פיתוח מאגר 'לוויתן' נמשך במרץ, והוא צפוי להתחיל להזרים גז בסוף שנת 2019. בעוד שבמשרד האנרגיה רואים בכך הישג גדול שיאפשר להפחית את זיהום האוויר באמצעות הפחתת השימוש בפחם, יש תושבים הרואים במיקום האסדה – כ-10 ק"מ מחופי ישראל – החלטה שגויה ומסוכנת. יוני ספיר, ממובילי יוזמת "שומרי הבית" הנאבקים נגד מיקום האסדה משיב בפירוט לשאלות 'דבר ראשון' לגבי המאבק.
מה הסיכונים המרכזיים בהקמת אסדת לוויתן במרחק כ-10 ק"מ מהחוף ?
"הרעלת מי השתייה המותפלים, הרעלת הדגה, סכנת שפך דלקים ונוזלים מסוכנים לים והרס החופים והביולוגיה הימית, זיהום אוויר חריג בחומרים מסרטנים, זיהום אקוויפר החוף, זיהום מעיינות וקידוחי מי שתייה, זיהום אוויר ממיכלי קונדנסט ביבשה והקמת תעשייה פטרוכימית בחגית".
האם התועלת לכלל הציבור מפיתוח "לוויתן" כמה שיותר מוקדם, לא עולה על הנזק האפשרי לתושבי ישראל ?
"אין כל תועלת בפיתוח מהיר של לוויתן, וודאי שלא על חשבון בריאות הציבור, שכן אין כמעט נחיצות בגז ממנו לשוק המקומי. ניתן להסתדר בלעדיו בשוק המקומי עוד עשור ויותר בהתבסס על המאגרים תמר וכריש-תנין ויתרה מכך – החוזים הבינלאומיים של המאגר שנויים במחלוקת. אין היגיון בניקוי הגז אל מול פני אזרחי ישראל שיספגו את הזיהומים ולאחר מכן לייצא את הגז הנקי לארצות ניכר".
מנין הביטחון בכך שהסיכונים באסדה הקרובה צפויים להתממש ?
"פשוט ביותר – ראו מה מתרחש באסדות אחרות בעולם ובארץ – שפכי דלקים החריבו וסגרו חופים, מדינות אחרות אוסרות על הקמת אסדות בסמוך לחופיהן, אסדת תמר היא המפעל המזהם ביותר בישראל מבחינת זיהום אוויר. היא פולטת פי שלושה חומר מסרטן וודאי בשם בנזן מאשר כל 577 המפעלים המנוטרים בישראל גם יחד. כמו כן, תמר חורגת מאד מהיתר ההזרמה שלה לים. יתרה מזו, נובל אנרג'י היא החברה המזהמת ביותר לא רק בישראל – בקולורדו היא כבר 8 שנים בראש רשימת החברות המזהמות".
אסדת "לוויתן" מתוכננת לפעול במעגל סגור, בשונה מאסדת "תמר" שמזהמת מאוד, אז למה שיווצר זיהום אוויר ?
"האסדה אליה הפנה אותנו המשרד להגנת הסביבה כמודל לכזו המפעילה "מערכת סגורה" שכמעט ואינה מזהמת את האוויר היא אסדת נובל אנרג'י במפרץ מקסיקו הפולטת פי שניים חומרים אורגניים נדיפים מאשר אסדת תמר. אין למשרדי הממשלה כל מידע על המערכת הסגורה. היא סודית. אין כל מפרט טכני או נתונים בנמצא. להערכתנו ולבדיקתנו, אין כזו מערכת פעילה בעולם, וודאי שלא על ידי נובל אנרג'י".
האם אסדה מעל מאגר בגודל כזה בלב ים, לא יוצרת סיכון הפוך – השבתת אספקת הגז, כשהים סוער ואנייה לא יכולה לפנות מתוכו קונדנסט, שנוצר בהכרח כשמפיקים גז טבעי ?
"הים התיכון נחשב לגיגית בקנה מידה בינלאומי. אם בים הצפוני הסוער אסדות צפות מתפקדות היטב, קל וחומר שתתפקדנה היטב בשלולית המקומית שלנו. כך נהוג ב-98% מהמאגרים במים עמוקים בעולם מאז 2010. כך יפותחו המאגרים כריש ותנין, בהנחיית משרד האנרגיה. כך ביקשה נובל אנרג'י עצמה לגבי מאגר לוויתן וכך גם נוהגת נובל אנרג'י ושותפתה קבוצת דלק ביחס למאגר הקפריסאי אפרודיטה, הסמוך ללווייתן".
מדוע המאבק מתעצם דווקא עכשיו, כאשר ההשקעות באסדה כבר נעשו בחלקן ?
