חוק השקיות הצליח להשיג את מטרתו ויש לשקול את הרחבתו, כך לפי הודעה שפרסם היום (ראשון) בנק ישראל, לקראת פרסום הדו"ח לסיכום 2017. על פי בדיקת הבנק, מדד השימוש בשקיות נחתך פי 5 בהשאווה בין הרבעון השני של 2016, לפני כניסת החוק, לעומת לרבעון המקביל בשנה שאחריו. מבדיקת שיעור השינוי לפי אשכולי למ"ס, עולה שדווקא בערים העניות ביותר חל השינוי הקטן ביותר בשימוש בשקיות, אם כי לא בפער משמעותי.

בראשית ינואר 2017 נכנס לתוקפו חוק, שמטרתו סביבתית, המחייב את רשתות המרכולים הגדולות לגבות היטל בגובה עשר אגורות עבור כל שקית נשיאה חד-פעמית  שהצרכנים מקבלים בקופות. חוק זה נוגע רק לרשתות הסופר מרקט הגדולות, ואינו מחייב את הצרכניות והמכולות המקומיות.

בבנק ישראל מציעים להרחיב את החוק להרחיב גם לרשתות נוספות, "אף אם הדבר כרוך בקשיים ביישום". בנוסף, מעלים את האפשרות לחוקק חוקים דומים לתחומים סביבתיים נוספים. בדברי הסיכום נכתב כי החוק מוכיח כי "ניתן להביא לשינויים התנהגותיים מהותיים באמצעות צעדי מדיניות שפגיעתם הכלכלית בצרכן קטנה, בפרט כאשר מדובר במעבר מחלוקה בחינם לגביית תשלום מזערי". 

לפי הדו"ח המבוסס בין השאר על נתוני המשרד להגנת הסביבה ועל סקר שנערך בינואר 2018, ירד מספר השקיות בהם השתמשו הקונים בצורה דרמטית, בשיעור של כ-80%.  בבנק ישראל מציינים כי השינוי בשיעור השימוש בשקיות ירד פחות דווקא ביישובים הממוקמים בעשירונים הנמוכים, ומייחסים לעובדה זו את ההנחה שהנטל הכלכלי לא מילא תפקיד מרכזי בהפחתת צריכת השקיות. עם זאת, ניתן להסביר זאת גם בגורמים אחרים, כמו נגישות לרכב ולרכישת אמצעים חלופיים לנשיאת המוצרים.

אף שהחוק חל רק על הרשתות הגדולות, בבנק ישראל מציינים כי הוא נוגע כמעט לכל האוכלוסייה: 94% מהנשאלים בסקר שנערך בינואר האחרון השיבו כי הם נוהגים לערוך קניות במרכולים שבהם גובים תשלום על שקיות. מסקנה נוספת בדו"ח היא כי שינוי ההתנהגות איננו קשור לנטל הכלכלי, תוך הסתמכות על הסקר בו ציינו הנשאלים גם את ההזדהות עם מטרת החוק (50%) או לחץ חברתי (25%). עם זאת, 66% מהנשאלים אמרו שהגורם המרכזי להפחתת השימוש בשקיות מבחינתם הוא "מכיוון שהן עולות כסף".