דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מסתננים

העצרת נגד הגירוש / אלפים השתתפו בהפגנה נגד גירוש המהגרים האפריקנים ומבקשי המקלט

לטענת המארגנים הגיעו לכיכר רבין 25,000 אנשים שמחו נגד גירוש המהגרים האפריקנים ומבקשי המקלט למדינה השלישית | שולה קשת: ״נווה שאנן, השכונה שלי מאז ומתמיד. יצאנו הערב מבתינו והגענו משם, מהעיר השחורה לכאן,להשמיע קול חד וברור נגד הגירוש"

הפגנת המחאה נגד גירוש המסתתנים האפריקנים ומבקשי המקלט בכיכר רבין 24 במרץ 2018 (צילום: 'עוצרים את הגירוש')
הפגנת המחאה נגד גירוש המסתתנים האפריקנים ומבקשי המקלט בכיכר רבין 24 במרץ 2018 (צילום: 'עוצרים את הגירוש')
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

אלפים הפגינו אמש (מוצ"ש) בכיכר רבין בהפגנה הגדולה של תנועות המחאה כנגד גירוש המהגרים האפריקאים ומבקשי המקלט למדינה שלישית. הנוהל, אם לא ישונה ביום שני הקרוב ע"י בג"ץ, אמור להתחיל מיד לאחר ליל הסדר, ב-1.4.

שולה קשת, תושבת דרום ת"א קראה מעל לבמה: ״נווה שאנן, השכונה שלי מאז ומתמיד, היא החצר האחורית של העיר הלבנה. דברים שרואות משם לא רואים מכאן. לכן, יצאנו הערב מבתינו והגענו משם, מהעיר השחורה לכאן, אל כיכר העיר הלבנה, להשמיע קול חד וברור ולומר קבל עם ועדה: לכנות את מבקשי המקלט "מסתננים"– זאת גזענות! ולכלוא אותם בחולות ובסהרונים – זה גירוש! לקרוא למשפחות מזרחיות "פולשות" – זאת גזענות! ולהרוס את בתיהן לטובת מגדלי פאר של טייקוני הנדל"ן – זה גירוש! לאשר אחת-עשרה אשרות פליטות בלבד מתוך עשרות אלפי בקשות של מבקשי המקלט שהוגשו – זאת גזענות! ולהרחיק אותם למדינה שלישית – זה גירוש! ודחיקת תושבות ותושבים ותיקות מחוץ לביתן וקהילתן – זה גירוש!״.

הפגנת המחאה נגד גירוש המסתתנים האפריקנים ומבקשי המקלט בכיכר רבין 24 במרץ 2018 (צילום: 'עוצרים את הגירוש')
הפגנת המחאה נגד גירוש המסתתנים האפריקנים ומבקשי המקלט בכיכר רבין 24 במרץ 2018 (צילום: 'עוצרים את הגירוש')

גם ראובן אברג'יל מבוגרי 'הפנתרים השחורים' ופעיל נגד גירוש המהגרים האפריקנים ומבקשי המקלט, נאם בהפגנה: ״באתי להעביר מסר לממשלה ומנגד לחזק את הפליטים ולומר להם שהם לא לבד. אנחנו נעמוד לצידם עד שיעשה הצדק המוחלט. הנה לכם הזדמנות יקרה מפז להכניס לקמפיין 70 למדינה את ההצלחה שלכם לפתור את בעיית הפליטים ולשקם את שכונות דרום העיר ת"א. לעשות את זה בצורה מכבדת ומכובדת שנותנת הזדמנות גם לנו כמדינה להוכיח שכן אנחנו יכולים להתמודד עם בעיה שאנחנו יצרנו אותה וליבינו את השנאה כלפי פליטים שלא חטאו ולא פשעו רק ביקשו ומבקשים חיים! ׳אם תרצו אין זו אגדה׳ – המשימה פשוטה וניתנת לפתרון!״.

לצד אברג'יל וקשת נאמו הפעילים החברתיים אבי יאלו, ליטל ביטון, מורן מקמל והופיעו האמנים חמי רודנר, יהודה קיסר ועלמה זוהר. ההפגנה הקודמת תחת המסר "נגד גירוש הפליטים בעד תושבי דרום ת"א" התרחשה ברחוב לוינסקי, כאשר רבים ממשתתפיה היו אפריקאים בעצמם והשתתפו בה אלפים רבים. גם תנועות ארגוני נשים בחרו להתנגד לגירוש. בהנחיית האירוע השתתפו תנועת הצופים, תנועת תרבות, השומר הצעיר ואיג"י.

