעם הגדילו לעשות, כשרואי החשבון הלכו עם בנק לאומי שפרסם מודעות שאמרו לאנשים – בואו שלמו את המס ואני אתן לכם כסף בריבית זולה. הבנק הרוויח הלוואות, אנחנו הרווחנו מיסים שלא היו משולמים ובעלי חברות הארנק נהנו מהנחה ומהדיבידנדים. WIN WIN לכולם. חלק גדול מאוד מהחברות ששילמו במבצע הזה היו חברות שבמשך שנים ארוכות לא חילקו דיבידנדים. זה אומר שהגענו לשכבות סלע עמוקות של כסף שלא היה מגיע לציבור".
אבל מדובר בכסף שהיה מגיע בשנה הבאה או עוד שנתיים.
"חלק כן וחלק לא. אנשים מאוד עשירים לא צריכים את הכסף הזה לצריכה השוטפת שלהם. הם מוציאים משכורת מהחברה, חיים ממנה ושהשאר יישאר לשכב בחברה מבחינתם".
מה דעתך על הביקורת שנמתחה סביב ההקלות במס לתאגידי ענק במסגרת חוק עידוד השקעות הון? האם זה מוצדק במקרים כמו טבע או רכישת אייפקס את תנובה, שם גם מבקר המדינה מתח ביקורת?
"אני חושב שלקחו פה משהו מאוד פופוליסטי ורכבו עליו. צריך להבין, המדינה, כמו מדינות אחרות בעולם, מנסה להביא משקיעים זרים לישראל. אנחנו פונים למשקיעים בעולם ואומרים להם, תשקיעו אצלנו, כשתמכרו את ההשקעה תהיו פטורים ממס. זה לא על נדל"ן לא על נפט, זה על המניות. תלך תקנה מניות של חברה תעשייתית בישראל, תשביח אותן, תמכור ותהיה פטור ממס.
"איך משק מתפתח? כשאתה מיצית את הערך של הנכס שלך אתה יכול למכור אותו למישהו אחר שיכול להגדיל את הערך, לעשות עם החברה שלך משהו יותר טוב ולקחת אותו קדימה. ברגע שזה מצליח כולם נהנים מזה. זה מגדיל את התוצר ואת הפריון וזה מייצר מקומות עבודה. אנחנו לא רוצים להפריע לכלכלה החופשית לעבוד. הכלכלה יודעת להסתדר לבד. לכן היום כל משקיע הון שמשקיע בישראל מקבל פטור אם יש לו רווח הון על המניות שלו.
"אז באה לפה חברה, שהיא יותר משמעותית ממשקיע בודד והיא עשתה מגוון של השקעות. בחלק היא לא הצליחה ובחלק היא הצליחה. אחריהם רכשה החברה את ברייטפוד הסינית. אם הסינים יכפילו את השווי וימכרו אותה מישהו יבוא בטענות? יש להם פטור והוא קבוע בחוק.
"בעולם מקובל, שמשקיעי חוץ פטורים במדינה שהם משקיעים בה. הם חייבים במדינה שלהם. ככה כל מדינה מנסה לייבא הון. אם נגיד להון הזה אל תבואו לפה, עם מי נהיה פה? עם עצמנו. אנחנו באמת כלכלה כל כך גדולה שיכולה לפתח את עצמה. בעולם אנחנו נקודה קטנה ואנחנו חייבים להביא הון זר לפה.
"דוגמה אחרת היא הנושא של קרנות ההון סיכון וההיי-טק הישראלי. מ-1992 התחילו לפעול פה קרנות הון סיכון. עד היום הקרנות הישראליות גייסו 15 מיליארד דולר כלומר 54 מיליארד שקלים. הכספים האלה אם הם מצליחים לעשות אקזיט הם פטורים ממס. אולי במדינת המקור הם משלמים אבל כאן הם פטורים. לולא הכסף הזה לא היה כאן היי-טק, שום סיכוי שבעולם. היינו מדינת מדבר. מאיפה היה נוצר ההיי-טק? מהלוואות של הבנקים? הם לא נותנים לסטרט אפים לירה. זה סיכון מטורף. גם המשקיעים הישראלים לא נכנסים להיי-טק. וזו התעסוקה עם הפריון הכי גבוה (אני שם את הבנקים בצד) כולם מבינים שזה הדבר הכי חשוב. וזה תודות למדיניות שמשכה לפה השקעות זרות".
