את רוב שירותי הצבאי כמפקדת וקצינה בחיל חינוך, העברתי בארון. פחדתי. פחדתי שחברות שלי לחדר ירגישו לא בנוח להתלבש לידי. פחדתי שהחברות הדתיות שלי ייגעלו ממני וינתקו קשר. פחדתי שהחיילים שלי יטרידו אותי ויציקו לי. בסיס אחרי בסיס, הקללה ״יא הומו״ או ״יא קוקסינל״ נשמעו מסביבי עשרות פעמים ביום. בלעתי רוק והפנמתי שאני נמצאת בסביבה לא בטוחה.

לפני שנה, קיבלנו הזמנה מיוחדת מאחת מיחידות צה״ל במרכז הארץ. שם שירתה חיילת שיצאה מהארון כטרנסג׳נדרית. המתנדבים שלנו מארגון חוש״ן, ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה, הגיעו ליחידה להעביר לחיילים פעילות בנושא קהילת הלהט״ב (לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג׳נדרים). הם סיפרו על עצמם, על גילוי הזהות המגדרית והנטייה המינית, על ההתבגרות והיציאה מהארון, ועל חוויות מתקופת השירות הצבאי בתור להט״בים. בסוף הפעילות, לאחר ששאלו שאלות רבות, ביקשו חיילי היחידה את רשות הדיבור. הם רצו להתנצל בפני החיילת על כל הקללות והבדיחות שזרקו לעברה לאורך הזמן. הם הצליחו להבין קצת יותר את נקודת המבט שלה ולהזדהות איתה, והבטיחו שמהיום זה יראה אחרת – הם רוצים לחזק ולתמוך בה בתהליך השינוי שלה, להיות חברים.

מתוך פעילות חוש"ן (צילום: דוברות חוש"ן).

זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות בפעילויות שלנו בצבא, אך כעת, נכבלו ידינו.

חוש"ן פועל כבר 15 שנים במוסדות שונים וצה"ל ביניהם, כדי להגביר סובלנות כלפי הקהילה הגאה וליצר מרחב בטוח ומענה רגיש ללהט“בים באמצעות חינוך והכשרות אנשי מקצוע. לאורך השנים פועל חוש"ן ביחידות צבאיות רבות בכל רחבי הארץ. במהלך 2017 ביצענו כ50 פעילויות ביחידות הביטחון כולל בצה"ל ומג"ב ובנוסף עוד עשרות פעילויות במשטרה.

בעקבות ההנחיות חדשות מבית ראש אכ״א, שנחשפו בכנס המכונים של חיל חינוך בשבוע שעבר, חוש“ן, כמו גם ארגונים אזרחיים נוספים, מוצא עצמו מודר לחלוטין מהמרחב החינוכי של צה"ל, ומוגבל למפגש ושיח עם חיילים בדרגת סרן ומעלה, מיעוט קטן מקרב כלל חיילי צה"ל ואפילו מקרב המפקדים. זאת לעומת מכונים שאינם מעוררי מחלוקת, מוזיאונים חינוכיים לדוגמא, שיכולים להמשיך לקיים את שיתוף הפעולה שלהם עם צה"ל באופן כמעט מלא.

בשנים האחרונות עובר צה"ל מהפך של ממש ביחסו לקהילה הגאה ובטיפול בסוגיות הקשורות למגדר באופן כללי, בהובלת יחידת היוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר) ובשילוב חיל חינוך. הוא נחשב לצבא דגל בשילובם של חיילים טרנסג'נדרים וצבאות בעולם מגיעים ללמוד מאיתנו נושא זה. יחד עם זאת, המציאות בשטח מעידה על להט"בופוביה חריפה בצבא. לפי מחקר שערך ארגון הנוער הגאה – איגי, בשנת 2017, 95% מהחיילים והחיילות הגאים העידו כי נתקלו בהערות להט"בפוביות לפחות פעם אחת במהלך שירותם. מחצית מהם דיווחו שהערות אלו מופנות כלפיהם בתדירות גבוהה מאוד וכשליש ציינו שהם שומעים הערות אלו ממפקדים לעיתים קרובות. 44% הוטרדו מילולית, ו51% הוטרדו מינית במהלך שירותם. הרבה מהפעילויות שלנו מתקיימות בעקבות פניות לאחר תקריות להט״בופוביות קשות.

טיפול בתמונת המצב החריפה הזו דורש מצה"ל לקבל החלטה לא פופולרית, לקחת אחריות ולטפל במצב ע"י עבודה חינוכית מקיפה ומעמיקה עם חיילים ומפקדים, החל מהדרגים הזוטרים ביותר, כתוכן הכרחי בקורסי היסוד. זוהי הדרך היחידה לייצר שינוי בנורמות ההתנהגות של חיילות וחיילים ולייצר מרחב בטוח ללהט"בים בבסיסים והיחידות השונות. מפקדי צה"ל הנגועים בעצמם בעמדות שליליות ולא מקבלים כל הכשרה בנושא, אינם כשירים להובלת תהליך חינוך כזה בכוחות עצמם וללא הדרכה מקצועית. ההחלטה האם לעסוק בתוכן הנתפס מורכב אינה יכולה להיות נתונה להחלטתם האישית. בהוצאת ארגון כמו חוש"ן מחוץ לתחום, צה"ל מפקיר את מפקדיו חסרי כלים ואת חיילים חשופים לפגיעה מתמשכת.

כגוף המצפה מחייליו "להקדיש את כל כוחותיהם ואף להקריב את חייהם", כפי שנשבעים בטקס ההשבעה, אנו מצפים מצה"ל לקחת אחריות מלאה על חייליו הלהט"בים ולדאוג בכל כוחו לשמירה על בטחונם וכבודם, ולא כמס שפתיים, אלא ע"י עבודה חינוכית עיקשת ובלתי מתפשרת.


תמר יהל – מנכ"לית חוש"ן – ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הלהט"בית