דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אימוץ

הורות גאה / לאחר משפט של שנים: האבות יחויבו בבדיקת רקמות כדי להוכיח אבהות

בית המשפט כבר קבע כי בני הזוג אינם צריכים לערוך בדיקת רקמות כדי להוכיח קרבה לתינוק אותו הביאו לעולם בהליך פונדקאות בחו"ל | המדינה ערערה ואמש (א') חייב בית המשפט את זוג הגברים בבדיקה

שני אבות וילדה (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).
שני אבות וילדה (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).
ענת יורובסקי
ענת יורובסקי
כתבת משפט ופלילים
צרו קשר עם המערכת:

בית המשפט המחוזי בת"א קיבל אתמול (ראשון) את ערעור המדינה המבטל את ההכרה באבהותם של זוג גברים שהביא ילד בהליך פונדקאות. הזוג יצטרך לבצע בדיקת רקמות על מנת להוכיח אבהות ביולוגית כלפיי הילד בן ה-7.

הערעור, שהוגש על ידי משרד הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, ביקש לבטל את ההכרה באבהותם של זוג חד-מיני, הכרה שניתנה בבית משפט לענייני משפחה לפני כשנתיים. אז, קיבל בית המשפט את בקשתם של זוג ההורים, וקבע כי אחד מבני הזוג הינו הורו הביולוגי של הילד. קביעה זו לא התבססה על בדיקת רקמות, שכן בני הזוג סירבו לבצע בדיקה זו, אלא על ראיות אחרות אותם הציגו בפני בית המשפט. זאת, בהסתמך על עתירה לעליון שהוגשה ב-2011 על ידי הזוג, אותה קיבל בג"צ וקבע כי ניתן לקבוע הורות בהליך פונדקאות גם ללא בדיקת רקמות. "דרך המלך להוכחת הורות גנטית היא באמצעות בדיקה גנטית. יחד עם זאת, אין מקום לחסום את הדרך בפני המעוניינים להוכיח בראיות אחרות הורות ביולוגית לצרכי קבלת מעמד… המבקשים לעשות כן בדרך שונה מבדיקה גנטית רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. ככל שיציגו בפניו ראיות אובייקטיביות שיניחו את דעתו של בית המשפט כי קיים קשר ביולוגי בין ההורה והילד, גם בלא בדיקה גנטית, רשאי בית המשפט לקבוע כי לפניו קשר של הורות ביולוגית", קבע בית המשפט.

בן הזוג הנוסף, שלא הוכר כהורה הביולוגי של הילד, קיבל מבית המשפט לענייני משפחה צו הורות פסיקתי, היות וגם הוא גידל את הילד מיום היוולדו.

אתמול התקבל הערעור של המדינה בהסכמת שלושת שופטי ההרכב – השופט שאול שוחט, והשופטות חנה פלינר ויהודית שבח. פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בוטל, ובני הזוג נדרש לשלם למדינה את הוצאות ההליך בשתי הערכאות בסך כולל של 20,000 ש"ח.

בסיום פסק הדין נכתב כי אין בהחלטה כדי למנוע מבני הזוג להגיש תביעה חדשה, שתוכרע על בסיס בדיקת רקמות להוכחת אבהותו של אחד מבני הזוג. השופט שוחט ציין כי החלטה זו לא אמורה לפגוע בטובתו של הילד העומד במרכז התיק, שכן המדינה הבהירה כי גם במקרה בו יתברר שלא קיים קשר ביולוגי בין אחד מבני הזוג ובין הילד, בני הזוג שגידלו את הילד מרגע היוולדו יוכלו לאמצו.

אפליה?

לאורך השנים סירבו בני הזוג לערוך בדיקת רקמות בטוענה כי חובה זו אינה חלה על זוגות סטרייטים, עם זאת, שוחט ציין בפסק הדין כי טענה זו של המשיבים מנוגדת למציאות, שכן, גם זוגות הטרוסקסואלים נאלצים לערוך בדיקה גנטית לצורך קביעת הורות במקרה בו הם מבצעים הליך פונדקאות בחו"ל. הזוג מסביר כי לבני זוג הטרוסקסואליים קיימת אפשרות לערוך פונדקאות בישראל ללא בדיקת רקמות ואפשרות זו אינה עומדת לזוגות חד–מיניים. על כך, אמר שוחט כי סירובם של בני הזוג לעריכת בדיקה גנטית אינו תורם לשינוי מציאות זו ואין סיבה שיקנה להם עדיפות על פני זוג הטרוסקסואלי שמחליט לבצע הליך פונדקאות בחו"ל ונדרש להוכיח הורות באמצעות בדיקת רקמות.

בני הזוג יוצגו בידי עו"ד יהודית מייזלס ועו"ד מיכל לוי. מעו"ד לוי נמסר לאחר קבלת פסק הדין כי "מדובר בתיק ארוך שנים, שהתחיל עוד בבג"צ בו קיבלו את הטענה שלנו וניתנה לנו אפשרות להוכיח אבהות גם באמצעים שהם לא בדיקת רקמות". על פסק הדין אמרה לוי כי הוא מאכזב, וכי "אם לוקחים את אמירת וקביעת בג"צ באופן מצמצם, כל זוג שעושה פונדקאות חו"ל יצטרך לחכות בארץ זרה עד אחרי הלידה, לעשות בדיקת רקמות, לחכות שבדיקת הרקמות תשלח לישראל, לחכות לאישור ורק אז להיכנס לארץ. אנחנו שוקלים לערער על פסק הדין".

עוד ציין שוחט כי עוד כשהתיק התנהל בבג"צ סבר ביהמ"ש העליון, כי סירובם של הזוג לערוך בדיקת רקמות "מעורר פליאה", וארבעת השנים שעברו מאז ניתן פסק הדין, במהלכן השקיע הזוג סכומי עתק בהליכים משפטיים והוצאות כרוכות במטרה להימנע מאותה בדיקה, כשטעמיהם לסירוב ביצועה לא היו עקביים – רק מחזק את אותה פליאה שהתעוררה זה מכבר.

שוחט חתם את פסק הדין באומרו כי בחינה מדוקדקת של הראיות אותם הציג הזוג לתמיכה בטענתו מגלה, כי הוא מורכב בעיקר מראיות פחותות משקל, שהעלו "תהיות משמעותיות". בתוך כך ציין שוחט את הרופא שערך את הליך הפונדקאות שהתגלה כגורם לא אובייקטיבי בהליך ולביהמ"ש היו ספקות בקשר לאמינות עדותו, כי תיעוד רפואי מסוים לא היה כלל בנמצא ותיעוד אחר הומצא בשלב מאוחר של ההליך, באופן שהביא את ביהמ"ש לקבוע כי הדבר בעל השלכה על המשקל שיש לתת לעדות הרופא ולמסמכים שהוצגו על ידו ולהטיל ספק  באותנטיות של אותם מסמכים. בהסתמך על כל אלה, כתב שוחט כי "איני יכול לאמץ את קביעת ביהמ"ש קמא לפיה "התובעים הוכיחו את תביעתם מעל לכל ספק סביר" ולמרבה הצער ליבי אינו שלם גם עם קביעה, כי המשיבים עמדו בנטל הנדרש בהם והוכיחו את תביעתם ברף הנדרש של הטיית מאזן ההסתברות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!