אבל לא היה צריך את דו"ח מבקר המדינה כדי להבין שההשקעה של איפקס בתנובה לא באמת תורמת למשק הישראלי.
"למה לא תורם?"
הם לא הוסיפו עובדים, הם לא יצרו שווקים חדשים.
"הם ייעלו את החברה. בשנים האלה שאייפקס שלטה בתנובה גבינו הכי הרבה כספי מיסים מהחברה עצמה. על רווחי הון יש פטור, אבל מס חברות תנובה שילמה כמו שלא גבינו 50 שנה לפי כן. מהפעילות השוטפת. לא מנדל"ן. נכון שהרווח הון בסוף פטור אבל בתוך החברה גבינו. אז אפשר להציג את זה בכל מיני דרכים כמו 'העלו את מחיר הקוטג". אבל כל משקיע שנכנס לחברה רוצה להגדיל הכנסות ולצמצם הוצאות, ככה ערך המניה שלו עולה. ככה פועלת הכלכלה. אני לא מדבר על חזירות. אלא על הגדלת רווחים באופן לגיטימי".
איך אתם מחליטים מתי הטבות מס באמת מעודדות את הפעילות במשק?
"ההטבות הללו מקובלות בכל העולם. זה לא דבר חריג לישראל. כולם מתחרים על אותם משקיעים ועל אותן חברות שיגיעו לפה. אם כל העולם עושה את זה כנראה שזה טוב. אם אנחנו ננסה להתחכם ונטעה זו תהיה בכיה לדורות.
"בתחום ההיי-טק אנחנו רואים את ההצלחות. צ'ק פוינט התחילה מסטארט-אפ קטן שיכל לצמוח בזכות ההשקעות הללו. האקזיטים של חברות ההיי-טק מגיעים בזכות המדיניות הזו. אחד לאלף סטארט-אפים מצליח. אנחנו מדינה קטנה. יש פה כמות מוגבלת של כסף. אז אם יש מישהו מבחוץ שיבוא ויעשה את זה מה רע? סך הכל זה מביא יותר צמיחה, יותר תעסוקה, יותר צריכה, יותר מס הכנסה ויותר מס חברות. אנחנו צריכים את זה.
"בסופו של דבר אנחנו מרוויחים מזה. לא צריך להסתכל על סיפור אחד אלא על התמונה הכוללת. לפעמים אנחנו אוהבים להסתכל על הצלחה של מישהו, אבל לפני ההצלחה הזו היו לו הרבה כישלונות שאנחנו לא רואים. בחשבון הכולל צריך להסתכל על הדברים בפרופורציה".
העובדים והעתיד
אשר מסרב לפרט את תכניותיו בכל הנוגע לעתידו האישי. אחרי קריירה שלמה במגזר הציבורי, ועל סף גיל הפנסיה, מעניין יהיה לראות לאן ימשיך. בכל הנוגע לרשות המסים אשר מסמן את המפתח להצלחה.
אנחנו לא יכולים להתמודד עם המשכורות שנותנים במגזר הפרטי, אבל לעבוד את הציבור זה ערך, לשרת את המדינה את האזרח. העובדים שלנו מתחברים לזה".
"בסופו של דבר הסיפור הוא עובדים מצוינים שקמים כל בוקר לעבודה ושאפשר לסמוך עליהם. זה מה שיש לנו פה ברשות המיסים ובזכותם אנחנו עומדים ביעדים האלה. אם אין לנו את זה לא נצליח לעמוד במשימה הזו. אני מאוד שמח שיש לנו את העובדים שיש לנו, את ההנהלה שיש לנו ואת תוכניות העבודה שלנו".
עובדי רשות המיסים נאבקו בשנה האחרונה על תוספות שכר. איך זה נראה היום?
"בכל ארגון יש לחצים לתוספות שכר. כך גם אצל עובדי רשות המיסים. ב-2015 הגענו להסכם שבמסגרתו נתנו 17,000 שקלים מענק לעובדי הרשות. בימים אלה אנחנו חותמים על הסכם נוסף שבמסגרתו תהיה תוספת בשיעור של כ-9%. זה הסכם ביניים לקראת הסכם שיחתם ב-2020. לא משתכרים פה כמו עובדי הבנקים, ואין פה מאיון עליון, אבל יש שיפור שנותן לעובדים תחושה טובה שמכירים בעבודה הטובה שהם עושים וכמובן שזה מסייע בגיוס עובדים חדשים.
