"המטרה שלי היא שיהיו יותר חברות מאורגנות. אני מקווה לגדול ל-100 אלף עובדים מאורגנים בתחום השמירה והניקיון ו-50 אלף בתחום הסיעוד", כך אמר לדבר ראשון יוסי ברבי, ראש האיגוד לעובדי השמירה, הניקיון והסיעוד, שאת הקמתו אישר ביום שלישי בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה). על מנת לעמוד ביעד השאפתני, אמר ברבי כי בכוונתו "להקים ועדי עובדים חדשים גם בשמירה ובניקיון, בעיקר במקומות שבהם יש קבוצות עובדים גדולות כמו משרדי הממשלה, ששם אנחנו מקימים ועדי פעולה ומתחילים התארגנויות". לדבריו, "רק השבוע הוקמו שלושה ועדי פעולה במשרד ממשלתי בתחומי הניקיון והאבטחה".
כ-5,000 עובדי הסיעוד, ולמעלה מ-60 אלף עובדי השמירה והניקיון המאוגדים או מיוצגים על ידי ההסתדרות הכללית, היו חלק מהסתדרות עובדי המלונות והאירוח, לצד עובדי אולמות השמחה, גני האירועים, ועובדי החקלאות. "התחומים הללו קיבלו התייחסות, אבל לא באותו אופן שהם יקבלו במסגרת איגוד נפרד וייעודי" הסביר ברבי, "עכשיו נוכל להתרכז בהם, לפעול ולהגיע לכלל העובדים".
"אחרי החג נתחיל לשבץ נציגים בתוך ועדי העובדים במשק" הוסיף, "אני רוצה שבכל מקום שמעסיקים בו עובדי ניקיון ושמירה יהיו נאמנים בוועד – לדוגמה בנתב"ג או ברכבת – שיעבדו מול ההנהלות והחברות וישגיחו על אכיפת הזכויות".
שלושת הענפים האלה מתאפיינים בעבודה מול עובדים יחידים, ולא מול ועדים מסודרים. כדי לשנות את התמונה, מתכנן ברבי "לקחת את תחום הסיעוד ולשים אותו על המפה, ולהתחיל לארגן אותו". לדבריו, על מנת להכיר טוב יותר את השטח, ייפגש כבר בקרוב עם מטפלים המועסקים בבתים פרטיים ובבתי אבות, כשהתוכנית היא לארגן עובדים אלה.
"בשמירה ובניקיון יש גם הסכמים ענפיים שבהם אנחנו מטפלים עם ועדות אכיפה שהוקמו כחלק מההסכם עם ארגוני המעסיקים, שבהן אנחנו יושבים יחד ואוכפים את זכויות העובדים" אמר, "ההסכם חל גם על חברות שאינן חלק מההסכם הקיבוצי, כיוון שהוטל עליו צו הרחבה. והיות ואנחנו הארגון היציג הענפי אנחנו גם עוסקים בשמירה על זכויות העובדים בחברות שאינן חלק מארגון המעסיקים – עשרות אלפי עובדים נוספים".
אחד האתגרים שיעמדו בפני האיגוד החדש הוא אכיפת העסקתם הרציפה של עובדי השמירה והניקיון במוסדות החינוך. בהסכם עובדי הקבלן מיולי 2015 נקבע כי עובדים אלו יועסקו במשך 12 חודשים בשנה, ובכלל זאת בחודשי הקיץ בהם נהוג היה לפטרם. הסכם זה לא יושם עדיין בכל הקשור לעובדות הניקיון. עובדי האבטחה אכן שובצו בקיץ הקודם לעבודות במסגרת פעילויות המועצות האזוריות, אך ברבים מהמקרים שובצו לפעילות חלקית ונפגעו בשכרם.
למרות שמשרד האוצר הבהיר לדבר ראשון כי הרשויות המקומיות מתוקצבות לשלם לעובדים אלו שכר מלא בגין 12 חודשים בשנה – עובדים אלו המועסקים בשכר שעתי נפגעים בשכרם גם במהלך חופשות החגים, ורבים מהם לא יקבלו שכר על חופשת הפסח הקרובה.
"נושא ההעסקה הרציפה של עובדי הניקיון והשמירה במוסדות החינוך נמצא על סדר היום שלנו" הבהיר ברבי, "האגף הכלכלי בהסתדרות הקצה מספר עובדים שעוסקים אך ורק בנושא ההעסקה בחופשת הקיץ ואנחנו הולכים לתקוף את הנושא, בחברות וברשויות המקומיות -לדאוג שיעסיקו אותם העסקה רציפה. חברה אמורה לשלם לעובד רצף של 12 חודשים, כולל בחגים – כמו כל עובד שעובד 12 חודשים".
על פי סקר כוח האדם של הלמ"ס משנת 2015 בישראל עובדים כ-76 אלף עובדי אבטחה, 69 אלף עובדי ניקיון, וכ-111 אלף מטפלים סיעודיים וסייעים בתחום שירותי הבריאות. מקצועות אלו מתאפיינים בצורות העסקה קבלניות, באמצעות קבלני שירותים או קבלני כוח אדם – אופן העסקה המקשה על התארגנות בשל פיזורם של העובדים המועסקים אצל אותו מעסיק במוקדים רבים, והחשוף יותר לניצול.