"כי נתוני אסדת תמר, שהינה המפעל המזהם בישראל, יותר מכל האחרים גם יחד, נחשפו רק בספטמבר 2017. כי האפשרות המשפטית לפתח באמצעות אסדה צפה חודדה עם אישור משרד האנרגיה לזכיינית המאגרים כריש ותנין רק באוגוסט 2017. כי הטכנולוגיה המשיכה להתפתח עם השנים מאז אישור התמ"א וכיום ברור כי אסדה צפה היא הטכנולוגיה הטובה, האמינה, הבשלה, הבטוחה והסביבתית ביותר בעולם".
מדוע בג"ץ דחה חמש עתירות קודמות בנושא?
"בג"ץ לא דחה אף לא עתירה אחת בנושא מיקום האסדה. העתירות הקודמות עסקו בנושא מיקום מיכל החירום של הקונדנסט וכן בהדיפת מתקן הקליטה היבשתי למרחק של 10 ק"מ מן החוף. העתירות בעניין מיקום האסדה תגענה בקרוב".
עלות מול תועלת: כמה יעלה תכנון מחדש של אסדה בלב ים, לצד פיצוי בעלי המאגר ולקוחותיהם לעומת התועלת ?
"התכנון עלה בעבר לשותפות כ-90 מיליון דולר. את נושא הפיצוי נשאיר למדינה ולזכייניות בינן לבין עצמן. נחדד רק שאין פיצוי הולם להרג המונים (רק מזיהום אוויר מתים כיום בישראל 2,200 איש, על פי נתוני ה-OECD). אם ניקח בחשבון את עלות התחלואה על פני עשרות שנות הפרויקט, כל סכום פיצוי חד פעמי רלוונטי יתגמד לעומתו – רק בהקשר של זיהום אוויר עלות התחלואה בישראל נאמדת ב-7.7 מיליארד דולר בשנה אחת".
במשרד האנרגיה טוענים כי כל ההחלטות התקבלו כחוק, וכי עמידה בלוח הזמנים חיונית לגבי החלטות אסטרטגיות אחרות – הרפורמה במשק החשמל, וביטחון אנרגטי באספקת הגז. חוזי היצוא לירדן ולמצרים מוסיפים ממד של חיזוק קשרים אזוריים של מדינת ישראל. האם המאבק נגד אסדת "לוויתן" לא עלול לגרום לנזק אסטרטגי למדינה ?
"משרד האנרגיה והזכייניות מספרים לנו הרבה סיפורים שאין כל קשר בינם לבין המציאות. אפשר כבר כיום, למעשה כבר לפני שנתיים, לסגור את היחידות הפחמיות בחדרה ולחסוך 150 יחידות חיי אדם בשנה.
אין לישראל כל צורך בגז מלווייתן עד 2030, כאמור מעלה. ספק גדול אם חוזה הגז לירדן ימומש, שכן הוא תלוי בצינור שטרם נסלל וכן יש סבירות גבוהה כי הירדנים ירכשו לבסוף גז מהמצרים, שמגיעים השנה לעודף ייצור על פני צריכה ומתחילים לייצא. המאבק אינו נגד אסדת לווייתן, אלא נגד הכוונה ההזויה למקמה אל מול פני אזרחי ישראל בקרבה מחרידה ומסוכנת ביותר. הנזק האסטרטגי לישראל ייגרם מתמותה בטרם עת ומתחלואה עודפת של תושביה ולא מהרחקת אסדת הטיפול בגז.
צריך להתחיל לחשוף את שקרי משרד האנרגיה ושותפויות הגז ואת המניעים למתווה הפיתוח ההזוי של מאגר לוויתן. לגבי האישור כחוק – ראש תחום האנרגיה בטכניון אומר כי הנחות הבסיס של צוות התכנון היו שגויות, כך שגם אם ההחלטה התקבלה כחוק, היא עדיין טעות גסה ומסוכנת ויש להקדים ולתקנה לפני שתגבה חיי אדם".
בתחילה ביקשה נובל אנרג'י להקים את האסדה בלב ים, אך מדינת ישראל ביקשה לקרב אותה לחוף. מדוע זה קרה ?
"הלוואי והיינו יודעים. היינו מבינים מי הגורם האשם באסון שמנסים להמיט על ישראל ומהו המניע שדרבן את מי שהחליט כך, לקבל החלטה כל כך בלתי סבירה. אנו קוראים לציבור הישראלי לחשוף מידע שישפוך אור על הפרשייה. אנו קוראים למשטרת ישראל לחקור בדחיפות את הנושא. מדובר בפרויקט התשתיות היקר בתולדות ישראל, שמנוהל באופן שעלול להמיט אסון נוראי על תושבי ישראל".