"יש לנו מריבה עם השוק הפרטי, עם משרדי רואי חשבון ועורכי דין על כח אדם. ברור שהעובדים הטובים שלנו, שאנחנו רוצים אותם במערכת, מבוקשים מאוד בשוק הפרטי. אנחנו לא יכולים להתמודד עם המשכורות שנותנים שם אבל לעבוד את הציבור זה ערך, לשרת את המדינה את האזרח. העובדים שלנו מתחברים לזה".
אתגרי העתיד שמסמן אשר לרשות המסים נוגעים, כמה לא מפתיע, להעמקת הגבייה.
"לצערנו עדיין יש המון הון שחור שנמצא מעבר לים. מבדיקה שעשינו יש גושים גדולים בשוויץ באנגליה ובארה"ב וגם בהונג קונג וסינגפור, ויש בעוד כמה מקומות. עשינו תהליך של גילוי מרצון מאוד מוצלח. חשפנו של 30-25 מיליארד שקלים הון שחור שנמצא ברובו בחשבונות בנק בשוויץ.
"אני אישית נסעתי לבנקים בשוויץ ואמרתי להם שאני לא מחייב להביא את הכסף חזרה, רק יגלו וישלמו מס. הבנקים הרימו את הדגל הזה והודיעו ללקוחות, תיגשו לגילו מרצון. השיטה מאפשרת לבדוק באנונימיות כמה מס אתה צריך לשלם. עשינו את זה באוקטובר 2014 ואני שמח.
"ההון השחור מחו"ל הולך להיכנס בגל אכיפה מאסיבי בזכות החלפת מידע עם הבנקים בחו"ל. מספטמבר 2018 אנחנו נכנסים לפרויקט של כל מדינות ה-OECD שבו כל המדינות ישתפו מידע והרבה דברים יחשפו. כרגע זה נמצא אצל היועמ"ש שיאשר את התהליך. אנחנו קוראים לאזרחי ישראל, בואו תגלו מרצון, תקבלו חסינות מהליך פלילי ונגבה את הכסף. יש גם מקל וגם גזר".
"לאחרונה הייתי בהונג-קונג וגם בסינגפור", הוא מגלה.
אשר מביע שביעות רצון מהשיטה שהפעילו למיסוי עסקים וגילוי כסף שחור, ועדיין שואף לשיפור.
"אנחנו מרכזים מאמץ וביום אחד עושים מאות ביקורות בענף אחד. כדי לייצר אפקט שהעוסקים בתחום ישמעו על המבצע ויבינו שעדיף לא לעבוד בשחור. בנוסף פועלים לצמצום השימוש במזומן. כשאתה משלם במזומן אין לו עקבות ולספק אין תמריץ לכתוב את ההכנסות בספרים. מרגע שחלק גדול מהמסחר עבר לרשתות, שם הכל נרשם (70% מהמכריות של הירקות והפירות עברו לרשתות) ככה גם עם האופנה ועם מוצרים נוספים.
"גם השימוש באשראי צמצם את העלמות המס אבל עדיין מדובר בכמויות מאוד גדולות. יש 560,000 עוסקים מורשים בישראל ולא כולם מדווחים באופן מלא על כל ההכנסות.
"הדבר הנוסף הוא להגיע לצ'יינג'ים. חלק מהצ'קים שנפדים כדי להעלים הכנסות נפדים בצ'יינג'ים תמורת כסף מזומן. הגענו אל הצ'יינג'ים ושאבנו מהם את המיידע ואנחנו מעמתים את בעלי העסקים עם הצ'קים שהם המירו שם.
"תופעה נוספת שקיימת כבר 20-10 שנה הן החשבונות הפיקטיביות. העסק רושם את ההכנסות שלו אבל כדי לאפס את שורת הרווח הוא קונה חשבונות פיקטיביות. כאילו יש לו הוצאות. הוא משלם עמלה למי שמפיק את החשבונית.
איך זה עובד? מישהו מפסיד מזה בצד השני.
"נגיד שיש לך רווח של מיליון שקל, אתה קונה עשר חשבוניות של 100,000 שקל. הוא מדפיס לך חשבוניות ומשרשר את זה אחורה. אנחנו הולכים עם השרשרת ובסוף מגיעים לנרקומן במזרח ירושלים שאין מה לעשות איתו".
