בשבוע שעבר, בטקס החלפת מנהל רשות המיסים, הודיע שר האוצר על כוונתו לבצע הפחתת מסים נוספת אחרי חג הפסח. בסביבת כחלון שומרים על עמימות ביחס לשאלה אילו מיסים יופחתו, אך נראה שעמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ברורה: הפחתת מסים לעשירונים העליונים – מס החברות והמדרגות הגבוהות של מס הכנסה. עמדה זו מנוגדת לעמדת בנק ישראל ושל כלכלנים רבים אחרים, הרואים בצורך בהגדלה ההוצאה הציבורית, וזאת כדי להתקרב ל-OECD. אם אכן תיושם תכניתו של נתניהו, לא בטוח שנזכה לקמפיינים נוסח נטו משפחה ולהצהרות מקדימות רבות. במדינה בעלת אחת ממדינויות המיסוי הכי פחות מצמצמות פערים ב-OECD, לא בטוח שהורדת מסים לעשירים יכולה לגרוף קולות רבים.
אז למה דווקא עכשיו? לפני פחות משבועיים העביר כחלון את תקציב 2019, שם לא נראה סימן להפחתת מסים. תשובה לשאלה זו אפשר למצוא במרץ 2017. גם אז, שלושה חודשים מתחילת השנה החליט כחלון על הפחתת המסים שזכתה למיתוג "נטו משפחה". כחלון ראה אז את נתוני הגביה הגבוהים שמתקבלים מרשות המסים, חיכה חודש חיכה חודשיים, צבר ביטחון והכריז על הפחתת המסים. מהבחינה הזו גם 2018 נפתחה עם נתוני גביה גבוהים שעוקפים את התחזיות. גידול של 5.5% לעומת החודשיים הראשונים של שנה שעברה, וקצב גביה הגבוה בכמעט 3.5 מיליארד שקלים לעומת התחזית שעל בסיסה הוכן התקציב. למרות כל הדיבורים על כך שמקורם של עודפי הגביה באירועים חד פעמיים, כחלון מזהה את המגמה ארוכת הטווח שכמעט כל שנה בעשור האחרון הסתיימה עם עודפי גביה של מיליארדי שקלים. כמו בשנה שעברה, גם השנה כחלון ביקש לראות את קצב הגביה כדי לקבל ביטחון ולקבל החלטה.
השאלה השניה היא אילו מיסים יוריד כחלון? מצד אחד יש לחץ שמופעל מכיוון ראש הממשלה להוריד את מס החברות ואת המיסוי על רמות ההכנסה הגבוהות. הורדת המסים בארצות הברית עוררה את הדיון הזה לפני מספר חודשים. תומכי הורדת מס החברות קפצו על המציאה והתריעו כי מדינת ישראל חייבת להיצמד לקו האמריקאי כדי למנוע בריחת חברות ישראליות, שבינתיים לא מתרחשת (וספק אם תתרחש בהתחשב בשיעור האמתי של מס חברות שמשלמות חלק נכבד מחברות ההייטק בישראל).
בזמן שבאוצר לא התלהבו מהורדת מס החברות, במועצה הלאומית לכלכלה דחפו את הרעיון. יו"ר המועצה ויועצו הכלכלי הקרוב של נתניהו פרופ' אבי שמחון, הסביר בנובמבר האחרון ל-YNET את משנתו בנושא כשאמר כי " מסים זה כמו חול שאתה מפזר על גלגלי השיניים של הכלכלה. אנחנו זקוקים למסים בשביל להוציא כסף, אבל רמת המסים צריכה להיות הכי נמוכה שאפשר על מנת לאפשר לנו להוציא כסף על הדברים שצריך להוציא עליהם. עכשיו השאלה היא האם אנחנו צריכים את רמת המסים הגבוהה שהיום אנחנו לוקחים מאזרחי מדינת ישראל על מנת לממן את הצרכים שלנו – ולהערכתי התשובה היא, לא". לצד שמחון, גם שר הכלכלה אלי כהן, הביע בחודשים האחרונים תמיכה בהורדת מס זה.
