מאז שבילי מונגר היה ילד קטן הוא חלם להיות יום אחד נהג מירוצים מקצועי בפורמולה 1. כבר בגיל 9 הוא הפך לאלוף בריטניה בקרטינג, והראה לראשונה את הפוטנציאל האדיר שלו. לאחר שהתקדם בזכייה בעוד מספר תחרויות מירוץ קטנות יותר, בגיל 16 הוא זכה להזדמנות המשמעותי הראשונה שלו כאשר הצטרף לתחרויות פורמולה 4 הבריטית. בעונת הבכורה שלו הוא הצליח להגיע שלוש פעמים לפודיום וסיים את הסבב השנתי במקום ה-12 הכללי. ביחס לעונת הבכורה זהו הישג יפה, אבל הוא ידע היטב שאם הוא רוצה להצליח להגיע יום אחד לתחרויות הפורמולה 1, הוא יצטרך לעשות הרבה יותר מזה. בעונה השנייה הוא הגיע מוכן יותר ובחמשת המרוצים הראשונים של העונה הוא כבר הספיק לסיים פעמים בפודיום והכישרון הגדול שלו כנהג מירוצים החל לבלוט מעל פני השטח.

אבל לפני שנתיים בדיוק, ב-16 באפריל 2016, חייו של מונגר קיבול שינוי כואב ומפתיע לרעה, כשהשתתף במירוץ השישי מתוך 12 בעונת הפורמולה 4. במהלך אחת ההקפות של המירוץ בדונינגטון פארק, נקלע מונגר לחלק האחורי של שרשרת מכוניות שנאבקו על המיקום. בגלל היותו צמוד מאחורי מספר רכבים, הוא לא הספיק לראות שאחת המכוניות מאטה בעקומה שלפניהם, והוא התנגש בה מאחור ונפגע קשות. המירוץ ששודר בשידור חי בבריטניה השאיר את השדרים, הקהל והצופים בבית מזועזעים מהמראות הקשים אחרי התאונה.

בשל המהירות החזקה שני הרכבים התרסקו אחד לתוך השני ונשארו מחוברים. המירוץ הופסק והחלו ניסיונות החילוץ של מונגר הצעיר מהרכב, כאשר בזמן החילוץ אחותו הצעירה בוני מחזיקה את ידיו ושומרת עליו ערני שלא יירדם. לאחר כמעט שעתיים הצליחו לחלצו מהמכונית והוא נלקח במסוק לבית החולים ואובחן עם ריבוי שברים ברגליים, הרופאים ניסו בניתוח להציל את רגליו, אך לאחר שהבינו שהדבר מסכן את חייו החליטו לקטוע את שני רגליו.

לאחר התאונה הקשה, פורסם סיפורו ברחבי בריטניה וקבוצת JHR Developments הבריטית החלה במסע גיוס המונים דרך האינטרנט כדי לסייע לבילי להמשיך להתחרות. היעד המקורי היה 260 אלף ליש"ט אך תוך יממה בלבד הקרן הצליחה לגייס חצי מיליון פאונד.  נהגי פורמולה 1 ששמעו על המקרה והחליטו להתגייס לטובת הנער הצעיר: ג'נסון באטן, לואיס המילטון, מקס ורסטאפן, דניאל ריקיארדו וניקו הולקנברג תרמו באופן פומבי סכום סמלי מכספם לקרן שהיתה מיועדת לשיקום הארוך שמונגר הצעיר יצטרך לעשות אחרי סיים את קרירת המירוץ הקצרה שלו.

למרות קטיעת רגליו מונגר לא היה מוכן עדיין לוותר על חלומותיו הגדולים להפוך לנהג מרוצים מפורסם, חודשיים בלבד אחרי התאונה הקטלנית, הוא הודיע שיתחרה בטורניר לה מאן היוקרתי בשנת 2020 כחלק מפרויקט מיוחד של הקמת קבוצת נהגים בעלי גפים קטועות שיתאמנו ביחד ויתחרו באופן חגיגי בתחרות. הוא חזר במהרה לצפות בחבריו ולעודד את חבריו בפורמולה 4 והחל לאמן ילדים צעירים בתחרויות הקרטינג של בריטניה.

