בהחלטה 716, משנת 2015 אישרה הממשלה הקודמת להעלות תוך 5 שנים את שארית יהודי אתיופיה, כ-8,000, הממתינים 20 שנים בגונדר ואדיס-אבבה ללא תכלית. בשנה שעברה החליטה הממשלה על העלאת 1,300 יהודים הממתינים באתיופיה, החלטה בה עמדה הממשלה. מה קורה עם האלפים שעדיין מחכים? אף אחד לא יודע.

אתמול (ראשון) הודיע משרד הפנים כי סנטיהו שיפראו, המתמודד בחידון התנ"ך, יקבל היום בטקס רב רושם ובמעמד שר הפנים אריה דרעי, מעמד תושבות. שיפראו הוא חלק מהקהילה שנשארה באתיופיה ומצבה אינו ברור. אביו של שיפראו עלה לישראל לפני 17 שנים, אמו באתיופיה. בשבוע שעבר התפרסם סיפורו של שיפראו, שנאלץ לפי חוקי מדינת ישראל, להצהיר כי לא ישאר במדינת ישראל לאחר סיום החידון. במטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה מסרו כי: "השר מציב את סנטיהו בפני דילמה בלתי אפשרית, במה אתה בוחר, באמא שלך או באבא שלך או את הקהילה שלך? הוא רואה את עצמו כנציג, שליח של היהודים הממתינים לעלייה. אי אפשר לפתור את הבעיה בלהעלות בנאדם בודד, ולהתעלם מ-8,000 האחים והאחיות שלנו".

סינטיהו בירושלים (צילום: המאבק להעלאת יהודי אתיופיה)

במטה מבהירים כי שאלת יהדותם של הנותרים באתיופיה אינה עומדת על הפרק, "מי שלא היה יהודי נמצא בתהליך גיור כבר 20 שנים, וכשהם עולים ארצה הם עוברים גיור לחומרה. ומבחינת הרבנות הראשית אין שום בעיה. אבל שאלת יהדותם לא רלוונטית, הממשלה החליטה פה אחד להעלאתם. הממשלה טוענת שאין תקציב להעלותם, לכל יהודי ומי שטוען שהוא יהודי מרחבי העולם, יש תקציב. רק בסוגיית עליית יהודי אתיופיה יש דיון על מכסה, על תקציב. שכל אחד יחבר את הנקודות בעצמו, ויגיע למסקנות".

בראיון ל'דבר ראשון' בסוף 2017, אמר ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) "את הנושא הזה היה אפשר כבר להביא לידי סיום, אבל הדרך שפועלים בה, יוצרת את המציאות שכאילו כל הזמן יש אתיופים חדשים. אם אחת ולתמיד היו מביאים את כולם זה היה נגמר ונפתר. הגישה של לשים קריטריונים ולא לדאוג להביא את כולם, אלא רק חלק, זו הגישה שגורמת לכך שיחשבו שיש אין סוף לעלייה הזו".

חברי הכנסת חיליק בר, אלי אלאלוף ומאיר כהן בביקור חברי הכנסת באתיופיה (צילום: לשכת ח"כ חיליק בר)

בשנה שעברה ביקרה משלחת ח"כים במחנות בגונדר ואדיס אבבה, וחזרה עם מסקנות קשות לגבי התמודדותה של המדינה עם העלייה, ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) אמר עם שובו ארצה, "שבתי מהביקור נפעם ומתבייש כאחד. היה מרגש לראות כיצד בתת תנאים אנושיים, חיים בציפייה לעלייה תשעת אלפים יהודים ושומרים על יהדותם. עם זאת, יש בי תחושה קשה על כך שיהודים ממתינים שנים רבות והמדינה לא מגשימה את חזונה בהבאתם ארצה. עליתי ארצה בן 8, ואף אחד לא בדק אם היה תקציב. לצערי הרב, אני כואב את ההזנחה ואין לי ספק כי לו היה צבע עורם אחר, הם היו כאן איתנו."

"אני כלום בלי הקהילה שלי" אמר סינטיהו.