תגובת הגינוי של מפלגת חד"ש לתקיפה אמריקאית-בריטית-צרפתית בשיתופה של ישראל, על פי מקורות זרים, עומדת בשולי השוליים של אירועי השבת אך דורשת התייחסות בשל הפניית העורף של אלו המתיימרים לייצג את המעמד העובד במלחמת האזרחים בסוריה, לאותו מעמד, המהווה את מרבית קורבנותיו של משטר אסד.

בתחילת המאה ה-20 פרשת דרייפוס הסעירה את צרפת וגרמה למשבר פוליטי חריף ביותר. מרבים לדבר בשבח מאמרו הדרמטי של אמיל זולא 'אני מאשים' כנקודת מפנה, אך לצידו, לא פחות חשוב ואולי עם משקל פוליטי רב יותר, הייתה ההחלטה של מנהיג הפועלים ז'אן ז'ורס לעמוד לימינו של דרייפוס ולהפריך את ההאשמות.

בקרב תנועת הפועלים הצרפתית דאז היה ויכוח אם על התנועה להתערב בפרשה הזו. המתנגדים להתערבות אמרו כי אין לפועלים מה להתערב במלחמותיהם הפנימיות של מעמד הבורגנות, כאשר במרכז הסוגייה עמד דרייפוס, קצין בצבא הצרפתי, מן המעמד הצבאי המיליטנטי, מעמודי התווך של הקפיטליזם. זה גם היה אותו זרם פועלי שלא היה מעוניין שמפלגת הפועלים, על כוחה הלא מבוטל, תהיה שותפה בממשלה הצרפתית מאחר וראו לנגד עיניהם את החישובים המשיחיים להבאת 'מלחמת המעמדות', להבאת 'הדיקטטורה של הפרולטריון' ולהבאת 'קץ ההסטוריה'. הם אמרו כי כל שותפות ממשלתית במבנה מדינת-הלאום רק יסית אותם מהדרך.

ז'ורס, כמנהיג ענק בדורו, ראה לנגד עיניו את השקר, את האנטישמיות ואת העוול שמאיימים יחד על צרפת כולה. את ז'ורס עניינו 'ההוכחות' כפי שקרא למאמרו, שהפריך את השקרים האנטישמים במשפט דרייפוס. השקרים במשפט, מעבר להיותם אנטישמיים, איימו על הביטחון הלאומי הצרפתי כיוון שהיה מרגל והייתה פגיעה בביטחון המדינה ושקרי משפט דרייפוס טייחו על כך. לא פחות חשוב מכך, ראה ז'ורס את המציאות כהוויתה ואת האתגרים הקונקרטיים בדרכם של הפועלים, ולא כרעיונות פנטזיה משיחית הזויה. ז'ורס עמד נגד האנטישמיות על אף שגם תנועתו הייתה נגועה בה, בהיותה חלק בלתי נפרד מהחברה הצרפתית הכללית.

למה זה קשור לתקיפה בסוריה? מפלגת חד"ש, המבוססת על שותפות יהודית-ערבית ומתהדרת בערכים של שוויון ודמוקרטיה, הוציאה הודעת גינוי על התקיפה בסוריה, כאשר במרכז הגינוי עומדות ארה"ב, ישראל ו"שליטי המפרץ", והודעה זו תומכת בעקיפין בטרור. באופן עקבי נמנעת המפלגה מלומר מילות ביקורת על משטר הטרור של אסד שהביא למיתות שונות ומשונות של רוב הרוגי מלחמת האזרחים, וכל שכן אף לא מילה אחת על מעשי הטבח החוזרים ונשנים באמצעות נשק כימי. לפני כשנתיים היתה זו חד"ש שגינתה את הכרזת הליגה הערבית כי חיזבאללה היא ארגון טרור. הצביעות האינטלקטואלית של חד"ש וחישוביה הפוליטים ההזויים, מסיטים אותה מקודש הקודשים של תנועת הפועלים והיא האדם העובד. כאיש שמאל, אני נשאל מעת לעת מדוע חד"ש אינה יכולה להוות אופציה אלטרנטיבית לשמאל בישראל. התשובה שלי: בשל הכחשת האמת ואי עמידה לצד החלשים.

אין במה שכתבתי להביע תמיכה במפלגת פועלים ישראלית כלשהי, משום שאינה קיימת.