החוב של ישראל שומר על ממדיו הנמוכים יחסית, ומסתמך בעיקר על הלוואות מקומיות, כך עולה מדו"ח החוב השנתי שפרסם היום (שני) החשב הכללי באוצר. ביחידת החוב באגף הכלכלן מציגים בעייתיות בהיקפן של היקף אגרות החוב המיועדות בחוב, ניירות ערך לא סחירים המאפשרות החזר בטוח לקרנות הפנסיה. לטענתם היקפן הגדול מונע לגייס חוב סחיר בהיקפים משמעותיים. לצד זאת, יש לציין כי לאגרות חוב אלה תפקיד חשוב ביציבותן של קרנות הפנסיה.

לפי הדוח, החוב הממשלתי בישראל חצה את רף אמנת מסטריכט והוא מהווה 59.2% מהתוצר בלבד. החוב הציבורי, הכולל גם את החוב של הרשויות המקומיות, הגיע לרמה של 60.9% תוצר.

נכון לסוף 2017 עמד החוב הממשלתי על 747 מיליארד שקלים. 87% מתוכו הוא חוב מקומי המונפק בישראל ו-13% מתוכו חיצוני ומוחזק בידיים זרות. מתוך החוב הפנימי שעומד על 643 מיליארד שקלים, כ-432 מיליארד נמצאים באגרות חוב סחירות וכ-216 מיליארד נמצא באגרות חוב לא סחירות הנקראות גם איגרות חוב מיועדות המונפקות כדי לתמוך את חסכונות הפנסיה של הציבור.

פרק מרכזי בדו"ח עוסק בבעיה שבה נתקלים אנשי היחידה לניהול חוב בשנים האחרונות. עם צמצום החוב במקביל לגדילה של היקף החיסכון הפנסיוני של הציבור בעקבות החלת חוק פנסיה חובה, נוצר מצב בו היקפי האג"ח המיועדות תופסות נתח הולך וגדל מכלל האג"ח שמונפקות. כתוצאה מכך היחידה לניהול חוב מוגבלת בהיקף החוב הסחיר ובעיקר החוב החיצוני שהיא יכולה לגייס. כך נוצר המצב שב-2017 הגיוס של חוב סחיר היה למעשה שלילי כלומר הונפקו פחות אג"ח מאלו שנפרעו בסכום של כ-10 מיליארד שקלים.

ביחידה לניהול חוב מסמנים שיעור הנפקת אג"ח לא סחירות של כ-23% כ'סף הסבילות' שמעליו נפגעת היכולת להנפיק אג"ח לא סחירות. בארבע השנים האחרונות שיעור הנפקת האג"ח הלא סחירות חצה את הרף בכל שנה.

מתוך הצגת הדברים בדו"ח ניתן להסיק שאנשי החשב הכללי מאותתים למקבלי ההחלטות כי יש לבצע שינוי חקיקה שיקטין את הזכאות של קרנות הפנסיה לאג"ח מיועדות בשיעור של 30% מהתיק אותו הן מנהלות. מהלך שצפוי לפגוע בחוסכים וחוסנן של קרנות הפנסיה. יש לציין כי עד הרפורמה שביצע נתניהו בפנסיות בשנת 2003 עמד שיעור האג"ח המיועדות מכלל התיק הפנסיוני על 70%.

כדי לחזק עמדה זו מציגים אנשי החשב הכללי בדו"ח חישוב לשיעור הסבסוד שנותנת הממשלה לחוסכים הפנסיונים באמצעות אג"ח מיועדות כשלהערכתם מדובר ב-6.9 מיליארד שקלים בשנה. חשוב לציין כי החישוב של הסבסוד מושפע מאוד מהעובדה ששיעור הריבית במשק נמצא בשפל מה שמעלה את החלק מהריבית שמיוחס כביכול לסבסוד.

נתון חשוב נוסף המופיע בדו"ח מעיד על ירידה עקבית בשיעור הריבית ביחס לתוצר שממשלת ישראל משלמת על חובתיה. ב2017 נתון זה הגיע לרמה של 2.9% לעומת 4.3% לפני כעשור. סה"כ שילמה ממשלת ישראל 37.1 מיליארד שקלים על ריביות בשנת 2017.

בשורה התחתונה מציגים אנשי היחידה לניהול חוב תמונה חיובית של מצב החוב של ממשלת ישראל, כששלושת חברות דירוג האשראי מדרגות את ישראל ברמת A+, וחברת S&P אף מציגה תחזית חיובית. לעתיד.