כאן הנקודה להבהיר כי הורדת המדרגה הגבוהה של מס הכנסה הולכת יד ביד עם הורדת מס חברות או מס על דיבידנדים. זאת על מנת למנוע תמריצים לתכנוני מס בקרב מקבלי שכר גבוה. הרעיון של הורדת מס הכנסה לרמות השכר הגבוהות נועד לכאורה לחזק את מהנדסי ההי טק שמאכלסים חלק משמעותי ממקבלי השכר הגבוה ונתפסים כמי שפתוחות בפניו אפשרויות תעסוקה בחו"ל.
האפשרות השניה של כחלון היא למקד את הורדת המיסים ברמות השכר הנמוכות והבינוניות על ידי צמצום כלפי מעלה של מדרגות המס או לחילופין הפחתה של שיעור המס במדרגות הנמוכות. צעד כזה אמור לעודד כניסה של אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה. השפעה נוספת להפחתת נטל מס ההכנסה ברמות הנמוכות אמור להיות הגברת הצריכה וכתוצאה מכך הגדלה של היקפי הצמיחה של המשק. עד כה כיוון כחלון הרבה מהצעדים הכלכליים שלו לשכבות הביניים ובדגש על משפחות צעירות וייתכן שכך ינהג גם הפעם.
האפשרות השלישית היא הפחתת מע"מ. על אף שבתחילת כהונתו הצהיר שר האוצר כי "המע"מ הוא המס המרושע ביותר" מאז אותה הצהרה נמנע כחלון מהורדת המע"מ והעדיף הורדות מכסים, מס הכנסה ומס חברות. המע"מ שנחשב למס הרגרסיבי ביותר שהרי הוא לוקח מהעניים ומהעשירים את אותו אחוז מהוצאותיהם ומשכך הוא למעשה לוקח מהעניין שיעור גדול יותר מהכנסתם לעומת העשירים, והוא במידה רבה אחראי לתמונת המצב העגומה בישראל שבה העשירון התחתון משלם את שיעור המס הגבוהה ביותר מתוך הכנסתו, יותר מכל עשירון אחר.
הסיכוי שכחלון יחליט להוריד דווקא את המע"מ נמוך ביותר. באוצר אוהבים את המע"מ כי מי שמשלם אותו לא באמת רואה אותו. הוא מתחבא במחירי המוצרים, העסקים גובים אותו מהצרכנים, עבור הממשלה והוא לא מופיע בתלוש המשכורת. האפשרות של הפחתת מע"מ על מוצרי בסיס כמו תרופות או מזון היא אולי החברתית ביותר אבל מבחינת משרד האוצר מדובר ברעיון מגונה.
מול הרעיון של הפחתת מיסים (מכל סוג) עומדים בכירי בנק ישראל שהביעו בשנה האחרונה את עמדתם בנושא בכל הזדמנות. בבנק ישראל מעדיפים לשמור על גרעון נמוך ככל הניתן אך במקביל ממליצים להעלות את ההוצאה האזרחית בישראל כדי לצמצם את הפער ממוצע מדינות ה-OECD. מבחינתם הורדת מיסים היא מהלך פופוליסטי ועודפי הגביה הם תוצאה של אירועים נקודתיים. רק באוקטובר האחרון אמרה נגידת ישראל כי במידה שיופחתו המסים יהיה צריך, בהסתברות גבוהה, להעלותם כבר ב-2019", עוד אמרה הנגידה כי "כבר היום משקל ההוצאה האזרחית בתוצר נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית, ומקשה על הממשלה לתת מענה לאתגרים ארוכי הטווח שישפיעו על פוטנציאל הצמיחה של המשק בטווח הארוך".
מאחר וכחלון כבר סגר את התקציב לשנתיים הקרובות וכלל ההוצאה עדיין לא בוטל, לעמדת בנק ישראל להגדיל את הוצאה האזרחית אין הרבה משמעות. אם אכן יתממש התרחיש הסביר ביותר וכחלון ילך על הפחתה של מס הכנסה על רמות השכר הגבוהות והפחתה של מס חברות, סביר להניח שלעומת המהלכים הקודמים הוא דווקא יבקש להצניע את ההחלטה הזו. קשה לראות אותו מכנס מסיבת עיתונאים להכריז על "נטו עשירים". מהלשכה בקפלן 1 תצא הודעה לקונית ומי שצריך לדעת, כבר ידע.
