סעודי שמן ושבע, העומד בסמוך לגבול סעודיה-קטר ואומר לקטרי "תעלת סַלְוַא"- איום על קטר כי סעודיה תחפור תעלה שתקשה על קטר. מה עונה הקטרי? מגיש לו את חפירה – סוג של "נראה אותך". הסעודי נראה מופתע ונרתע מהתגובה הקטרית. כך מתאר מֻחַמַּד עבד אל-לטיף, קריקטוריסט בעיתון קטרי, את המשבר המתפתח בין סעודיה וקטר, כשהרקע הוא האיום הסעודי לחפור תעלה באזור מפרץ סַלְוַא (Salwa), מפרץ צר המפריד בין חצי האי קטר לסעודיה, כך שחפירת התעלה תהפוך את קטר לאי.

הקריקטורה של עבד אלעזיז רביע התפרסמה בעיתון אל-ריאד הסעודי. על המים כתוב "תעלת סַלְוַא" ובצד שמאל אנו רואים את הקטרי יושב ליד השלט "ג'זירת קטר" – האי קטר. כלומר בתום חפירת התעלה תיוותר הנסיכות הקטרית מבודדת.

הרקע לקריקטורה הוא העמקת הקרע בין הממלכה הסעודית לבין הנסיכות הקטרית. עלינו לזכור כי קטר, נסיכות קטנה ועשירה מאוד ששנים רבות היתה תחת החסות של סעודיה, נמצאת כיום בעימות בן מעל 300 ימים (החל מ-5 ביוני 2017) בהם סעודיה, מצרים, בחרין ואיחוד האמירויות הערביות מחרימות אותה, בהאשמה שקטר תומכת בטרור ובהתנגדות לברית שלה עם איראן.

התכנית הסעודית היא לחפור תעלה ימית באזור סַלְוַא שתנתק את קטר מחצי האי ערב. התעלה תהיה במרחק של כקילומטר מקו הגבול הבין-לאומי, כלומר האי שייווצר יהיה ברוב מוחלט קטרי, אך עם קו חוף סעודי.

התקשורת הסעודית מדברת על הפרויקט כ"פרויקט תיירותי". התעלה הימית תשתרע מאזור חַ'וְר אלעַדיד מדרום מזרח אל מפרץ סַלְוַא. המטרה המוצהרת היא לתרום ל"התחדשות התיירות "בין מדינות המפרץ דרך הפלגות הים. הסעודים אומרים כי מטרת הפרויקט היא יצירת מקומות עבודה חדשים, הרחבת תעשיית הדיג, תיירות שכוללת בניית מספר מלונות חדשים, ובכלל אתרי נופש וחופים פרטיים לאורך קו החוף. הפרויקט ייחפר על ידי חברות ממצרים, עוד בת ברית, בעלות ניסיון בתעלת סואץ.

בנוסף לכך, חלק מהגבול עם קטר יהפוך לבסיס צבאי, ואזור נוסף יהפוך לאתר פסולת גרעינית. איחוד האמירויות הערביות, בת הברית הקרובה של סעודיה, גם היא רוצה להקים בסמוך לגבול שלה עם קטר אתר פסולת גרעינית.

רוחב התעלה יהיה 200 מטר, אורכה 60 ק"מ והעומק שלה 20 מטר. העלות ההתחלתית נאמדת בכ-2.8 מיליארד ריאל, המטבע הסעודי (כ-750 מיליון דולר), ומשך הפרויקט המתוכנן הוא 12 חודשים ממועד אימוץ הפרויקט.

למרות ה'מצור' המתמשך, מחזיקה קטר מעמד ואף הצליחה לשפר את הקשרים שלה עם סולטנות עומאן, איראן ותורכיה. בסיס שיתוף הפעולה של קטר-תורכיה הוא אידיאולוגיה דומה שהמקורות שלה מגיעים מתנועת האחים המוסלמים. התנועה מתנגדת לשלטונו של עבד אלפתאח א-סיסי, הנשיא המצרי, ותומכות מאוד בתנועת חמא"ס, שנחשבת לסניף פלסטיני של האחים המוסלמים.

אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בניסיון להדק את המצור על קטר ולנסות להרחיק את הסחר מקטר. חפירת התעלה תפגע במסחר האזורי של קטר. המשבר המדיני, שכאמור עוד החל ביוני 2017, חידד את המאבק התקשורתי בין רשתות הטלוויזיה אלג'זירה הקטרית ואלערביה הסעודית, ואת המאבק הכלכלי בין חברות התעופה קטר איירווייז (Qatar Airways Company) הקטרית ואיתיחאד איירווייז (Etihad Airways), חברת התעופה הלאומית של הנסיכות אבו דאבי, שנותנות חסות למועדוני פאר בכדורגל האירופאי. מתן החסויות הוא "מגרש" נוסף שבו נאבקות קטר ואיחוד האמירויות.

נקודה מעניינת היא אדון דונלד טראמפ, שאירח לאחרונה את שני האנשים החזקים בסעודיה ובקטר מֻחַמַּד בִּן סַלְמָאן, נסיך הכתר הסעודי, המוכר בכינויו MBS ותמים בִּן חמד אאל ת'אני בהתאמה. מעניין אם הנושא עלה במפגשים שלהם בשבועיים האחרונים. בנושא המתקפה המשולבת של ארה"ב, צרפת ובריטניה על סוריה בשבת קטר וסעודיה שתיהן פרסמו תמיכה מפורשת במתקפה. אם מחפשים – אפשר למצוא הסכמות.

הקריקטוריסט פהד אלח'מיסי של העיתון אלאקתצאדיה, העיתון הסעודי הכלכלי, נותן עוד זווית למשבר. אפשר להבחין בסמוך ל"תעלת סַלְוַא" ברגל הסעודית שבועטת ומרחיקה את הסירה הנקובה שנראית בצורה הדומה לקטר. במילים אחרות – עכשיו נראה אתכם מסתדרים בעצמכם, כשאתם מנותקים ב-100% מאיתנו, סעודיה.

ועכשיו ניגש לסירה, בה ישנן ארבע דמויות: השמאלי בלבוש קטרי, הבא אחריו הוא כתב אלג'זירה, רשת הטלוויזיה הקטרית, הבחור שלא רואים את פניו הוא כנראה דמות דאע"שית, כרמז לתמיכה הקטרית בטרור העולמי, והרביעי שעל גבו כתוב "האח'ואן", הוא איש האחים המוסלמים. והדגל? איראני. כל החבורה הזו – הנסיכות הקטרית, דאעש והאחים המוסלמים וכמובן אלג'זירה – כולם החליטו להמר על הסירה האיראנית הנקובה (וכמובן צפויים לטבוע).

נחכה ונראה אם זו עוד דרך סעודית להחזיר את הקטרים לכיוון פשרה או שזה בדרך למעשה אמיתי.


נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות מהעולם הערבי תחת הכותרת "חלון למזרח התיכון המתחדש". אפשר לעקוב אחריו בטלגרם, או בפייסבוק