"מקרון מנסה להרוג את העבודה המאורגנת בצרפת", כך מסביר פסקל דובאי, חבר בהנהגת ארגון העובדים CGT את השביתות עליהם הכריזו עובדי הרכבות במדינה בשבוע שעבר. העובדים הצהירו כי הם ימשיכו לשבות עד ליוני, יומיים בשבוע, במחאה נגד הפגיעה בהסכמים הקיבוציים של עובדי הרכבות אותה דורשת ממשלת מקרון. לדעתו של דובאי, מאבק זה הוא לא רק מאבק על זכויות עובדי הרכבת – אלא על השאריות האחרונות של מדינת הרווחה בצרפת. "למקרון יש חזון. החזון הזה הוא סוג אחר של חברה, בה אין שירותים ציבוריים, ואין דאגה לעניים ולחלשים", הוא אומר.
עובדי הרכבות בצרפת החלו השבוע במערך של שביתות שימשיכו עד יוני, ובמסגרתו יושבת מערך הרכבות לחצי שבוע, כל שבוע. "השביתה הייתה הפעולה הישירה הגדולה ביותר של העובדים הצרפתים נגד תכניותיו הכלכליות של הנשיא מקרון עד היום" אומר דבאי. "אני מקווה שהעובדים בצרפת יהיו חזקים מספיק כדי להגיד 'לא, אתה לא תעשה את זה'. שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש. זה מאבק חשוב מאד, בדיוק בגלל שמקרון רוצה לשנות את החברה שלנו לחברה עם פחות שירותים ציבוריים עם פחות סיוע לעניים ביותר, עם פחות סיוע לאנשים מובטלים. אנחנו לא יכולים לאפשר את זה".
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, נבחר לפני כמעט שנה תוך התחייבות לבצע רפורמות בחוקי העבודה הצרפתיים. העם הצרפתי נקרע בין תומכים נלהבים של הרפורמות ומתנגדיהן. הסיבה לכך היא שהרפורמות המוצעות הן למעשה הקלה משמעותית בחוקי העבודה הנוקשים בצרפת, שחוקקו אחרי מלחמת העולם השניה. בשביל רבים בצרפת יש לחוקים אלו מעמד כמעט קדוש, והם אלו המגדירים את צרפת כמדינה שמגינה על עובדיה. כעת, מקרון מעוניין לבצע "מהפכה תרבותית" לדבריו, ולבטל חלקים גדולים מאותם החוקים ההיסטוריים.
"מאז שמקרון ניצח בבחירות נגד הימין הקיצוני בראשות לה פן לפני שנה, הוא מחוקק חוקים חדשים נגד הזכויות של העובדים. בסוף השנה האחרונה זה היה חוק שהקל על הפיקוח על האוטובוסים, ולמעשה אפשר לפטר חלק מהעובדים, שעד אז היו מוגנים בהסכמים קיבוציים. מקרון מנסה להחליש את הכוח של העבודה המאורגנת, בכל מקום בצרפת. זה הפרויקט שלו", אומר דובאי.
עוד לפני נצחונו של מקרון בבחירות הכריזו ארגוני העובדים בצרפת כי יאבקו בכל ניסיון לפגוע בסטטוס קוו בין העובדים למדינה. "מקרון מוביל מספר מהלכים להרע בביטחון התעסוקתי של העובדים הצרפתיים על ידי הקלה בחוקי העבודה במדינה" אומר דובאי. "לפני מספר חודשים העביר הנשיא סדרת רפורמות שמקלה על פיטורי עובדים, אשר נהנו עד כה מהגנה חוקית מהרחבות ביותר באירופה".
מי ישלם על החוב של הרכבות?
כעת מעוניין הנשיא לבצע רפורמה בחברת הרכבות הלאומית. כיום זוכים עובדי הרכבת הצרפתית לתנאי העסקה נוחים במיוחד הכוללים שכר גבוה וזכות פרישה בשנות ה-50 לחייהם, עם פנסיה מהמדינה. מקרון הכריז לפני מספר שבועות שממשלתו תנסה לבצע הרעה בתנאיהם של עובדי הרכבות, שמעוגנים כיום בהסכם קיבוצי מול המדינה.
"עכשיו יש לו פרוייקט חדש. הוא רוצה לשבור את ההסכם הקיבוצי של עובדי הרכבת. אלו חוקים שמגדירים את הזכויות של עובדי הרכבת. אנחנו לא יכולים לקבל את זה שתהיה פחות הגנה על זכויות התעסוקה של עובדי הרכבת" אומר דובאי.
