הממשלה אישרה הבוקר את התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. התכנית אמורה לעודד שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות בישראל ובין מאות חברות סטארט אפ. על פי התכנית החברות יקבלו גישה למאגרי מידע של קופות החולים, למידע הפרטי של כל אחד מהמבוטחים. הסכנה כאן היא שמידע רפואי אישי יועבר לחברות פרטיות שלמדינה אין שליטה או יכולת פיקוח על מה הן יעשו עם המידע שבידן. בהתחשב בכך שהחברות הן עסקיות ומטרתן רווח כספי הן יכולות להעביר את המידע לגורמים מסחריים ולמעשה לסחור בפרטיים האישיים של כל אחד מאיתנו.
ראש הממשלה בירך הבוקר על אישור התכנית ואמר על מאגר המידע "לנו יש קרוב ל-9 מיליון איש. זה מאגר נתונים ממוקד על הרקורד הבריאותי של כל אחד ואחת מאתנו בעשרים השנים האחרונות. זה נכס עצום ואנחנו רוצים להעמיד אותו לחוקרים ולמפתחים ולחברות". נשאלת השאלה – האם המידע הזה הוא נכס של המדינה או פרטים אישיים השייכים לכל אזרח?
בעיני הבעייתיות של התכנית היא העדר הדיון הציבורי והעדר אפשרות לסרב להשתתף בה. ודבר נוסף הוא הרקורד המאוד מאוד בעייתי של המדינה בשמירה על מידע פרטי של אזרחים
האם בכלל ניתן לשמור על סודיות ופרטיות במצב שבו מעבירים כמות אדירה של מידע לחברות פרטיות? נעם רותם, אקטיביסט בתחום הפרטיות ברשת אמר ל'דבר ראשון', כי "יש אפשרות לעשות אנונימיזציה (בכאילו) של המידע. זאת אומרת במקום להגיד שהמידע שייך ל"ישראל ישראלי" ישנו את השם ל"1234". ככה (כאילו) מי שיקבל את המידע לא ידע על הבעיות הרפואיות של ישראל ישראלי. הבעיה היא שיחסית קל לעשות "דה-אנונימיזציה" של המידע, ולקשר מספרים לאנשים, למשל: אם יש לך גישה לחיובי האשראי של אנשים (וחברות האשראי מוכרות את זה) – אפשר להצליב מי עבר טיפול רפואי בתאריך מסוים, ולקשר את זה למידע הכאילו אנונימי. הבעיה העיקרית היא שאין באמת תקנים לסיפור הזה, ואין שום פיקוח על מה עושים עם המידע. לאדם הפשוט אין מה לעשות בקשר לזה, המידע שלו מועבר בלי הסכמתו".
רותם מוסיף, "בעיני הבעייתיות של התכנית היא העדר הדיון הציבורי והעדר אפשרות לסרב להשתתף בה. ודבר נוסף הוא הרקורד המאוד מאוד בעייתי של המדינה בשמירה על מידע פרטי של אזרחים, והרקורד המאוד מאוד בעייתי של רמת אבטחת המידע בארגונים מסחריים בארץ. אין באמת גוף שלוקח אחריות על הדברים האלה, ולזרוק לשם את המידע הכי אישי ורגיש זו פשוט חוסר אחריות".
עלות התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית עומדת על 1 מיליארד ₪ לחמש השנים הקרובות. התכנית גובשה על ידי צוות ממשלתי בין משרדי בהובלת ישראל דיגיטלית שבמשרד לשוויון חברתי ומשרד הבריאות, יחד עם משרד רה"מ, אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החדשנות, מל"ג/ות"ת ומשרד הכלכלה והתעשייה.
על פי התכנית תעודד הממשלה ותתקצב שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות בישראל לבין מאות חברות הסטארט אפ הישראליות העוסקות בבריאות דיגיטלית, שמספרן עומד כעת על למעלה מ-470 כאשר 7% מחברות הסטראט אפ הנוסדות מידי שנה בישראל הן חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית. חברות אלו, השוקדות על פתרונות רפואיים מתקדמים, יעמידו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים למערכת הבריאות. אחד מאבני היסוד של שיתופי הפעולה הללו יהיה בהענקת נגישות לחברות למאגרי ה-Big Data הרפואיים של הקופות ויוכלו להריץ עליהם את האלגוריתמים שהן מפתחות ולבצע פיילוטים של הפתרונות הדיגיטליים שהן מפתחות.
כחלק מהנחות המוצא של התכנית, קופות החולים בישראל מחזיקות מאגרי נתונים רפואיים מהמקיפים ביותר בעולם (לשם המחשה, מאגר הנתונים של קופת החולים הכללית ושל קופת החולים מכבי ממוקמים במקום השני והשלישי, בהתאמה, במדדי האיכות של מאגרי הנתונים הרפואיים בעולם) ובהם ההיסטוריה הרפואית של כל אחד ואחד מאזרחי ישראל לאורך חייו. אלא, שמערכת הבריאות הממוסדת בישראל נעדרת המיומנות, המשאבים וכוח האדם כדי לנצל באופן מיטבי את מאגרי ה-Big Data שברשותן. כעת, נוכח שיתוף הפעולה שיקודם יוכלו אזרחי ישראל ליהנות מפתרונות רפואה מתקדמים, מאפשרויות לחיזוי מצבם הרפואי, טיפולי רפואה מונעת וחשוב מכך, ייהנו מטיפול רפואי אישי, המתבסס על מאפייניהם הרפואיים האישיים, ולא על פרוטוקול רפואי ממוצע הנוהג כיום. לא ברור איך ישמר המידע הרפואי של כל אחד מאיתנו אם תהיה גישה למאגר לחברות פרטיות וגורמים חיצוניים נוספים.
