אפקט טראמפ מגיע לישראל: על רקע הורדת מס החברות בארה"ב ונטייתו של טראמפ להעדיף את הייצור המקומי, מתגברים הדיונים בצמרת הכלכלה הישראלית על שינויים במדיניות המיסוי ועידוד ההשקעה. אלא בעוד שבארה"ב הוכרז 'אמריקה תחילה' והמטרה היא להחזיר את תעשייה לאדמתה, בישראל כבר מסתמנות מגמות הפוכות. הצעה שמגבש בימים אלה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופ' אבי שמחון לשינוי בחוק עידוד השקעות הון טרם נחשפה, אך בנכתב ששלחו אתמול (שני) הביעו התעשיינים כבר חשש מהכיוון המסתמן ממנה.

כבר כמה חודשים מתקיימים דיונים על ההשפעות האפשריות של מהלכיו של טראמפ על המשק הישראלי. החשש הגדול הוא מבריחה של השקעות מישראל לארצות הברית בדגש על חברות טכנולוגיות שיעדיפו להתמקם בעמק הסיליקון במקום ברעננה. התגובה הראשונית של נתניהו, כחלון ואלי כהן הייתה שיש לבחון הורדה של מס חברות ולהשוות אותו לזה שיונהג בארצות הברית 21%. הבעיה היא שכבר היום רוב חברות ההי טק הגדולות והחברות המייצאות זוכות כבר להטבות מס כך שהן משלמות 6%-12% בלבד.

מעבר לאיום האמריקאי, נתניהו מבין שיש פה שעת כושר לקדם את תפיסת עולמו, לפיה ההון הוא הקטר המניע את הכלכלה והצמיחה תחלחל מלמעלה למטה. אם העשירים ירוויחו טוב כל המשק ירוויח. כדי לנסח את התשובה הישראלית למהלך האמריקאי ביקש נתניהו מיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה למצוא את הנוסחה לשינוי החוק לעידוד השקעות הון. שמחון, סמן ימני בצמרת הכלכלית הישראלית, יבקש ככל הנראה לבצע שינויים מרחיקי לכת בחוק זה, שינויים שצפויים לחזק את בעלי ההון המשקיעים על חשבון כלל המשק.

לעומת שמחון, בכירי האוצר מציעים דווקא להמתין ולא להגיב מיד להתרחשויות בארצות הברית. באוצר חוששים שהתכנית של שמחון תפגע בהכנסות המדינה ממסים ללא הצדקה, עוד בטרם התבררה התמונה האמתית ביחס לאפקט שיהיה לרפורמה של טראמפ על המשק הישראלי.

לעמדה זו הצטרפו אתמול גם התעשיינים. במכתב ששיגר אתמול נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש הוא קורא לשמחון "להוציא הבהרה ממשרדו, כי אין לו כל כוונה לפגוע בהטבות החוק הקיימות כיום". ומצהיר בשם התעשיינים "לא נסכים לשינוי בחוק לעידוד השקעות הון". ברוש מבין שמאחורי האמירות של שמחון על הטבות לעסקים המשקיעים בחדשנות, עלולה להסתתר כוונה לפגוע בהטבות שלהם זוכים מפעלי ייצוא ישראלים השוכנים בפריפריה.

"אחת לשנתיים יוצא משרד ממשלתי בפרסום כי בכוונת הממשלה לשנות את החוק, ובכך פוגע משמעותית באלמנט החשוב ביותר לקבלת החלטת השקעה- אלמנט הוודאות והיציבות בסביבת התמריצים". כותב ברוש לשמחון והוסיף כי "בעולם גוברת בשנים האחרונות מגמת העדפת הייצור המקומי, בשנים האחרונות העדיפה ממשלת ישראל לשדר מסר של עידוד היבוא לישראל, על חשבון הייצור המקומי, ובכך דחפה להתגברות המגמה של הוצאת פעילויות ייצור מישראל… במציאות זו, באה הכותרת שהוציאה המועצה לכלכלה, והוסיפה לממד חוסר הודאות הקיים כיום בתעשייה הישראלית".

תגובות התקיפה של ברוש נובעת מהרוח הנושבת מהמועצה הלאומית לכלכלה בשנים האחרונות. שמחון הוא אחד מהתומכים הנלהבים ברעיון להעביר את המשק הישראלי מתחומי התעשייה לתחומי השירותים, וגם אחד מהמובילים של מגמת החשיפה של המשק הישראלי לחו"ל. מול עשרות חקלאים המתקשים להחזיק את המשקים שלהם, הצהיר שמחון כי בכוונת הממשלה לבטל את ההגנה על החקלאים. מי שידע להתחרות בתוצרת הטורקית ישרוד, מי שלא, לא.

מהתגובות של המערכות השונות לשיח שהתפתח ביומיים האחרונים אפשר להבין כי באוצר, בבנק ישראל ובארגונים העסקיים דרוכים לשמוע מה יביא שמחון ונערכים לצמצום הנזקים. אם נתניהו ושמחון ירצו ללכת למהלך מרחיק לכת בנושא החוק לעידוד השקעות הון או בהורדת מיסים באופן ישיר, הם צפויים להיתקל בהתנגדות עזה מבית ומחוץ.