נגידת בנק ישראל קרני פלוג התייחסה שלשום (שני) למצבו של השקל, והכריזה שלאחר שנים תנודתיות של עליות מוגזמות, שער החליפין של המטבע התייצב בשנה האחרונה. גורמים רבים בכלכלה מעריכים שהשקל נמצא במצב של תיסוף יתר (חזק מדי מול שאר המטבעות), דבר שפוגע בעיקר ביצרנים הישראליים שמייצאים את תוצרתם לחו"ל. גם בנק ישראל שותף להערכה זו, אך מעריך שבתנאי השוק הנוכחיים התיסוף יעלם מעצמו.
פלוג התייחסה התייחסה להשפעות השליליות של של שער המטבע החזק על התעשייה המקומית. "הייסוף שהצטבר בשנים האחרונות הביא לכך שהרמה הנוכחית של שכר החליפין מקשה על יצוא הסחורות להדביק את קצב הצמיחה של הסחר העולמי" אמרה פלוג. הנגידה גם חזרה על עמדתו של בנק ישראל מזה שנתיים לפיו "שער החליפין ממשיך לבטא ייסוף יתר".
לאחר תקופה ממושכות של עליות בשער המטבע, בחודשים האחרונים חל פיחות בערך השקל מול הדולר, המטבע המשמעותי ביותר מולו הוא נסחר. לפי בנק ישראל, בחודשים האחרונים נרשם פיחות מצטבר של 3.5% בשער החליפין של השקל. גל הייסוף האחרון היה בתחילת השנה, ולפי פלוג הוא "נבלם בסיוע התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח", ברכישת דולרים.
אל מול טענת פלוג כי מדיניותו של בנק ישראל אפקטיבית במיתון השפעות שער המטבע, גורמים בענף המט"ח טוענים אחרת. "קודם כל בנק ישראל נכשל כבר כמה וכמה חודשים בכל ההבנה ובכל יכולת התגובה שלו למה שקורה בשוק" אמר לדבר ראשון יוסי פרנק, מומחה לשוק המט"ח ומנכ"ל ארנג'י פייננס. "בנק ישראל אכן ניסה בינואר לעצור את הייסוף, והוא התערב בהיקפים שלא נראו בארץ כבר שלוש שנים, מיליארד שמונה מאות מיליון דולר שהוא קנה, ותוך יומיים הוא קיבל את הכל חזרה בפרצוף ולא עשה כלום. למעשה מאז אמצע ינואר הוא לא עושה כלום, למעט קצת רכישות על הגז".
לטענתו של פרנק, בלימת תהליך הייסוף היא צעד חשוב, אבל השקל עומד עדיין על ערך חזק מדי. "לגבי זה שהשקל ממוערך בתיסוף יתר- בנק ישראל טוען את זה כבר שנתיים ואני מצדד בזה. לא מזמן פורסם מחקר של דויטשה בנק ושל סיטי בנק שטוען את אותו הדבר" הוא אומר.
פרנק גם טוען כי בלימת הייסוף איננה תוצאה של מדיניות של בנק ישראל, אלא של פעילותם של גופים פיננסיים בינלאומיים, שמחזיקים באינטרס להחליש את השקל דווקא. "מי שעושה את העבודה זה גופים אחרים, שבאמת בנק ישראל יכול ללמוד מהם איך לעבוד, כי הם מצליחים. הם אלו שגרמו לפיחות הריאלי בחודשים האחרונים" הוא אומר. לטענתו, הסתמכות על האינטרס של אותם הגופים הוא ארעי, ושעמדותיהם עשויים להשתנות בעתיד.
"אותם גופים שאנחנו מכירים שמנסים להוריד אותו החזרה מתחת ל-3.5 ואולי יש גוף אחד או סדרה של גופים חזקים שעובדים נכון, והם מעלים אותו חזרה. יש מספיק גופים שקונים, אבל זה לא בנק ישראל. הלוואי שבנק ישראל היה יודע לעבוד בצורה כזאת" הוא אומר.
לשאלת האסטרטגיה של בנק ישראל, פרנק טוען כי תנאים חיצוניים עשויים בעתיד להחליש את השקל מול הדולר. "הם סומכים על האמריקאים. הם סומכים על זה שבסופו של דבר העלאות הריבית בארה"ב יעשו את שלהם, גם המתח סביב סוריה ואיראן יכולים לעשות את שלהם, כי אם יקרה משהו הדולר יזנק. הם כרגע יושבים רגל על רגל ואומרים שאחרים עושים בשבילנו את העבודה".