מונגר היה נחוש בדעתו לחזור כמה שיותר להתחרות בסבב הפורמולה, לא כגימיק, אלא כסיפור הצלחה בלתי יאמן. הוא החל ללמוד איך לחזור ללכת שוב בעזרת רגליים מפרוטזות, ומיד עבר לשלב הבא והחל להתאמן על כוח, ניידות וגמישות. המטרה שלו לא הייתה לחזור לעוד עונה בפורמולה 4, אלא להתקדם בשלבים כמו שתכנן לפני התאונה ולהצטרף לתחרויות ה'פורמולה 3'.

תוך שנה בלבד הנהג הצעיר והשאפתן עשה את הבלתי יאמן ובעזרת נחישות בלתי רגילה, הוא הצטרף לתחרויות פורמולה 3. עכשיו הוא היה חייב להוכיח לכולם שהוא כאן כי שם בגלל כישרון הנהיגה שלו וגם קטיעת רגליו היא מכשול שהוא יצטרך להתגבר עליו. ב-6 בפברואר 2018 עשה את נהיגת המבחן הראשונה שלו ביום גשום ומושלג במסלול המירוצים אולטון פארק עם רכב מדגם Tatuus-Cosworth 016 של קבוצת קארלי.

הרכב עבר התאמה של שליטה ידנית מיוחדת ומניגר נהג בו כשהוא משתמש באחת מרגלי הפרוטזות ללחוץ על הדוושה ובעזרת סיבוב הירך על המעצורים. לאחר נסיעת המבחן אמר לתקשורת מונגר הבריטית: "אני לא חושב שזה היה אפשרי לפני מספר חודשים, יש לי עוד דרך ארוכה, אבל המטרה בינתיים מתקרבת. תודה לחברת קארלי על כך שהפכה את זה לאפשרי"

ב-31 במרץ הוא חזר למסלול המירוצים, אחרי שעברה כמעט שנה מאז התאונה הקטלנית. מרוץ החזרה שלו התקיים במדי קבוצתו החדשה 'קארלי' במירוץ הפורמולה 3 הבריטי באולטון פארק. בסיום המירוץ הגיע מונגר למקום השלישי וזכה שוב לעמוד על הפודיום. ההצלחה המהירה שלו כבר במירוץ הבכורה שלו הראתה שוב כמה כישרון יש לנער הצעיר ומונגר הפך לנהג קטוע הרגליים הראשון אי פעם שמסיים מירוץ פורמולה 3 עם זכייה באחת משלושת המקומות הראשונים.

בסיום המירוץ התראיין לעיתונות המקומית: "זה היה קצת סוריאליסטי, אבל נתן לי תחושה מדהימה בכלל לחזור להתחרות. אם היית אומר לי שהייתי עומד על הפודיום לאחר המירוץ הראשון של העונה, אני בטח הייתי אומר לך שאתה משקר לי. לצאת לשם ולהראות שאני יכול להתחרות, זה היה יותר מכל דבר שיכלתי לבקש" מונגר הוסיף שאת הכוחות להמשיך קיבל ממקום בלתי צפוי: "קודם כל הייתי רוצה להודות לכל הבנים (שאימן השנה) בקארטינג שגרמו לי לחזור שוב לנהוג. זה דבר מדהים לחזור שוב להתחרות".

בילי מונגר הוא הוכחה ניצחת שאין דבר שהוא אינו אפשרי בחיים ובעולם הספורט, הכל בעיקר תלוי בכמה אנחנו מוכנים להשקיע כדי להצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית שמונעת מאיתנו להגשים את השאיפות והחלומות שלנו.