לא לגירוש בשם היהדות

גם בציבור הציוני-דתי החלה תנועת מחאה נגד הגירוש, הנקראת "לא תסגיר", לפי הפסוק "לא תסגיר עבד אל אדוניו, עמך ישב בקרביך" (דברים, כ"ג). הארגון תובע: "בשם השמירה על הצביון שלנו כחברה יהודית מוסרית, אנחנו קוראים למוסדות המדינה לבדוק באופן יסודי את בקשות המקלט ולתת הגנה זמנית למי שיוכר כפליט על פי אמות המידה הנהוגות במדינות מערביות". באתר מציינים כי שיעור ההכרה בפליטים הוא נמוך באופן קיצוני ובלתי סביר. לשיטתם, בירושלים חיים 2,500 מהגרים אפריקנים ומבקשי מקלט ונוכחותם "אינה מורגשת". בארגון תומכים במדיניות קליטה אשר תגרום לפיזור מבקשי המקלט ברחבי הארץ.

הרב אהרון ליבוביץ', ראש ישיבת 'סולם יעקוב' בירושלים, אמר בעצרת: אני פה בשם התורה. עכשיו הזמן לצעוק, ודווקא עכשיו הזמן לאהוב את הגר ולהתנגד לגירוש מבקשי המקלט. אני עומד כאן הערב בתור רב, בתור אזרח בישראל, בתור שכן של מבקשי מקלט, בתור בן-אדם, ובתור יהודי מודאג וכועס. יהודי שרואה איך אפילו בערב פסח – חג החירות, החג בו אנחנו מצווים לזכור כי גרים היינו, המדינה שלנו לוחצת את הגר, אוסרת אותו, רודפת אותו – ומבקש לגרש אותו מקרבנו."

הפגנת המחאה נגד גירוש המסתתנים האפריקנים ומבקשי המקלט בכיכר רבין 24 במרץ 2018 (צילום: 'עוצרים את הגירוש')
הפגנת המחאה נגד גירוש המסתתנים האפריקנים ומבקשי המקלט בכיכר רבין 24 במרץ 2018 (צילום: 'עוצרים את הגירוש')

הזיג-זג של בג"ץ

בניגוד מסויים להחלטה קודמת של בג"ץ, בשבוע שעבר הוצא בבג"ץ צו ארעי המקפיא את ההוצאה לפועל של הגירוש, והודיע למדינה שעליה להגיש עד יום שני הקרוב (26.3) כמה אנשים מועמדים להרחקה על פי הנהלים אלה ופירוט, בפילוח מספרי, באיזה שלב מצוי הליך ההרחקה של מועמדים אלה. על ההחלטה השפיעו, ככל הנראה, עדויות לפיהן אלו שעזבו מרצון למדינות רואנדה ואוגנדה, אינם זוכים לאפשרות להיקלט במדינות אלו, מסמכיהם מוחרמים, והם נוטים להשתמש בכסף שקיבלו מישראל – סכום משמעותי של 3,500 דולר – על מנת לנסות להימלט מחדש ממדינות אלו ולהגיע לאירופה, תוך הסתכנות בהתעללות, רצח וטביעה בים. גם החלטת בית הדין לעררים בחודש שעבר, לפיה עריקה מצבא אריתריאה מהווה עילה להכרה בפליטות, מטילה צל על מדיניות אי ההכרה של ישראל ביותר מ-99% מהבקשות שנבדקות של מסתננים מאריתריאה.

בקרב המתנגדים לגירוש עולה הטענה כי הגירוש מיועד לעשרות אלפי מסתננים מאפריקה וכי הוא מתעלם מנוכחות בלתי חוקית של כ-200,000 איש בסך הכל – פלסטינים, אוקראינים גיאורגים ורבים אחרים. עם זאת, אלפי שוהים בלתי חוקיים שאינם מסודאן או אריתריאה מגורשים בכל שנה מישראל למדינותיהם, פעולה שאיננה חוקית לגבי מסתננים מסודאן או מאריתריאה, שכן גירוש למדינת המקור צפוי לסכן את חייהם יותר מאשר מסתננים ממדינות אחרות. גם בקרב שוהים בלתי חוקיים שהגישו בקשות מקלט ישנם אלפי אנשים ממזרח אירופה, אשר "מתחרים" באפריקאים על האפשרות להגיש בקשה בשעות הפתיחה של רשות האוכלוסין וההגירה – אפשרות שפתוחה כיום רק בלשכה בבני ברק.

קרדיט: לא תסגיר
קרדיט: לא תסגיר

מה עם תושבי דרום תל אביב?

השאלה האם מותר או אסור לגרש מסתננים מישראל לאפריקה עומדת בנפרד מהשאלה כיצד ניתן לטפל בצפיפות ובהזנחה של שכונות דרום תל-אביב, בהן חיים חלק גדול מהמסתננים והפליטים, ומטילים עומס עצום על תשתיות האיזור. בסקר של מכון סמית, מטעם הארגונים המתנגדים לגירוש, נראה שגם תושבי דרום העיר, סבורים ברובם שאין לגרש מסתננים בלי לבדוק באופן ראוי את הסיבה שבגללה הגיעו לישראל, ואם הם אכן פליטים, להעניק להם מקלט. אף על פי כן, רובם לא מעוניינים כי אותם מבקשי מקלט ופליטים יחיו דווקא בדרום תל אביב. 

