מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% במרץ 2018, בהשוואה לפברואר 2018. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלו ב-0.5% כל אחד. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-0.2%.
במחירי הדיור, מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר– פברואר, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר – ינואר ,נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-2.0%. בתקופה זו ירדו גם מחירי הדירות החדשות ב-2.0%. בחלוקה למחוזות, בירושלים ירד המחיר ב-0.6%, במרכז ב-0.9% ובדרום ב-1%. בצפון, לעומת זאת, עלו מחירי הדירות ב-1.4%, בתל אביב ב-0.4% ובחיפה ב-0.1%.
מתחילת השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.1%. לעומתו, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה נותרו ללא שינוי. בשנים עשר החודשים האחרונים (מרץ 2018 לעומת מרץ 2017) עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.2%.
עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה 4.9%, תרבות ובידור 1.9% ודיור 0.9%. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים 3.2%.
מדד מחירי מזון ירד ב-0.3%. הוזלו במיוחד: סלטים מוכנים (5.7%), ריבה, דבש וכדומה (4.1%), גבינות מותכות ואחרות (3.6%), חלקים אחרים של עוף והודו (3.5%). התייקרו במיוחד: מצות (ב-3.3% לעומת אפריל 2017), חלקים פנימיים של בקר (2.8%), בשר הודו (2.5%)
מדד מחירי ירקות ופירות ירד ב-2.9%. מדד מחירי ירקות טריים ירד ב-3.6% ומדד מחירי פירות טריים ירד ב-2.6%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ירד ב-3.0% ומדד מחירי פירות משומרים ויבשים ירד ב-1.1%.
למדד האפסי, שהצרכנים בישראל כביכול נהנים ממנו בשנים האחרונות, יש גם משמעויות שליליות. מדד אפסי מונע מבנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה של שהציב, וכתוצאה מכך מונע החלטה על העלאת ריבית. הריבית הנמוכה מצידה, היא אחד הגורמים לעליית מחירי הדיור שכן זהו אפיק ההשקעה הסולידי היחיד שמראה תשואה חיובית. היציבות במדד המחירים, ויותר מכך הציפייה ליציבות בעתיד הנראה לעין, מעודדת הימנעות מצריכה ומהשקעות שכן, ערכו של הכסף לא נשחק ואפשר "לשבת עליו". אינפלציה מתונה, לעומת זאת, מעודדת צריכה השקעות וכתוצאה מכך גם צמיחה בתוצר.
מדד המחירים לצרכן הוא מדד המשקף את העלייה או הירידה ביוקר החיים בחודש הקודם. את המדד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מפורסם בתאריך ה-15 בכל חודש, ומתייחס לנתונים מהחודש הקודם. שינויים חדים במדד יכולים להביא את בנק ישראל, שאחד מתפקידיו המרכזיים הוא לשמור על יציבות המחירים, לנקוט בצעדים במטרה לאזן את המחירים.
סל המחירים לצרכן (גרפיקה: דבר ראשון).
בתחילת השנה הנוכחית עדכן הלמ"ס את המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה לפיהן מחושב מדד המחירים לצרכן. בכדי לחשב את המדד נדרש הלמ"ס להעריך את סך ההוצאה החודשי הממוצע למשק בית בישראל, ולבחון את העלייה או הירידה בכל אחד מרכיבי הסל כחלק מההוצאה הכוללת. בכדי שהמדד יהיה מדויק ככל הניתן, מעדכן הלמ"ס אחת לשנתיים את מבנה המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה בהתאם לממוצע ההוצאה של משקי הבית בישראל בשנתיים האחרונות.
