הריבית בארה"ב ממשיכה לעלות: היו"ר החדש של הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב – הפד) ג'רום פאוול, הודיע אמש על העלאה נוספת של הריבית המרכזית, מ-1.25% לטווח של 1.75%-1.5%. העלאה זו מהווה צעד נוסף לעבר חזרה סיום עידן הריבית האפסית שהונהגה מאז המשבר הפיננסי של שנת 2008.
העלאת הריבית היא ההחלטה הראשונה של פאוול כיו"ר הפד. למרות שהוא נחשב ניצי יחסית, ותומך בהעלאות ריבית נוספות, נראה כי הוא ממשיך את הקו אותו הובילה קודמתו בתפקיד, ג'נט יילן. נראה גם כי בכוונתו להמשיך את מגמת העלאת הריבית, אך יבצע אותה באופן הדרגתי ואיטי, כדי לשמור על יציבות השוקים הפיננסים.
כזכור, בחודש שעבר חוו בורסות ברחבי העולם ירידות שערים קיצוניות, בעקבות חשש מכך שהפד יחליט להעלות את הריבית בקצב גבוה מהמתוכנן. עם זאת, הצעד שהתקבל אתמול היה ידוע מראש, והסוחרים בשוקי ההון היו מוכנים אליו. הפד צופה שלוש העלאות ריבית בשנת 2018, בעקבות קצב הצמיחה המרשים של המשק האמריקאי, שעל פי הערכותיו תעמוד על 2.5% בשנת 2018. שיעור האבטלה בארה"ב, כך על פי הפד, יעמוד על 4% בלבד.
במסיבת העיתונאים שקיים אחרי ההודעה, אמר היו"ר החדש כי "שוק העבודה חזק ומתחזק עוד יותר. התחזית הכלכלית שלנו לטווח הבינוני התחזקה, על רקע התמריצים הפיסקליים. האינפלציה ברמה נמוכה וצפויה לעלות באופן הדרגתי".
על קצב העלאת הריבית, אמר פאוול כי בכוונתו לעשות זאת "לא מהר מדי, ולא לאט מדי". לדבריו, "קשה להביא את ארצות הברית לקצב צמיחה של 3% בשנה", ו"חברי הבנק מקווים שרפורמת המס תוביל לעלייה בתפוקה ובפוטנציאל הצמיחה".
עוד התייחס פאוול לחששות ממלחמת סחר בעקבות הטלות המכס של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ואמר כי חברי הוועדה מודאגים ממדיניות הסחר אולם היא לא השפיעה על התחזיות.
למה מעלים?
העלאת הריבית באה בעקבות החשש שעליות שכר עתידות להביא לעליות מחירים בתהליך הנקרא אינפלציה. הבנק הפדרלי מגדיר את יעד האינפלציה שלו כ-2%, ונתוני האינפלציה אמנם נמוכים מכך באופן עקבי, אך בכירי הבנק הביעו חשש מפני התגברותו. כפי שאמר רוברט קפלן, אחד מנגידי הבנק "אנחנו נראה לחצים אינפלציוניים השנה. אני מאמין שהפד צריך לנקוט במדיניות מצמצמת, הדרגתית אך בטוחה".
הפד הוריד את הריבית בארה"ב לרמה אפסית בעקבות המשבר הכלכלי בשנת 2008, במטרה לעודד את התרחבות הכלכלה, ולקצר כמה שניתן את המיתון. כעת מעלה הבנק את הריבית המרכזית, במטרה להאט את קצב ההתרחבות של המשק. העלאות ריבית יקשו על השקעות חדשות בכך שייקרו את ההלוואות, ויעודדו את אזרחי ארה"ב לחסוך את כספם בבנק, במקום להוציא אותו בשוק. כך, הם מקווים למנוע התרחבות שהם מגדירים כמוגזמת, במטרה למנוע עליית מחירים.
בנוסף, עשוי הבנק המרכזי להאיץ את קצב הביטול של תכניות ההרחבה הכמותית, שנועדו לתמרץ עוד יותר את המשק, ולעודד את הצמיחה. במסגרת תכנית ההרחבה הכמותית, הבנק המרכזי "מדפיס" כסף, באמצעותו הוא רוכש אג"ח ממשלתיות ממוסדות פיננסיים כמו בנקים. כשהבנק המרכזי רוכש כמויות גדולות של אג"ח, הוא בעצם מעביר כמויות גדולות של כסף למוסדות הפיננסיים. כתוצאה מכך, כמות ההון הנזיל בו מחזיקים הבנקים גדלה. ככל שהבנקים מחזיקים בכמות גדולה יותר של כסף, כך הם מעוניינים להלוות יותר – מה שמגדיל את היצע ההלוואות, ומוזיל את הריבית עליהן. הריבית היא בעצם "מחירה" של ההלוואה, או מחיר הכסף. כמו כל סחורה בשוק, כשהיצע הכסף גדל, מחירו יורד. כך, ככל שהבנק המרכזי רוכש כמות גדולה יותר של אג"ח, הריבית תקטן.
כשהריבית יורדת ההלוואות הופכות לכדאיות יותר, לעסקים משתלם יותר להלוות ובכך להגדיל את עסקיהם. לצורך ההתרחבות, החברות זקוקות לעובדים נוספים, דבר אשר מגביר את הביקוש לעבודה, ומאפשר לעובדים לדרוש עליה בשכרם. העובדים קונים יותר באמצעות המשכורות, ובכך מתגברת הפעילות הכלכלית. עם זאת, כעת עשוי הבנק המרכזי לנקוט מדיניות מצמצמת, במטרה למנוע את המשך ההתרחבות.