**
תגובת חברת "דלק אנרגיה", מבעלי מאגר "תמר": "המאבק המקומי נגד מיקומה של אסדת לוויתן מבוסס על נתונים רבים שאין להם כל אחיזה במציאות. ניסינו, כמו גם משרדי הממשלה השונים והגופים הירוקים, להציג למוחים את הנתונים האמיתיים, אולם נראה כי הם מסרבים לקבל אותם. הנה חלק קצר מהעובדות:
1. שופטי בג"ץ קבעו פה אחד כי תכנית הפיתוח של לוויתן נותנת מענה הולם ומקיף לשמירה על בטחון הציבור והגנה על הסביבה.
2. הגז הטבעי הוא הפתרון לבעיית זיהום האוויר, ולא הבעיה, לכן ארגוני הסביבה בישראל מסרבים להצטרף למאבק.
3. תכנית פיתוח לוויתן ומיקום האסדה אושרו מספר פעמים על ידי כל הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה, וכן במועצה הארצית לתכנון ובניה שבה ישנם נציגי ציבור וסביבה.
4. עלותו של פרוייקט לוויתן מוערכת ב-3.75 מיליארד דולר, כאשר למעלה ממאה מיליון דולר הושקעו בתכנון ההנדסי של האסדה ועשרות מליונים נוספים הושקעו במערכות הסביבתיות אשר מותקנות על גבי האסדה.
5. במקומות רבים בעולם הפקת הגז לא רק שלא נעשית מעל פי הבאר, אלא נעשית ביבשה, ובסמוך למקומות מגורים.
6. מאז החלה הפקת הגז מתמר ירדו רמות הזיהום בישראל בעשרות אחוזים. הגז מלוויתן יאפשר הפחתה דרמטית נוספת בזיהום.
7. ההחלטה על מיקום האסדה התקבלה באישור כל הגורמים הרלוונטיים כולל המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, לאחר בחינה מעמיקה של חלופות שונות, ובבסיסה עומדים שיקולים ביטחוניים, הנדסיים, סביבתיים, שיקולי אמינות, אספקה ועמידה בלוחות זמנים מוקפדים.
עתירות סרק וקמפיינים תקשורתיים מופרכים לא רק שאינם מועילים להפחתת זיהום האוויר בישראל, הם עלולים לגרום לכך שתושבי מישור החוף ימשיכו לנשום פחם מזהם ואדי סולר רעילים. כמעט מחצית מהפרויקט כבר הושלם ואנו נחושים לסיים את מלאכת הפיתוח בזמן, ובמנותק מאינטרסים זרים או קמפיינים פוליטיים".
תגובת משרד האנרגיה: "הטענות המוצגות מטעות ואינן נכונות. הטענות לגבי זיהום האוויר – אינן נכונות. המתקנים על האסדה נבנים כמערכת סגורה וצפויים לעמוד במדדים של ערכי הסביבה. בכל מקרה לא יינתן אישור הפעלה למתקנים אם תהיה חריגה ממדדי הפליטות.
הטענות לגבי זיהום המים – אינן נכונות. כיום מפיקה אסדת תמר 4.5 מ"ק מים ליום, עם תחילת ההפקה צפויה אסדת לוויתן להפיק 10 מ"ק ליום, אשר יטופלו בהתאם ויעמדו בכל התנאים.
הטענות על ייקור הפרויקט – אינן נכונות. עלות הפרויקט היא שילוב של גורמים רבים וביניהם: היבטים סביבתיים, הנדסיים, בטיחותיים וביטחוניים.
בהליכי התכנון של תמ"א 37 ח' קבעו מוסדות התכנון את המיקום המאפשר הקמת אסדות, לאחר שנבחנו לעומק ההיבטים הרלוונטיים הקשורים למאפיינים של מתקני הטיפול והקבלה של הגז הטבעי מתגליות. התוכנית התייחסה למגוון גדול של אפשרויות טיפול בגז טבעי: החל ממירב הטיפול בגז ביבשה והמשך עם טיפול מירבי בים, נערכו סקרים ובדיקות סביבתיות כחלק מתסקיר השפעה על הסביבה, נשמעו ההתנגדויות לנושא זה ונקבע המיקום המתאים בעבורם, התוכנית נבחנה בפרוטרוט, אושרה על ידי גורמי הביטחון אומצה על ידי הממשלה ובג"ץ אשר לא מצאו בה כל פגם. עיכוב בפיתוח מאגרי הגז הטבעי, שיתרונותיו ברורים וידועים, ימנע את סגירת התחנות הפועלות על פחם ויוביל להמשך זיהום האוויר באזור ופגיעה בכלל תושבי ישראל".