במסגרת התכנית הלאומית יוקם מאגר "פסיפס" מאגר נתונים רפואיים ייחודי שיורכב ממתנדבים הלוקים במחלות ו/או בעיות רפואיות מורכבות שהרפואה טרם מצאה כלים יעילים דיים להתמודד איתן. מאגר פסיפס הוא מאגר מהונדס המאפשר לבצע מחקרים על חתכים ייחודיים באוכלוסייה ולהריץ בהם מניפולציות מחקריות נדרשות בדרך לפיתוח טכנולוגיה שתפרוץ דרך בתחומי הטיפול וההתמודדות עם מחלות כעין אלה, ובהן: מחלות לב, שבץ, סוכרת, מחלות כליות, סרטן, צליאק, אוטיזם, ADHD, קרוהן, אלרגיות, פוסט טראומה, דיכאון, חרדות ומחלות נפש נוספו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו על אישור התכנית: "אנחנו עושים מהלך בעל משמעות היסטורית. אנחנו מפתחים את תעשיות המחר. למעשה אלה תעשיות ההווה. הן מבוססות על שילוב של שלושה דברים – בסיסי נתונים גדולים מאוד, אינטליגנציה מלאכותית וקישוריות. בפוטנציה זה יותר גדול מהסייבר, שהוא תחום ענק, זה יותר גדול מהתחבורה, תחום ענק גם כן. התחום הזה של בריאות דיגיטלית מוערך בשישה טריליון דולר. בואו נניח שנקבל עשרה אחוז שוק ריאלי מתוך הפוטנציאל הזה, לדעתי זו הערכה שמרנית, זה שש מאות מיליארד דולר שוק, ומתוכו, אם אנחנו נצליח, כפי שהצלחנו בסייבר וברכב האוטונומי ובתעשיות הרכב שלנו, אנחנו צפויים כאן להגדלה משמעותית במוצרים חדשים. מהם המוצרים החדשים? יש לישראל בסיס מידע ענק שחובק כמעט את כל האוכלוסייה. לנו יש קרוב ל-9 מיליון איש. זה מאגר נתונים ממוקד על הרקורד הבריאותי של כל אחד ואחת מאתנו בעשרים השנים האחרונות. זה נכס עצום ואנחנו רוצים להעמיד אותו לחוקרים ולמפתחים ולחברות על מנת לקבל שני דברים– אחד, רפואה מונעת, שתיים, רפואה פרסונלית, מכוילת אישית לאדם".
שר האוצר כחלון גם בירך על התכנית, "את השנתיים האחרונות ישראל סיימה כאחת הכלכלות המובילות והצומחות ב-OECD. הכסף של פירות הצמיחה מופנה למקומות הנכונים. אנחנו מחזקים את המערכות החברתיות של ישראל – הבריאות, החינוך והרווחה באופן חסר תקדים. בכדי להמשיך, לצמוח, להתפתח אנחנו חייבים לפתח כל הזמן מנועי צמיחה חדשים. התכנית היא פרי של עבודה קשה ומאומצת. לפעמים יש נטייה לחשוב שלוחצים על כפתור והדברים קורים. מדובר בהשקעה בהיקף של כ-900 מיליון ₪ והכסף כבר שוריין ונצבע. לישראל יש את ההון האנושי הטוב בעולם, כעת נותר לפתח את הסביבה העסקית המתאימה ואין לי ספק שתתפתח כאן תעשייה מובילה ברמה בינלאומית. הצמיחה מגיעה מחדשנות, אם נקפא על השמרים, לא רק שלא נתקדם – נלך לאחור."
מבחינת עלויות, התכנית תתוקצב בכמיליארד ₪ לחמש שנים, בתשתיות מחקר ופיתוח, הן במערכת הבריאות והן בחברות הפרטיות. למעלה מ 620 מיליון ₪ יוקצו להקמת תשתית מחקרית, הקמת מאגר פסיפס ועוד. בנוסף, 223 מיליון ₪ יוקצו לתמיכה במו"פ דיגיטלי רפואי באקדמיה ובתעשייה. בהקשר זה, נציין כי כ-30 מיליון ₪ יוקצו לטובת יצירת הון אנושי בתחומי הבריאות הדיגיטלית, אשר יושקעו בצורת מלגות סטודנטים וקידום ההייטק. כדי לעודד התקשרות בין החברות למערכת הבריאות, תשקיע הממשלה כ 50 מיליון ₪ לפישוט הרגולציה בבריאות דיגיטלית.
השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: "בעידן הדיגיטלי יש שתי ברירות – לצעוד קדימה או להישאר מאחור, ישראל בוחרת שוב ושוב לצעוד קדימה ולהוביל. התכנית מהפכנית, פורצת דרך ותמצב את ישראל כמעצמת בריאות דיגיטלית עם שירותי רפואה מהאיכותיים והמתקדמים בעולם. מתנה גדולה לשנת השבעים לישראל, לישראל ולעולם כולו".
טרם נתקבלה תגובת משרד הבריאות.
