האם הליך טכני במסגרתו הוחלף הרכב השופטים בבג"ץ, צפוי לשחק בקרוב לטובת ארגוני העובדים והעבודה המאורגנת בכלל? בחודש יולי אשתקד סערו הרוחות בשוק העבודה ובמערכת המשפט לאחר שהשופטת אסתר חיות, אז עדיין לא נשיאת העליון, הדהימה את יושבי האולם כשהעירה כי ההסתדרות מציגה "קו רדיקלי" בעניין זכות השביתה, בעת רפורמות מבניות שמובילה המדינה. היא גם הוסיפה שורה שטלטלה עוד יותר: "לאחר 20 שנה, ייתכן שהגיעה העת לבחון מחדש את דיני העבודה".
המגמה שהסתמנה מכיוונם של חיות וחבריה להרכב כל כך הדאיגה את באי כוחה של ההסתדרות ושל ועד עובדי חברת החשמל, עד שאלה מיהרו להודיע כי הם מפסיקים את העיצומים בחברה. במקביל הם ניהלו מו"מ מהיר מול המדינה על הרפורמה במשק החשמל, ולפני כחודשיים הודיעו באופן חגיגי כי גובשה הסכמה שמייתרת לכאורה את העתירה שהגישה המדינה לבג"ץ, נגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה שהתיר לעובדי חברת החשמל לנקוט בעיצומים על רקע תכניות הרפורמה. בינתיים, דווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו התעקש שלא למשוך את העתירה, כדי לקבל פסק דין עקרוני שיביא לצמצום זכות השביתה.
אלא שתקוותיו של נתניהו ושל עוד כמה אחרים, כך נדמה, היו מעט מוקדמות מדי. "הרכב החלומות" של אלה המבקשים להחליש את העבודה המאורגנת התחלף בימים האחרונים, בשל פרוצדורה טכנית בעיקרה: בג"ץ הוציא ביולי האחרון צו על תנאי שיצר את מה שמכונה "יחידה דיונית נפרדת" – דבר המחייב שיבוץ הרכב חדש עם חידוש הדיונים בעתירה. מי בהרכב הנוכחי? השופטים מני מזוז, עוזי פוגלמן וענת ברון – שלושה שנחשבים יחד להרכב מעמיק יותר בתחום דיני העבודה עם סיכוי לרוח שונה מזו שנשבה באולם של חיות, נעם סולברג ודוד מינץ.
לצד שינוי ההרכב, הוגשו לבג"ץ גם בקשות הצטרפות להליך מצד הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודי, שזיהו כי העתירה בעלת השלכות עקרוניות על מעמד זכות השביתה בישראל – לא משהו שהם יכולים לעמוד בו מהצד. ההרכב החדש יצטרך לחשוב היטב לא רק האם הוא שוחק את מעמדם של ארגוני העובדים, אלא גם האם הוא מאפשר שחיקה בעצמאות היחסית שניתנה עד היום לבתי הדין לעבודה – כמי שנהנו מאוטונמיה שיפוטית בכל הקשור לתחום העבודה ויחסי העבודה הקיבוציים בפרט.
המשא ומתן הוקפא
במשרד האוצר ניסו לשדר לאחרונה מסרים כפולים. מחד, טענו, כפי שהורה נתניהו, שדיוני הרפורמה לא קשורים לעתירה לבג"ץ. מנגד, הפצירו בראש הממשלה לקבל את עמדת ההסתדרות, כלומר לבטל בהסכמה את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר אישרר במפורש את זכות השביתה של עובדי חברת החשמל, אך גם להימנע מפסיקה עקרונית חדשה. מבחינת יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, לא היה מקום למסרים כפולים, והמשא ומתן על הרפורמה, שהתקדם מהסכמה עקרונית לקראת הסכם מפורט, הופסק והוקפא במצב שקרוב לסיום. בין שר האוצר משה כחלון (כולנו) וניסנקורן ישנה הסכמה נוספת לגבי תקציב 2019 בו התבקשה ההסתדרות לדחות תוספת שכר במגזר הציבורי שכבר הוסכמה, וגם היא עשויה להימצא בסיכון.
תשובות עוד השבוע
ביום ד' הקרוב אמורה הפרקליטות לשלוח לבג"ץ הודעת עדכון שעל בסיסה אמור להיקבע מועד חדש לדיון, זאת לאחר שנתניהו ביקש בפעם הקודמת לדחות את הדיון בטענה שעומס האירועים לא איפשר לו להתעמק בסוגיה. הדיון האחרון בנושא בין כחלון לנתניהו הסתיים ללא הסכמות, ולא ברור האם השניים דיברו על העניין מחדש עד כה. תרחיש של פיצוץ ההסכמות על הרפורמה, יכול לגרום לנזק משמעותי למשק החשמל, אשר החלטות רבות לגביו, שאינן חלק מהרפורמה, מתעכבות בשל ההמתנה להשלמתה. אם לא די בכך, פיצוץ כזה עלול להביא גם לבעיות בתקציב 2019, שבתוכו "מחושבת" הרפורמה – אם כי אותן ניתן לפתור בקלות יחסית.
