ישיבת ראשי הקואליציה בנושא פסקת ההתגברות שהתקיימה הבוקר (ראשון) הסתיימה תוך זמן קצר ללא הכרעה, זולת ההסכמה להמשיך את הדיון בימים הקרובים. נראה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ירד מאופציית המודל הבריטי, המהווה את הגרסה הרחבה ביותר של החקיקה בנושא ולפיה בית המשפט העליון כלל אינו רשאי לפסול חוקים. בדיון השתתף גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהתנגד לרוב ההצעות בעניין.

על פי חלק מהדיווחים, המליץ מנדלבליט לשרים שבג"ץ יוכל לפסול חוקים ברוב של 6 מ-9 שופטים, כאשר במקביל יידרש רוב של 70 ח"כים כדי לחוקק מחדש חוק שבג"ץ פסל. השר נפתלי בנט התנגד לכך נחרצות בטענה שהדבר עלול לעודד את בג"ץ לפסול יותר חוקים. נתניהו והשר יריב לוין דרשו מנגד שפסילת חוקים תתאפשר רק אם השופטים יסכימו על כך פה אחד.

באופן אירוני, הצעתו של מנדלבליט זהה להצעת החוק אותה יזמו לפני חודשים ספורים השרים בנט ושקד – חוק יסוד החקיקה. שם הוצע כי בג"ץ יוכל לפסול חוקים רק בהרכב של 9 שופטים, מתוכו רוב של 6 שופטים יתמוך בפסילה. למרות שבנט הציע בעצמו את החוק הזה רק בדצמבר האחרון, בישיבה שהתקיימה הבוקר הוא כבר התנגד.

על פי גורמים שהשתתפו בישיבת ראשי הקואליציה הבוקר, היה דיון ענייני ורגוע יחסית, אך כזה שלא הוביל להתקדמות פרקטית. על פי אותם גורמים, נראה כי נתניהו "התקרר" בסוגיה ועל כן ירד מהאופציה של החוק הבריטי. על רקע הדברים אמר במהלך הדיון בנט לנתניהו: "צריך לדון, אבל אסור למרוח את זה". כזכור, בנט הודיע כי יתמוך בכל אחת מהאופציות הקיימות לחוק: פסקת התגברות צרה שתעקוף רק את בג"ץ מבקשי המקלט, פסקת התגברות רחבה על בסיס חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, או המודל הבריטי, המונע מבית המשפט לפסול כל חוק אותו תעביר הכנסת. בנט מתעקש על חקיקה מהירה ככל האפשר, והוא תמך בהעברת החוק עוד בישיבת ראשי הקואליציה שהתקיימה בשבוע שעבר.

בנט נסמך על שני נוסחים אפשריים לחוק: נוסח רחב של פסקת ההתגברות אותו הביא ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), והנוסח הבריטי של ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), המסתמך על הצעת חוק לתיקון חוק יסוד השפיטה, שהוגש כבר בתחילת 2017. לפי הצעת החוק של יוגב, בית המשפט אינו מוסמך לבטל חוק, ובמקרה בו יגיע בית המשפט למסקנה כי חוק מסוים עומד בסתירה לחוק יסוד, הוא יהיה מוסמך רק להפנות את תשומת ליבו של המחוקק לסתירה בין החוקים.

נוסח נוסף הציע גם של השר יריב לוין, ממנו ביקש נתניהו להציג נוסח עדכני למודל הבריטי, שמטרתו למנוע מבית המשפט לבטל כל חקיקה של הכנסת, בשונה מהמצב הקיים כיום.

כזכור, שר האוצר משה כחלון צפוי להתנגד לגרסאות הרחבות של פסקת ההתגברות. אחד מסעיפי ההסכם הקואליציוני עם מפלגת כולנו מבהיר כי מפלגת כולנו מתנגדת לחקיקת פסקת התגברות, וכי על סיעת כולנו לא תחול משמעת קואליציונית בכל הקשור לעניין זה.

הבוקר, הכריז השר גלעד ארדן בראיון לגלי צה"ל כי פסקת ההתגברות עשויה להוביל להקדמת הבחירות. לדבריו, "פסקת ההתבגרות – עילה להקדמת הבחירות. אני מקווה שלא נתפשר בנושא. ואם אי אפשר בהרכב הנוכחי לטפל בנושא, אפשר לבקש את אמון העם מחדש".

הדיון על פסקת ההתגברות החל כתגובה לדיוני בית המשפט העליון בנושא בג"ץ מבקשי המקלט, במהלכם בג"ץ קיבל מספר החלטות הנוגדות את מתווה הגירוש אותו הממשלה פעלה לקדם עד כה. בדיון בג"ץ האחרון בנושא, נחשף כי לא קיימים כיום הסכמים בין ישראל לבין מדינה שלישית באפריקה אליה ניתן לגרש את מבקשי המקלט, ובמהלכם קבע בג"ץ כי מבקשי המקלט הכלואים בסהרונים עשויים להשתחרר ביום ראשון הקרוב.

עוד בתחילת החודש, הודיעו בנט ושקד כי יקדמו פסקת התגברות על מנת שהכנסת תוכל לחוקק מחדש את החוק למניעת הסתננות בגרסתו הראשונה, אשר לדבריהם הייתה אפקטיבית בהוצאת מסתננים מישראל. בנט הודיע כי יפעל לחוקק חוק כזה עוד לפני שהכנסת תשוב מהפגרה הנוכחית על מנת לאפשר חקיקה מחדש של החוק למניעת הסתננות. לחלופין, הודיע בנט כי ידרוש לתקן את חוק הכניסה לישראל מבלי להסתכן בפסילה של בג"ץ.

אולם, בישיבת ראשי הקואליציה שהתקיימה ביום רביעי האחרון, טען השר לוין כי חקיקת פסקת התגברות שנוגעת לגירוש מבקשי המקלט בלבד היא טעות, ושמדובר ב"שגיאה היסטורית" שתפקיר סוגיות חשובות אחרות כמו סוגיית ההתיישבות. לוין הזהיר כי פסקת התגברות צרה עלולה לחזק את יכולתו של בג"ץ לפסול חקיקה של הכנסת בכל יתר הנושאים, ותביא לפסילת חוק ההסדרה.

לוין הציע להרחיב את החקיקה לכיוון המודל הבריטי, לפיו בית המשפט יוכל רק להמליץ לכנסת על ביטול או שינוי חוק, אך לא תהיה לו סמכות לפסול חוקים. לוין הצליח להטות את התכוונות בנט ונתניהו מחקיקה שתעקוף את החלטת בג"ץ בעניין מבקשי המקלט בלבד, לכיוון חקיקה כוללת שתחזק את כוחה של הכנסת אל מול בג"ץ.