"לחברת הרכבות יש חוב. בצרפת יש רכבת מהירה מאד. זה עולה הרבה מאד כסף, זו השקעה של המדינה לשירות האזרחים. אז לחברת הרכבות הלאומית יש חוב, אבל למה יש לה חוב? כי המדינה לא מעבירה את הכסף שהיא התחייבה אליה כדי לבנות את מסילות הרכבת. עכשיו ממשלת מקרון אומרת לעובדים שצריך לעצור, לסגור את החוב – אבל על חשבון העובדים. הם אומרים שהחוב נוצר בגלל שהעובדים מקבלים שכר גבוה מדי, ושאת זה צריך לשנות. לשם זה הם רוצים לשבור את הסכמי התעסוקה של העובדים, אבל על מקור החוב הם לא אומרים כלום".
הרכבות כמופע ראווה, תאצ'ר של צרפת, חזון חדש לצרפת
רבים בצרפת חוששים שעובדי הרכבות הן רק התחלת התכנית של מקרון. בעיתונות הבריטית כינו אותו ה"תאצ'ר של צרפת", והקבילו את ניסיונו לשבור את איגוד עובדי הרכבות לקמפיין של מרגרט תאצ'ר נגד כורי הפחם בבשנות ה-80.
"מקרון רוצה להרוג את העבודה המאורגנת. הוא תמיד מראה את עצמו כטיפוס סימפטי, הנשיא הצעיר ביותר בהיסטוריה וכל זה. איש אירופי צעיר, צורה חדשה של פוליטיקה, אתה מבין למה אני מתכוון. אבל למעשה, הבן אדם הזה נעול על אידאולוגיה אולטרה ליברלית, כמו בארה"ב או בבריטניה בשנים האחרונות" אומר דובאי.
דובאי מסביר כי כדי לממש את חזונו "צרפת חדשה", יצטרך מקרון לשבור את מרכז ההתנגדות אליה- ארגוני העובדים. לכן, טוענים העובדים הצרפתים, המאבק הנוכחי הוא סוג של "ספקטקל" (מופע ראווה), מאבק שיקבע את יכולתו של מקרון לבצע שינויים גורפים ביחסי העבודה במדינה. איגוד עובדי הרכבות הוא בין האיגודים החזקים ביותר בצרפת, ורבים רואים במהלך הנוכחי של מקרון פתיחת "מלחמת חורמה" בתנאי ההעסקתם של כלל העובדים הצרפתים. לטענתו של דבאי, מטרתה האמתית של הרפורמה היא ניצחון במאבק מול ארגוני העובדים, ולא שיפור מערך הרכבות בצרפת.
"הממשלה חייבת להראות שהיא חזקה יותר מאיתנו, כדי להצליח לממש את החזון שלה" הוא אומר. "מקרון מעוניין לשנות את החברה הצרפתית כולה על ידי קיצוץ בסקטור הציבורי. כשאנחנו רואים את המצב בבריטניה, בארה"ב ובגרמניה, שם הסקטור הפרטי הופרט בחלקים גדולים, מה קורה לאנשים במדינה? לאנשים העניים ביותר אין שירותים, אין להם יכולת לחיות בכבוד. לא יכולים להתנייד, לא יכולים לקבל טיפול רפואי. מקרון רוצה לשבור את הצורות וההסכמים שיצרנו בצרפת הין המדינה לאזרחים שלה. את זה הוא רוצה לשבור"
כדוגמה, הוא נותן את גרמניה, בה מספר חברות רכבות, אך חברת הרכבות הלאומית היא היעילה והזולה ביותר. "אנחנו אומרים שיש פה עניין אידאולוגי. זו החלטה אידאוליגית שמקרון מקבל. הוא רוצה להקטין את הסקטור הציבורי, ולהציע פחות שירותים ציבוריים לאזרחים. אם זה עולה יותר, האנשים העניים ביותר לא יוכלו לקחת את הרכבת. אנחנו רוצים שהמדינה תשלים את החוב שלה, ולא על חשבון העובדים או אזרחי המדינה".
"אני מקווה שהעובדים בצרפת יהיו חזקים מספיק כדי להגיד "לא, אתה לא תעשה את זה". שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש. זה מאבק חשוב מאד, בדיוק בגלל שמקרון רוצה לשנות את החברה שלנו לחברה עם פחות שירותים ציבוריים עם פחות סיוע לעניים ביותר, עם פחות סיוע לאנשים מובטלים. אנחנו לא יכולים לאפשר את זה".
עם זאת, גם במידה וארגוני העובדים יעמדו בלחצים שיופעלו עליהם מצד הממשלה, כלל לא בטוח שיצליחו להתנגד למהלך ארוך הטווח של הפרטת הרכבות. הסיבה לכך היא שהפרטת מערך הרכבות היא החלטה שהתקבלה כבר יחד עם מוסדות האיחוד האירופי. ממשלת צרפת התחייבה לפתוח את שוק הרכבות לתחרות עד שנת 2021, ומקרון הודיע כי הוא מתכוון לתקף את התחייבות זו.