גם לפני 2007, השנה בה החלו להסתנן לישראל פליטים מאפריקה במספר משמעותי, המצב בשכונות הדרום היה קשה, ובמקום המסתננים גרו בשכונות הסובבות את התחנה המרכזית עובדים זרים משלל מדינות בעולם. לטענת חלק מהתושבים, העובדה שאז היה מדובר באנשים שיש להם לאן לחזור, יוצרת הבדל לגבי מגוריהם לעומת המסתננים מאפריקה.

שפי פז מתנועת "החזית לשחרור דרום תל אביב", שתומכת בגירוש, ונעצרה במהלך ההפגנה לאחר שניסתה להתפרץ לבמה, אמרה בתגובה לעצרת המתוכננת כי "השמאל מתדלק מלחמת אחים בדרום תל אביב, וכל מפגן תחת הכותרת 'נגד הגירוש ובעד דרום תל אביב' הוא עוד חבית של שמן רותח שנשפכת על מדורת האיבה". להפגנות אותן מארגנת פז בעד הגירוש מצטרפים בעיקר פעילי ימין דתיים, אשר מביעים טענות שהקריאה לקלוט פליטים מסתירה כוונה של אנשי שמאל לפגוע בזהותה היהודית של המדינה, עמדה עליה חזר בעבר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

צעירים אפריקאים בדרום תל-אביב (צילום: תומר נויברג / פלאש 90).
צעירים אפריקאים בדרום תל-אביב (צילום: תומר נויברג / פלאש 90).

בלי מדיניות מסודרת

כעת, כאשר המדינה שחררה את העצורים במתקן "חולות", ועל נוהל הגירוש המאושר חל צו הקפאה בלתי מוגבל בזמן, הממשלה עומדת בפני מצב מסובך – היא מפירה שוב ושוב את הבטחותיה לתושבי דרום תל אביב לטפל בהם, והיא מתמודדת עם נזק הסברתי עצום לישראל, אשר מוצגת שוב ושוב בעולם כמי שמגרשת מבקשי מקלט ופליטים מאפריקה. אמנם הנוהל הרשמי של המדינה אוסר על גירוש פליטים ומבקשי מקלט, אך מדיניות הבדיקות המחמירה מעבר למקובל בעולם, הפכה את הנוהל הרשמי בדבר גירוש של מהגרי עבודה בלבד לבלתי אמין וישראל מוצגת כמי שמפירה זכויות אדם.

רק 11 מבין אלפי מבקשי המקלט מאריתריאה זכו להכרה בישראל עד כה, אולם יש לציין שמעל 1000 מבין כ4,000 פליטי חבל דארפור זכו למעמד של תושב ארעי בישראל, המעניק להם את רוב זכויות האזרח למעט הזכות להצביע לכנסת. ילידי אריתריאה וסודן נהנים גם כיום מ'הגנה קבוצתית', שמגינה עליהם מגירוש למדינת המוצא. שאלת תוקף ההגנה במקרה של גירוש למדינה שלישית נידונה כעת בבג"ץ

בתחילת החודש פנה מנכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, לקיבוצים וביקש מהם – "ארחו את מבקשי המקלט. זו שעת מבחן לכולנו". התנועה עורכת מפגשי הסברה בנושא, וחברים בה מקדמים יוזמות לקלוט במשקי הקיבוצים מבקשי מקלט, באופן שעשוי להקל במעט את ריכוז הפליטים בדרום תל-אביב. כל ההחלטות אותן קיבלה עד כה הממשלה בעשור האחרון לא כללו עבודת מטה מסודרת המציגה חזון כיצד יש להתמודד עם הזרים במדינת ישראל. ההחלטות החשובות עד כה – ה"הגנה הקבוצתית", ההכרה החלקית בפליטי דארפור, מדיניות 'חדרה-גדרה, הקמת הגדר בגבול מצרים, הקמת כלא 'סהרונים' ומתקן 'חולות', תמריצי העזיבה מרצון, והנסיון לכפות עזיבה בכוח – כולם היו פתרונות ארעיים, שלא דומים למדיניות קליטה מסודרת. מדיניות כזו, אם אי פעם תתקבל, תקבע יעדים ברורים לצמצום מספר הזרים במדינה ומדיניות טיפול בכל אדם, לפי המעמד שיש לו, תוך הגדרה כיצד הוא יכול לממש את הזכויות שלו מרשויות המדינה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!