בצעד שמעיד על שינוי התפיסה ביחס לאחריות חברתית וסביבתית בעולם האפנה, פרסמה חברת H&M השבוע את דוח הקיימות שלה לשנת 2017. עם זאת, לצד כמה נקודות חיוביות עליהן מצביע הדוח, יש לקחת את ההישגים שמונה ענקית האפנה בתחומי הקיימות וקידום בזכויות עובדים בשרשרת האספקה שלה בערבון מוגבל, בעיקר כששמים אותו בהקשר הרחב של כלל פעילות החברה בתעשיית האפנה המהירה, ולא רק באספקטים אותם בוחרת החברה להבליט. הדוח גם זכה לביקורת מצד ארגון Clean Clothes Campaign, שמבקש להזכיר לחברה את הבטחתה לשכר מחייה לכלל עובדיה בבנגלדש.
מקריאת הדוח ללא הבנת ההקשר הרחב וההקשרים במציאות ניתן לשגות שמדובר בחברת היי-טק אקולוגית שמדורגת בראש מקומות העבודה המבוקשים בעולם, ולא חברת אופנה מהירה שמבוסס את מודל העסקי שלה על ייצור בגדים בזול, במהירות ובהיקף רחב תוך פגיעה בסביבה ובזכויות העובדים שבתחתית שרשרת האספקה שלה. חשוב להדגיש כי בהרבה מובנים H&M לא שונה בהרבה משאר חברות האפנה המהירה מבחינת שיטות הייצור שלה, אך הניסיון שלה להציג מצג שווא של אידאולוגיה אתית ירוקה (גרינווש), מחייב התעכבות.
"במהלך שנת 2017 השיגה קבוצת H&M התקדמות משמעותית לקראת מימוש חזונה והובלת המעבר לכיוון אופנה מעגלית ומתחדשת תוך ניהול הוגן ושוויוני של החברה", נכתב בהודעת החברה עם פרסום הדו"ח. בהמשך מתארת החברה את הצעדים בהם נוקטת החברה במסגרתם היא פועלת לפיתוח המעבר ל"מודל מעגלי" כדי למקסם שימוש בחומר הגלם ולצמצם את הפסולת, לדאוג שלכל המשתתפים בשרשרת האספקה תהיה גישה לתנאי עבודה הוגנים באמצעות תמיכה ביחסי עבודה הוגנים בין העובדים להנהלה, לדאוג לבטיחותם ורווחתם של עובדי מפעלים ולהבטיח שכר הוגן המאפשר מחיה.
בדו"ח עצמו טוענת החברה שחומרים ממוחזרים או ממקורות מתחשבים יותר בסביבה היוו 35% מסך החומרים בהם H&M עושה שימוש, לעומת 26% בשנה שעברה, זאת חלק מיעד שהציבה החברה לעצמה לעשות שימוש אך ורק בחומרים ממקורות מתחשבים יותר בסביבה עד 2030, וכן שימוש בפוליאסטר ממוחזר בכמות השווה ל-100 מיליון בקבוקי פלסטיק.
השינויים בהרכב חומרי הגלם הוא שינוי מבורך וחשוב וכן גם הפיתוח והמחקר הרב שמשקיעה החברה אך בהקשר של 'סגירת הלולאה' עקרון אותו דוחפים ב-H&M ביתר שאת חשוב להזכיר מחקר מקיף על ההשפעה הסביבתית של תעשיית האופנה ופורסם בפברואר האחרון, בו טענו החוקרים כי גם להגעה למודל ייצור מעגלי מלא השפעה מוגבלת, והיא לא תשפיע על השלבים המרכזיים הגורמים למרבית פליטות גזי החממה – שלבי האשפרה והצביעה. ולכן קבעו החוקרים כי ההשפעה של 'סגירת הלולאה' תשיג ירידה של 10% בלבד מסך פליטות הגז של תעשיית הביגוד.
נקודה נוספת שיש לשים לב אליה היא הודעת H&M בסוף חודש מרץ כי היא נותרה עם עודפים של בגדים במלאי שלה בשווי של 4.3 מיליארד דולר. בנובמבר האחרון התפרסם תחקיר בטלוויזיה השבדית בו נחשף כי החברה שורפת עודפי בגדים עוד לפני שהגיעו לחנויות דבר היוצר זיהום רב ובזבוז של משאבים לייצור בגדים שאפילו לא נלבשים. דבר זה הנעדר מן הדו"ח.
מבחינת זכויות העובדים בשרשרת האספקה שלה, שהחברה מזכירה בתוקף שאינם באחריותה הישירה אלא תחת הספקים שלהם, טוענת החברה כי הגיעה ליעד שב-100% מיחידות הייצור של בנגלדש נערכו בחירות דמוקרטיות בהן נבחרה נציגות לעובדים. החברה מתגאה בכך ש-40% מהנבחרות הן נשים, אך חשוב לזכור שעובדות בתעשיית הטקסטיל מהוות 80% מסך העובדים בתעשייה ולכן יציגות של 40% בלבד הוא אפילו תת ייצוג משמעותי.
גם בנושאי השכר מתגאה החברה ומספרת ש-227 מפעלי ספקים המהווים 40% מנפח המוצרים של החברה ומעסיקים 375,000 בני אדם, יישמו תכניות משופרות לניהול שכר ומשפרות את ניהול דו השיח בין ההנהלה לעובדים על נושאי שכר. גם כאן חשוב להזכיר כי ב-2013 התחייבה H&M שעד 2018 תדאג החברה שכל העובדים בשרשרת האספקה, ישתכרו שכר מחייה ראוי, שכר המצליח לספק את חיי העובד וצורכיהם הבסיסיים. אמנם 2018 כבר הגיעה אבל בינתיים נראה שההבטחה התמוססה ובחמש השנים שעברו לא עשתה החברה התקדמות משמעותית כדי להגיע למצב הזה.
גם ארגון CCC (Clean Clothes Campaign)- קואליציה של ארגוני ואיגודי עובדים, ארגוני זכויות נשים ועוד ארגונים אזרחיים, הפועלת למען שקיפות בתהליכי הייצור, ולמען משכורות מחייה לעובדות והעובדים הגיבו באכזבה לדו"ח של H&M וטענו כי החברה מנסה להסתיר את התחייבות הלא ממומשת על שכר המחייה.
"ל-H&M לא אכפת יותר מרמות השכר שבאמת מגיעים לכיס של העובדים" אמר דיוויד הכטפלד מהארגון. בהקשר הזה חשוב לציין את המחקר שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה שחקר את יחסי הכוחות בין המותגים וחברות האפנה הבינלאומיות לבין המפעלים היצרניים בבנגלדש. המחקר מראה כי הדרישה להורדת מחירים ואספקה מהירה יותר מצד המותגים מגולגלת אל העובדים כמעט שחווים ירידה בשכר ופגיעה בזכויות שלהם.
לטענת CCC המידע על המשכורות במפעלים הספקים נעדר מן הדו"ח ולכן קשה להעריך את אמיתות הטענות של H&M ביחס להתקדמות בשכר ב-277 המפעלים שצוינו קודם כחלק מהתכנית לניהול השכר. הכטפלד מוסיף ש- "המידע המועט שזמין בשנים האחרונות מראה התקדמות קטנה ביחס לשכר במרבית מדינות הייצור של H&M, והיכן שהתקדמות כזו נעשתה, הדבר קרה בעיקר בעקבות עליות בשכר המינימום ולא בשל מאמציה של H&M".
